"תחושת בגידה": תושבי עמק סן פרננדו זועמים כששרידי השריפה מובלים למטמנת סאנשיין קניון

כאשר מג וולק ובעלה רון עברו לגרנדה הילס עם בנם התינוק בשנת 1991, מטמנת סאנשיין קניון בסילמאר נסגרה זה עתה. במקומה, נאמר להם כי ייווצר שמורת טבע. אך בין אם זה היה חלום באספמיה או רק שמועה שהופצה לקונים פוטנציאליים של בתים, זה מעולם לא התממש, היא אמרה.

במקום זאת, הסגירה התבררה כזמנית. המטמנה נפתחה מחדש ב-1996, בין תוכניות הרחבה והבטחות למימון תוכניות סביבתיות וקהילתיות. גם התוכניות הללו לא התממשו.

מאז, התושבים בשכונות סילמאר, גרנדה הילס והסביבה מדווחים באופן שוטף על ריחות עזים ואבק ממטמנת סאנשיין קניון לרשות איכות האוויר של דרום קליפורניה (AQMD), אשר חוקרת תלונות. רבים אף הגישו תביעות המציינות אדים מצחינים מפסולת רקובה.

 

בשנת 2024 בלבד, סאנשיין קניון קיבלה 2,187 תלונות ו-65 הודעות על הפרה, שניהם שיאים חדשים למטמנה. אך לא התלונות של התושבים ולא ההפרות המתועדות הביאו לפעולה שתייצר פתרון

 

"בחודשי הקיץ, כשהריחות גרועים במיוחד, אני ובעלי מרגישים לעיתים קרובות כמו בני ערובה בביתנו שלנו, כשהצחנה הכבדה של אשפה נסחפת מהמטמנה," אמרה וולק. "לפעמים הריח המצחין בחוץ כל כך גרוע עד ש'אנחנו לא יכולים אפילו לפתוח את חלונות חדר השינה שלנו בלילה כדי לאפשר לבית להתקרר'."

בשנת 2024 בלבד, סאנשיין קניון קיבלה 2,187 תלונות ו-65 הודעות על הפרה, שניהם שיאים חדשים למטמנה. אך לא התלונות של התושבים ולא ההפרות המתועדות הביאו לפעולה שתייצר פתרון.

עכשיו הבעיות הוחמרו עבור התושבים הסמוכים: סאנשיין קניון מקבלת שרידים משריפות לוס אנג'לס. בנוסף לזעם הקהילתי, ההובלות החלו בחשאי, ללא הודעה לציבור – למרות שבועות של מחאות, מאות מכתבים לפקידי העיר, המחוז והמדינה, ועצומה באתר Change.org נגד ההצעה להשליך פסולת שריפה מסוכנת פוטנציאלית כל כך קרוב לבתיהם.

משאיות אשפה מאזורי השריפה החלו להיכנס לסאנשיין קניון ב-24 בפברואר, יום לפני שמועצת המפקחים של מחוז לוס אנג'לס (BOS) אמורה הייתה לשמוע הערות ציבוריות מחברי קהילה מודאגים, ולהצביע על אם להגדיל את מגבלות הסילוק היומיות של האשפה במטמנה, ציינה וולק.

התושבים הסתדרו ברחובות במחאה יום לפני ההצבעה ונסעו למרכז לוס אנג'לס לישיבת המפקחים כדי להפציר בהם לשקול את מצוקתם. הם הרגישו בטוחים שהמפקחת שלהם, לינדזי הורבאת', הבינה – בישיבה, היא שאלה הרבה שאלות ונראתה אמפתית. אבל בסופו של דבר הורבאת' הצביעה נגדם והצטרפה לשאר המפקחים בהחלטה פה אחד להמשיך ולאפשר שרידי שריפה להיות מושלכים במטמנת סילמאר.

לאחר הישיבה, הם הרגישו מוטעים – כל המאמצים שלהם להתארגן ולתקשר עם נציגיהם לא היו חשובים בסופו של דבר.

"הכל קשור לרווח על פני הבריאות והרווחה של הקהילה, כולל הילדים עם ריאות מתפתחות שמשחקים בחוץ [בבתיהם] ובמגרשי המשחקים של בתי הספר, שמתמודדים עם כל הריחות ואיזשהן רעלים שנושבות באוויר כל יום," אמרה וולק, שביתה בגרנדה הילס נמצא פחות ממייל מהאתר של מטמנת סילמאר.

התושבים חשבו שהמחאות החזקות והעדויות שלהם יהיו חשובות. כשהיא למדה לראשונה שסאנשיין קניון היא אחת משלוש מטמנות בלוס אנג'לס שיועדו לקבל שרידי שריפה למרות הבעיות המתמשכות בה, וולק ארגנה מחאה כשני מיילים מהמטמנה מחוץ לבית הספר ואן גוך בגרנדה הילס כדי ליידע הורים והקהילה.

"כשמטמנה עם היסטוריה כה ארוכה של בעיות, זה פשוט הרגיש כמו עוד בגידה," היא אמרה. "אני חושבת ש[אנשים] היו מופתעים, אבל לא לחלוטין."

 

משאיות אשפה מאזורי השריפה החלו להיכנס לסאנשיין קניון ב-24 בפברואר, יום לפני שמועצת המפקחים של מחוז לוס אנג'לס (BOS) אמורה הייתה לשמוע הערות ציבוריות מחברי קהילה מודאגים, ולהצביע על אם להגדיל את מגבלות הסילוק היומיות של האשפה במטמנה

 

הקהילה מודאגת במיוחד מכך שפסולת השריפה המובאת לסילמאר אינה נבדקת כראוי לחומרים רעילים.

"שרף הכל – שטיחים, מזרנים, מחשבים – וזה חלק מכל האפר הזה, שיש בו גם כימיקלים מחומרים מעכבי בעירה," אמרה רובין ריינהרט, תושבת גרנדה הילס משנת 1997. "כשהם אוספים את זה – לובשים חליפות מגן – איך הם באמת יכולים להבחין אם זה בטוח, במיוחד עם הדחיפות לעשות את זה כל כך מהר?"

בנוסף לכך, הדגישה ריינהרט, סאנשיין קניון ממוקמת "על קו העתק אדמה, ליד מנהרת רוח [שנוצרה על ידי רוחות סנטה אנה] ומול אספקת המים של לוס אנג'לס."

בשעות הקטנות של ה-5 במרץ, התושבים למדו כי רשות איכות האוויר של דרום קליפורניה תקיים שימוע ב-19 במרץ בנוגע לעתירה לצו הפחתה נגד Republic Services, המפעילה את סאנשיין קניון. צו הפחתה קודם שהיה בתוקף בין 2016 ל-2018 הוביל לירידה משמעותית בריחות ואבק, וכתוצאה מכך פחות תלונות מדווחות.

וולק מרגישה כרגע מעט מקווה ואמרה שהיא תמשיך במסע שלה נגד המטמנה כל עוד היא חיה כאן. אבל אחרי שהתגוררה בגרנדה הילס למעלה מ-33 שנים, וולק ובעלה החליטו שהם כמעט מוכנים לעזוב וליהנות מהפרישה שלהם.

"אני נלחמת נגד המטמנה הזו כבר 25 שנים," אמרה וולק. "אני מקווה שאחרים יבחרו להמשיך את המאבק."