מחקר חדש טוען כי להיות "ינשוף לילה" זה רע לבריאות הנפשית שלך.
על פי הממצאים, ללכת לישון עד השעה 1:00 בלילה יכול להפחית את הסיכון לפתח מצבים נפשיים והתנהגותיים כמו דיכאון וחרדה, לפי מחקר שפורסם בחודש שעבר בכתב העת Psychiatry Research.
החוקרים השוו את זמן השינה המועדף, הידוע ככרונוטיפ, עם התנהגות השינה האמיתית של כמעט 74,000 מבוגרים בבריטניה.
החוקרים ציפו שהתוצאות יראו שלדבוק לכרונוטיפ ישמש כפקטור חשוב מאוד. אך הם מצאו שלא משנה מה העדפת השינה האישית, לבסוף "ינשופי לילה" הם אלה שנפגעים הכי הרבה.
"מצאנו שמעקב אחרי הכרונוטיפ שלך היא אינה קריטית כאן, ושלהישאר ערים בשעות מאוחרות זה לא טוב לבריאות הנפשית שלך", הסביר בהצהרה ג'יימי זייצר, פרופסור לפסיכיאטריה ומדעי ההתנהגות באוניברסיטת סטנפורד, המחבר הראשי של המחקר. "השאלה הגדולה כעת, היא למה".
חוקרים שיערו כי התוצאות עשויות להיות קשורות להשערת "המוח אחרי חצות", שלפיה היותך ער אחרי חצות יכול להגביר את הסיכון להתנהגויות חפוזות ומזיקות.
"אם הייתי צריך לנחש, אני מניח שאנשי בוקרשנשארים ערים עד מאוחר, די מודעים לכך שהמוח שלהם לא פועל כראוי, ולכן הם עשויים לדחות החלטות רעות", אמר זייצר.
"בינתיים, אנשי ערב שנשארים ערים מאוחר חושבים, 'אני מרגיש מעולה, ההחלטה שקיבלתי בשלוש לפנות בוקר היא נהדרת'", הוסיף.
בין המשתתפים, 19,065 הזדהו כאנשי בוקר, 6,844 כאנשי ערב ו-47,979 היו באמצע.
"ינשופי לילה" שדבקו בכרונוטיפ שלהם היו בסיכון של 20% עד 40% יותר לקבל אבחנה של הפרעה בריאות נפשית בהשוואה ל"ינשופי לילה" בלוח זמנים מוקדם או בינוני, קבעו החוקרים.
מומחים ממליצים לישון שבע עד תשע שעות בלילה. זייצר מייעץ לינשופי לילה לנסות לאמץ שגרה מוקדמת יותר כדי לשנות את דפוסי השינה שלהם, למרות שזה קשה ולא ישנה את סוג הכרונוטיפ שלהם.
"מבחינה ביולוגית, זה מאוד דומה לגומי - אתה לוקח יום חופש, ואתה חוזר למקום שהגוף שלך רוצה להיות בו", אמר.
