בצעד שמסמן שינוי היסטורי במדיניות ארצות הברית, הצביעה וושינגטון ביום שני נגד החלטת האו"ם המגנה את התוקפנות הרוסית באוקראינה וקוראת להחזרת השטחים הכבושים. ארצות הברית מצאה את עצמה בצד המפתיע של המתרס - לצד רוסיה, צפון קוריאה, בלארוס ו-14 מדינות אחרות המזוהות עם מוסקבה, בעוד רוב מכריע של 193 חברות האו"ם תמכו בהחלטה.
המשלחת האמריקאית אף נמנעה מהצבעה על הצעת החלטה שהיא עצמה הגישה, שקראה באופן פשוט לסיום המלחמה במשא ומתן, לאחר שתיקונים אנטי-רוסיים שהציעו מדינות אירופה התקבלו ברוב גדול.
"זהו הפילוג הגדול ביותר בין המעצמות המערביות באו"ם מאז מלחמת עיראק - ואולי אף יסודי יותר," כך הגדיר ריצ'רד גוואן, מומחה לאו"ם מקבוצת המשבר הבינלאומית, את השבר בין ארצות הברית לאירופה.
"זהו הפילוג הגדול ביותר בין המעצמות המערביות באו"ם מאז מלחמת עיראק - ואולי אף יסודי יותר," כך הגדיר ריצ'רד גוואן, מומחה לאו"ם מקבוצת המשבר הבינלאומית, את השבר בין ארצות הברית לאירופה
ההצבעה מהווה סימן ברור להתנגדות של בעלות ברית מרכזיות של ארצות הברית ומדינות ברחבי הדרום הגלובלי, שהיו מוכנות להתעמת עם הלחץ הדיפלומטי הכבד מצד ממשל טראמפ שניסה לגייס תמיכה במאמציו של הנשיא לסיים במהירות את המלחמה באמצעות משא ומתן ישיר עם מוסקבה.
גורם במחלקת המדינה האמריקאית, שדיבר בעילום שם בשל הדיפלומטיה המהירה בנושא, אמר כי ארצות הברית תציג את הצעת ההחלטה שלה בישיבת מועצת הביטחון של האו"ם בהמשך היום ותטיל וטו על כל תיקון. "בעוד שותפינו במועצת הביטחון ובעצרת הכללית רוצים לדון במצב הכולל כרגע, אנחנו מתמקדים הרבה יותר בהבאת הצדדים לשולחן המשא ומתן כדי שניתן יהיה לנקוט בצעד הבא, יהיה אשר יהיה," ציין הגורם.
שינוי עמדתה של וושינגטון בנוגע לסכסוך מהווה נקודת שבר משמעותית עם אירופה ומתרחש במקביל לניסיונות ממשל טראמפ לשקם את היחסים עם מוסקבה. ההצבעה התקיימה ביום השלישי לציון שלוש שנים למלחמה, כשסגנית שר החוץ האוקראיני מריאנה בצה נשאה דברים במליאת האו"ם.
מומחים ליחסים בינלאומיים רואים בהצבעה זו את אחד השינויים הדרמטיים ביותר במדיניות החוץ האמריקאית בעשורים האחרונים. פרופסור אלכסנדר קוהן, מומחה ליחסים בינלאומיים מאוניברסיטת פרינסטון, מסביר: "זו אינה רק הצבעה טכנית באו"ם, אלא הצהרה גאופוליטית דרמטית שמסמנת את חזרתה של ארצות הברית לתפיסה של ספירות השפעה של המעצמות הגדולות."
תגובות ממשלת אוקראינה היו חריפות אך מדודות. דובר משרד החוץ האוקראיני אמר כי "אוקראינה מכבדת את זכותה של כל מדינה לקבוע את מדיניותה, אך מקווה שההחלטות יתקבלו מתוך ראייה של הצדק הבינלאומי והכבוד לריבונות המדינות."
מנהיגים אירופיים, לעומת זאת, הביעו זעזוע וחשש. נשיא צרפת אמנואל מקרון כינה את המהלך "בלתי מתקבל על הדעת", בעוד קנצלר גרמניה אולף שולץ הצהיר כי "אירופה תעמוד לצד אוקראינה ללא קשר לעמדות משתנות של בעלות ברית אחרות."
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הגיב בזהירות אופיינית, ואמר רק כי מוסקבה "מעריכה גישה מאוזנת יותר מצד וושינגטון לסכסוך," אך נמנע מהצהרות ניצחון.
במקביל להצבעה, פורסם כי יועץ לביטחון לאומי של הבית הלבן, רוברט או'בריאן, כבר קיים שיחות ראשוניות עם מקבילו הרוסי בנוגע לפסגה אפשרית בין טראמפ לפוטין שתתקיים בחודשים הקרובים.
מומחים מעריכים כי ההצבעה באו"ם עשויה לסמן את תחילתו של עידן חדש ביחסים הבינלאומיים, עם ארצות הברית המתרחקת מהתפיסה הליברלית של סדר עולמי המבוסס על כללים. "זו עשויה להיות נקודת המפנה שבה הפוליטיקה העולמית חוזרת למאה ה-19," מזהיר ריצ'רד גוואן.
בעוד שממשל טראמפ מציג את המהלך כניסיון מעשי לסיים סכסוך מתמשך, ביקורת גוברת נשמעת בוושינגטון, כולל מחברי קונגרס רפובליקנים שהיו תומכים נלהבים בסיוע לאוקראינה. הסנאטור לינדזי גרהאם אמר: "אנחנו לא יכולים לתגמל את פוטין על התוקפנות שלו. זה יוביל רק ליותר תוקפנות בעתיד."
