אסון השריפות בלוס אנג'לס מציב שאלה מטרידה: כיצד קליפורניה, המדינה המצוידת והמוכנה ביותר בארה"ב להתמודדות עם שריפות יער, לא הצליחה למנוע את המחיקה הכמעט מוחלטת של שכונות שלמות בעיר הגדולה שנייה במדינה?
לקליפורניה יש את תקנות הבנייה המחמירות ביותר בארה"ב בכל הנוגע לשריפות, תקציב של 4 מיליארד דולר למחלקת כיבוי האש המדינתית, וכבאים מהמאומנים בעולם. אך אירועי השבוע חושפים את מגבלות המאמצים הללו, ומעלים שאלות לא נעימות: האם יש בכלל מקום בארה"ב - אפילו העשיר, המוכן והמנוסה ביותר - שיכול באמת להסתגל לשריפות שהופכות גרועות יותר בגלל האקלים המתחמם?
מישל שטיינברג, מנהלת מחלקת שריפות היער באגודה הלאומית להגנה מאש, טוענת שהגיע הזמן להיות כנים: "צריך להגיד לאנשים באזורים מסוכנים שלא נוכל להגן על בתיהם"
"שינויי האקלים גורמים לנו להגיע למגבלות היכולת שלנו," אומר ג'ושוע סקס, מנהל תוכנית ההסתגלות במרכז האקלים של אוניברסיטת ג'ורג'טאון. "הסיכון רק ילך ויגדל, ובשלב מסוים יעבור את מה שעשינו כדי להתמודד איתו."
מישל שטיינברג, מנהלת מחלקת שריפות היער באגודה הלאומית להגנה מאש, טוענת שהגיע הזמן להיות כנים: "צריך להגיד לאנשים באזורים מסוכנים שלא נוכל להגן על בתיהם." היא מציינת את הוליווד הילס כדוגמה, שם מחיר בית חציוני עמד על 1.8 מיליון דולר בנובמבר: "זה לא מקום שהייתי מפתחת בו בתים. זה לא בטוח."
המומחים מצביעים על שתי דרכים עיקריות להתכונן לשריפות: חיזוק הקהילות הקיימות, או שינוי דרסטי שלהן. קליפורניה מצטיינת בראשונה - היא מחייבת שימוש בחומרי בנייה עמידים לאש וניקוי צמחייה עד 100 רגל מהבתים. אבל זה לא פותר את הבעיה של בתים שנבנו לפני התקנות.
הגישה השנייה, האגרסיבית יותר, דורשת שינויים קיצוניים שרוב הקהילות נמנעות מהם בגלל התנגדות התושבים: כריתת עצים שמעניקים אופי לשכונה, איסור על מרפסות עץ, והשארת מרווחים גדולים יותר בין בתים. "כמעט שום דבר לא יכול לעצור שריפה כזו, חוץ מבניית בונקרים חסיני אש," אומר ג'סי קינן, מומחה להסתגלות לשינויי אקלים מאוניברסיטת טוליין.
ניתוח של 60,000 שריפות בין 2001 ל-2020 מצא שהשריפות מתפשטות מהר יותר עם הזמן. טמפרטורות גבוהות יותר מייבשות את הצמחייה, מה שיוצר יותר דלק לשריפות והופך אותן לקשות יותר לכיבוי
קייט גורדון, לשעבר יועצת בכירה לענייני אקלים למושל קליפורניה, מציעה לשקול אסטרטגיה של "נסיגה מנוהלת" - הצעת כסף לתושבים כדי שיעברו מאזורים מועדים לשריפות, בדומה למה שנעשה באזורי הצפות. "אי אפשר להמשיך במדיניות הקיימת כאילו זה מקרה חריג," היא אומרת. "זה פשוט הרסני."
בינתיים, ניתוח של 60,000 שריפות בין 2001 ל-2020 מצא שהשריפות מתפשטות מהר יותר עם הזמן. טמפרטורות גבוהות יותר מייבשות את הצמחייה, מה שיוצר יותר דלק לשריפות והופך אותן לקשות יותר לכיבוי. "הגיע הזמן שפקידי ציבור נבחרים, שירותי הכבאות וחברות הביטוח יודיעו לאנשים," אומרת שטיינברג, "שבאירוע קיצוני, בשריפת יער חמורה במיוחד - אין לנו דרך לעזור להם. הם פשוט צריכים לדעת את זה."
