מרקט פילדס, אחת מחנויות המכולת העצמאיות האחרונות בעמק סן פרננדו והמוכרת לצופי טלוויזיה בכל העולם, תסגור את שעריה ב-31 בדצמבר לאחר 21 שנות פעילות. החנות, שנפתחה ב-16 בדצמבר 2003, הפכה לא רק למוקד קהילתי אהוב אלא גם לאתר צילומים פופולרי שהופיע ביותר מ-400 סרטים, סדרות טלוויזיה ופרסומות.
הסופרמרקט הפך לכוכב טלוויזיה בזכות עצמו. הסדרה "גן עדן לשביעייה" הייתה הראשונה לצלם במקום, אך הפרק האחרון של "עקרות בית נואשות" הוא שהציב את החנות על מפת הצילומים של הוליווד. מאז, המקום שימש כלוקיישן לסדרות מצליחות כמו "המשרד", "בארי", NCIS, "עצמות", וסרטים כמו "אלווין והצ'יפמנקס"
"היינו כאן יותר מ-20 שנה והכרנו כל כך הרבה אנשים וילדיהם, מאז שהיו תינוקות ועד שהפכו למבוגרים צעירים," אמרה ג'ניפר רינק, הבעלים המשותפת, תוך שהיא מתאפקת לא לבכות. "זה היה תהליך של חיים. היה לנו קשר עמוק עם הקהילה, עם האנשים, וזה מה שנתגעגע אליו מאוד."
החנות, ששטחה כ-2,300 מ"ר, נודעה במוצרים ייחודיים שלא ניתן היה למצוא ברשתות המרכולים הגדולות, כולל מחלקה בינלאומית עם מוצרים בריטיים. אך מעבר למוצרים, היא התפרסמה בזכות הצוות הידידותי שלה והאווירה המשפחתית.
מני אקינו, מנהל הדלי במשך 15 שנה, הפך לאגדה מקומית בזכות נתחי הבשר והצלעות שלו בסופי שבוע. "זה הבית השני שלי," אמר אקינו. "אנחנו מכירים את הלקוחות שלנו ויש לנו יחסים אישיים איתם."
הסופרמרקט הפך לכוכב טלוויזיה בזכות עצמו. הסדרה "גן עדן לשביעייה" הייתה הראשונה לצלם במקום, אך הפרק האחרון של "עקרות בית נואשות" הוא שהציב את החנות על מפת הצילומים של הוליווד. מאז, המקום שימש כלוקיישן לסדרות מצליחות כמו "המשרד", "בארי", NCIS, "עצמות", וסרטים כמו "אלווין והצ'יפמנקס".
סגירת החנות מגיעה לאחר שתיכון שמינייד הסמוך, הבעלים של מתחם החנויות, מתכנן להשתמש בשטח להרחבת הקמפוס שלו. "זה הופך ממרקט פילדס לשדות ספורט," אמר בציניות אחד הלקוחות בדרכו החוצה.
החל מה-26 בדצמבר, החנות תמכור את המלאי הנותר בחצי מחיר. עבור הצוות והלקוחות, זו לא רק סגירה של עוד חנות מכולת, אלא סוף עידן של מוסד קהילתי שהיה הרבה יותר מסתם מקום לקניית מצרכים
ביל רינק, הבעלים המשותף ומנהל לשעבר של שתי רשתות סופרמרקטים גדולות, מסביר שהחוזה שלהם מסתיים והמשפחות פורשות. "אנחנו מוכנים לחסל את המלאי ולעבור להרפתקה הבאה בחיים, לפרוש ולראות את העולם ולא לקום בשלוש וארבע בבוקר ולבוא לעבודה," אמר רינק. "אני מרגיש רע בשביל האנשים בקהילה."
החל מה-26 בדצמבר, החנות תמכור את המלאי הנותר בחצי מחיר. עבור הצוות והלקוחות, זו לא רק סגירה של עוד חנות מכולת, אלא סוף עידן של מוסד קהילתי שהיה הרבה יותר מסתם מקום לקניית מצרכים.
"מה שאני הכי אתגעגע אליו זה הבניין, העבודה כאן, הלקוחות, כל העמיתים שלי והבוסים שלי," אמרה סאלי סנטנה, מנהלת החנות שעבדה במקום 16 שנה. "הם הכי טובים. אנחנו כל כך מבורכים להיות כאן. הם פתחו את הדלת כשהכי היינו זקוקים לעבודה. האנשים כאן הם כמו משפחה, וזה פשוט הפך לבית מחוץ לבית."
