מסתבר שכדאי להתרחק מתחליף הסוכר הזה.
צריכת מזונות המכילים אריתריטול, ממתיק מלאכותי פופולרי ורכיב נפוץ במוצרי דיאטת קטו, מגבירה את הסיכון להתקף לב ושבץ, מזהיר מחקר חדש של המרכז הרפואי קליבלנד.
אריתריטול הופך את הטסיות בדם לפעילות יותר, מה שעלול להוביל לקרישי דם, הסבירו החוקרים ביום חמישי בכתב העת "Arteriosclerosis, Thrombosis and Vascular Biology".
צריכת מזונות המכילים אריתריטול, ממתיק מלאכותי פופולרי ורכיב נפוץ במוצרי דיאטת קטו, מגבירה את הסיכון להתקף לב ושבץ.
"המחקר הזה מעלה חששות שמנה סטנדרטית של מזון או משקה ממותק באריתריטול עשויה לעורר באופן חד תהליך של יצירת קרישים," אמר ד"ר ווילסון טאנג, מנהל המחקר לרפואת כשל לב והשתלות לב במרכז הרפואי קליבלנד.
מנהל המזון והתרופות האמריקאי מסווג את האריתריטול כרכיב GRAS ("מוכר כבטוח באופן כללי") ומתיר את שימושו ללא הגבלה.
לאריתריטול 70% פחות קלוריות מסוכר והוא מתוק כמוהו. הוא מופק מתירס, נמצא באופן טבעי בפירות מסוימים, ומיוצר על ידי הגוף בכמויות זעירות, הוא מוסיף נפח לממתיקים מפרי המונק וסטיביה, מספק מרקם פריך למאפים ומשאיר טעם מרענן לאחר הצריכה.
אבל, האריתריטול נפלט בקושי על ידי הגוף והוא עלול להצטבר. מחקרים קודמים של המרכז הרפואי קליבלנד מצאו שאנשים בסיכון גבוה יותר למחלות לב, הסיכויים שלהם לחוות אירוע לב חמור בשלוש השנים הבאות היה אם רמות האריתריטול שלהם היו גבוהות לעומת רמות נמוכות. "חברות מקצועיות רבות ורופאים ממליצים באופן שגרתי על אנשים בסיכון גבוה למחלות לב - אלו עם השמנת יתר, סוכרת או תסמונת מטבולית - לצרוך מזונות המכילים חליפי סוכר במקום סוכר," אמר המחבר הבכיר והמתאם ד"ר סטנלי הייזן. "הממצאים האלה מדגישים את החשיבות של מחקרים קליניים ארוכי טווח נוספים להערכת הבטיחות הקרדיווסקולרית של אריתריטול וחליפי סוכר אחרים," הוסיף הייזן, ראש חוג למדעי הלב והמטבוליזם במכון המחקר לרנר של המרכז הרפואי קליבלנד וראש חוג לקרדיולוגיה מונעת.
מחלות לב הן סיבת המוות המובילה בארצות הברית וברחבי העולם. המחקר החדש התמקד במבוגרים בריאים. אלו שצרכו מנת אריתריטול שתהיה במאפים או במשקאות ללא סוכר הראו עלייה משמעותית ביצירת קרישי דם, בעוד אלו שאכלו סוכר לא הראו כזו. "מחלת לב נבנית לאורך זמן, והיא סיבת המוות המובילה ברחבי העולם. עלינו לוודא שהמזונות שאנו אוכלים אינם תורמים לכך בחשאי," אמר הייזן.
