הנשיא דונלד טראמפ חתם לאחרונה על צו נשיאותי המגדיר את האנגלית כשפה הרשמית של ארצות הברית, צעד שמהווה ניצחון היסטורי לתנועת "אנגלית בלבד" ומעורר מחלוקת עמוקה בנוגע לזהות האמריקאית. הצו, שמטביע חותם "אמריקה תחילה" על השיח הלאומי, מעלה שאלות מהותיות על שייכות והשתלבות במדינה שתושביה מדברים יותר מ-350 שפות שונות.
בצו הנשיאותי, טראמפ מתייחס להיסטוריה האמריקאית וטוען שמסמכי היסוד של המדינה נכתבו באנגלית. אולם, מומחים מציינים שהמציאות מורכבת יותר: לאחר ניסוח החוקה ב-1787, תומכי האשרור הדפיסו תרגומים עבור דוברי הולנדית בניו יורק ודוברי גרמנית בפנסילבניה, כדי שיוכלו להבין את הטיעונים בעד "איחוד מושלם יותר".
הצו, שמטביע חותם "אמריקה תחילה" על השיח הלאומי, מעלה שאלות מהותיות על שייכות והשתלבות במדינה שתושביה מדברים יותר מ-350 שפות שונות
תומכי הצו, כמו הסנאטור אריק שמיט, רפובליקני ממיזורי, כינו אותו "מהלך שהתעכב זמן רב מדי" והכרה רשמית בכך ש"במדינה הזו, אנחנו מדברים אנגלית". הסנאטור מייק לי, רפובליקני מיוטה, אף פרסם הודעה בספרדית שבה טען כי אנגלית צריכה להיות "השפה הרשמית" של המדינה.
הצו מבטל הנחיה שחתם עליה הנשיא ביל קלינטון בשנת 2000, שחייבה סוכנויות ממשלתיות וכל מי שקיבל כספים פדרליים לספק מסמכים מתורגמים ושירותי שפה אחרים לאנשים עם ידע מוגבל באנגלית. אולם, בניגוד לחוקי "אנגלית בלבד" מגבילים בחלק מהמדינות שנפסלו על ידי בתי משפט, הצו של טראמפ אינו מחייב סוכנויות לפעול אך ורק באנגלית. הן יכולות להמשיך להציע מסמכים ושירותים בשפות אחרות.
"זה לא עונשי כפי שהיה יכול להיות," אמרה מרי קרול קומבס, פרופסור לחינוך באוניברסיטת אריזונה.
ארגוני זכויות מהגרים ודמוקרטים בקונגרס הזהירו שהצו עלול לנכר מהגרים ולהקשות על מי שאינם דוברי אנגלית לקבל שירותים ממשלתיים, למלא טפסי בריאות או להצביע. הקווקוס האסיאתי-פסיפי האמריקאי בקונגרס כינה אותו "ניסיון מוסווה בקושי לאפשר לסוכנויות פדרליות להפלות מהגרים".
ביקורת נוספת השוותה את הצו של טראמפ לבתי ספר אינדיאניים שאסרו שפות ילידיות, לחוקים מתקופת מלחמת העולם הראשונה שאסרו את השפה הגרמנית ולמאמצים ברמת המדינה לאסור חינוך דו-לשוני.
ההיסטוריה האמריקאית מלאה בדוגמאות של ממשל דו-לשוני, טוענים מומחים. במאה ה-19, מדינות במערב התיכון תרגמו חוקים והודעות ממושליהן לנורווגית, גרמנית וולשית. החוקה של קליפורניה משנת 1849 דרשה שחוקים וצווים יפורסמו הן באנגלית והן בספרדית.
"תמיד היו אוכלוסיות לשוניות מגוונות," אמרה כריסטינה מוליגן, פרופסור בבית הספר למשפטים ברוקלין שכתבה על החוקות המתורגמות.
גל המהגרים מאסיה ואמריקה הלטינית במחצית השנייה של המאה ה-20 עזר לעורר את תנועת "אנגלית בלבד" המודרנית. יותר מ-30 מדינות הגדירו את האנגלית כשפה הרשמית שלהן, כולל קליפורניה הדמוקרטית מאוד.
טראמפ תפס את הנושא כחלק מהזהות האמריקאית כשרץ לנשיאות בפעם הראשונה. הוא אמר לג'ב בוש, המושל הדו-לשוני לשעבר של פלורידה: "זוהי מדינה שבה אנחנו מדברים אנגלית, לא ספרדית." במהלך מסע הבחירות שלו בשנה שעברה, טראמפ אמר שכיתות אמריקאיות מוצפות בתלמידים "ממדינות שבהן הם אפילו לא יודעים מהי השפה".
הצו הנשיאותי שלו אמר שהגדרת האנגלית כשפה הרשמית תייעל את התקשורת, "תחזק ערכים לאומיים משותפים, ותיצור חברה מלוכדת ויעילה יותר".
בפניקס, אריזונה, מדינה עם אלקטורט מקסיקני-אמריקאי גדול שהצביעה עבור טראמפ ב-2016, עברה לדמוקרטים ארבע שנים מאוחר יותר, וחזרה לטראמפ ב-2024, הצו זכה לתגובות מעורבות. דיוויד ראמוס, בן 36, העובד בתעשיית התעופה והחלל באזור פניקס, אמר שחשב שאנגלית כבר הייתה השפה הרשמית של המדינה. הוא גדל כששמע את אביו הפורטוריקני מדבר ספרדית, ואמר שהוא מצטער שמעולם לא למד אותה.
ראמוס, שהצביע עבור טראמפ, אמר שההגדרה תשפיע מעט על חייו, אך ראה בה סימן לכך שטראמפ ממשיך בנחישות למלא את הבטחות הבחירות שלו.
אך חורחה מרקז, בן 39, היה חצוי בדעתו. הוא עבד שנים בבנייה, חסך כדי לפתוח את English 4 U, בית ספר בפניקס שבו הוא מלמד מהגרים על פעלים אנגליים לא רגילים ואיך להזמין המבורגר במקדונלדס. כמו טראמפ, הוא רוצה שיותר אנשים ידברו אנגלית.
בסיום שיעור בערב שישי, הוא ותלמידיו היו מודאגים. הם ראו בלימוד אנגלית גשר למשרות טובות יותר ולתקשורת עם רופאים, מנהלים ומורי ילדיהם. אך הם חששו שהצו של טראמפ יתייג אנשים שמדברים שפות אחרות, בעלי מבטא או אלה שעדיין מתקשים ללמוד אנגלית.
"הוא לא טועה," אמר מרקז על טראמפ. "אנגלית היא יפה, אבל תלמד אותה בדרך טובה. תגלה קצת אמפתיה."
מומחים משפטיים סבורים שבטווח הקצר, השפעת הצו עשויה להיות מוגבלת. אולם, שאלת מקומה של האנגלית בחברה האמריקאית ממשיכה לעורר דיון על זהות, שייכות והגירה במדינה שמאז ומתמיד התאפיינה בגיוון לשוני.
