עוד חוזר הניגון: רוב הציבור הגרמני מתנגד לפעילות ישראל בעזה

בנובמבר האחרון, פחות מחודש לאחר תחילת הסכסוך, רוב הגרמנים תמכו בירושלים, כך דיווח Stern, בהתבסס על תוצאות סקר אחר של Forsa. אז, 62% מהנשאלים היו בעד הפעולה הצבאית הישראלית ורק 31% התנגדו לה.

השינוי בדעת הקהל השפיע על רוב הקשת הפוליטית בגרמניה, כאשר תומכי כמעט כל הכוחות הפוליטיים המרכזיים במדינה, כולל המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של הקנצלר אולף שולץ, שותפיו לקואליציה מפלגת הירוקים, והאופוזיציה הגדולה ביותר - איחוד המרכז-ימין, כולם מתנגדים להמשך הפעולה הצבאית.

גם תומכי המפלגה הימנית "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) מתנגדים ברובם להמשך הפעולה.

הסקר נערך בתאריכים 30-31 במאי וכלל סך הכל 1,003 נשאלים מכל רחבי גרמניה.

ברלין הייתה אחת התומכות הנחושות ביותר של ירושלים במהלך החודשים האחרונים. לאחר מלחמת העולם השנייה, המדינה טוענת כי לקחה על עצמה להבטיח את ביטחונה של ישראל כחלק מהאינטרס הלאומי שלה וכדרך לכפר על השואה - עם זאת גרמניה נותרה המממנת האירופאית הראשית של אש"ף, ושל מחבלי הפת"ח, מממנת בנדיבות ארגוני שמאל קיצוני ברחבי המזרח התיכון והיא גם שותפת המסחר האירופאית הראשית של איראן.

במאי, כאשר התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), קארים חאן, הגיש בקשות לצווי מעצר נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט, ברלין הצהירה כי תציית לחוק ותעקוב אחרי החלטת בית הדין - קרי הגרמנים יעצרו את ראשי ההנהגה הישראלית אם יגיעו לארצם.

הצווים נדרשו נגד שרים ישראלים וכן נגד שלושה מנהיגי חמאס.

ישראל הגיבה בהצהרה כי הצווים המוצעים הם אנטישמיים וקראה ל"אומות מתורבתות" להחרים כל צווי מעצר נגד מנהיגיה.

השגריר הישראלי בברלין, רון פרושאור, פנה גם הוא במיוחד לברלין וטען כי יש לה אחריות "לתקן את המצפן הזה".

הממשלה הגרמנית סירבה להגיב על דרישות אלה.

לגרמניה יש היסטוריה ארוכה של מימון וחימוש כוחות אנטישמיים במזרח התיכון. משנות ה-30 במרד הערבי הגדול שזכה למימון וחימוש נאצי. עד הברית בין היטלר למופתי. לאחר מכן למדענים הגרמנים בשירות אסד ונאצר. ובשלבים מאוחרים כיום, בניסיונות המימון של איראן והרשות הפלסטינית.