צה"ל טוען כי הוא חוקר את מה שראש הממשלה בנימין נתניהו הגדיר כ"תקלה טראגית" - בהפצצה במהלך יום ראשון במחנה הפליטים ברפיח, שעל פי הדיווחים נהרגו בה כ-45 פלסטינים. הדבר לא מנע מכמה ממשלות אירופאיות לאיים לראשונה בהיסטורי בהטלת סנקציות על ישראל בגין פשעי מלחמה והפרות זכויות אדם לכאורה.
בינתיים, ביום שלישי הצטרפה אירלנד לספרד ולנורבגיה בהכרה רשמית במדינה פלסטינית כחלק ממאמץ מתואם.
המדינות האירופאיות טוענות כי המהלך נועד בסופו של דבר להביא לשלום ישראלי-פלסטיני.
עם זאת, ישראל כינתה זאת - "פרס לטרור".
שר החוץ של אירלנד, מיכאל מרטין, ציין כי הוא ועמיתיו באיחוד האירופי ניהלו דיון "משמעותי" לגבי האפשרות להטיל סנקציות על ישראל אם היא לא תשנה מסלול בעזה.
"בפעם הראשונה בפגישת האיחוד האירופי, באופן אמיתי, ראיתי דיון משמעותי על סנקציות ו'מה אם'", אמר בתדרוך לעיתונאים בבריסל ביום שני.
עם זאת, מרטין הזהיר כי נותר "מרחק מסוים בין אנשים המבטאים את הצורך בגישה מבוססת סנקציות אם ישראל לא תציית לפסיקת בית הדין הבינלאומי לבין הסכמה לגבי הדבר בישיבת המועצה בהתחשב בכל נקודות המבט השונות שם".
הוא כן הוסיף כי שרי החוץ של האיחוד האירופי מצאו הסכמה בכך שיש רצון כי ישראל "תפסיק את הפעולות הצבאיות שלה ברפיח".
עדיין אין פירוט לגבי סוגי הסנקציות שהוצעו ונדונו, אך עד כה האיחוד האירופי, יחד עם ארה"ב, בריטניה וקנדה, הטילו סנקציות רק על קבוצות מתנחלים קטנות ביהודה ושומרון.
בינתיים וושינגטון נלחמת, ומפעילה לחץ הן על בית הדין הבינלאומי והן על מדינות אירופה שתומכות בפסיקת האג מהשבוע שעבר...
ישראל מזהירה בינתיים את אירלנד שפעולותיה יפגעו בה, כאשר שגריר ישראל בדבלין ביום שני תיאר כי "משבר בקשרים הדו-צדדיים בשל תוכניתה של אירלנד להכיר במדינה פלסטינית יעביר מסר שגוי לגבי אירלנד כמרכז טכנולוגי וידאיג משקיעים ישראלים במגזר שירותי ה-IT האירי".
"אירלנד אינה נייטרלית או מתווכת כנה במקרה הזה, כי הם מאוד תומכים בפלסטינים. אבל מה שאנחנו אומרים [הוא]: שזה לא הזמן להכרזה כזו על הכרה", אמר השגריר ארליך.