"שר הגירוש": רוביו הפך למגרש הסטודנטים הזרים מארה"ב

מרקו רוביו, שר החוץ האמריקאי, הוסיף לתפקידו המסורתי כדיפלומט הבכיר של ארה"ב תפקיד בלתי צפוי: צייד סטודנטים. בשלושה חודשים בלבד מאז נכנס לתפקיד, רוביו ניצל סמכות נדירה בחוק ההגירה האמריקאי לביטול מאות אשרות סטודנטים – במקרים מסוימים תוך ציון דעות פוליטיות כהצדקה היחידה.

על פי סקירה של Inside Higher Ed, כ-1,700 אשרות בוטלו עד כה, כולל 18 באוניברסיטה הבינלאומית של פלורידה, שם לימד רוביו עצמו בעבר קורס במדע המדינה. מספרים אלה עשויים להיות גבוהים אף יותר: האגודה האמריקאית לעורכי דין העוסקים בהגירה מעריכה שמספר ביטולי האשרות לסטודנטים עלה על 4,700 מאז שטראמפ נכנס לתפקיד.

 

הגישה האגרסיבית להרחקת סטודנטים בינלאומיים מציבה את רוביו בחוד החנית של מדיניות ממשל טראמפ לגבי זרים הנתפסים כאיום על האינטרס הלאומי – מסע שמבקרים מכנים "מתקפה בלתי מוצדקת על סטודנטים בינלאומיים" המאיימת על חירויות יסוד אמריקאיות

 

אסטרטגיה של הממשל החדש

הגישה האגרסיבית להרחקת סטודנטים בינלאומיים מציבה את רוביו בחוד החנית של מדיניות ממשל טראמפ לגבי זרים הנתפסים כאיום על האינטרס הלאומי – מסע שמבקרים מכנים "מתקפה בלתי מוצדקת על סטודנטים בינלאומיים" המאיימת על חירויות יסוד אמריקאיות.

חברת הקונגרס הדמוקרטית דבי וסרמן-שולץ הביעה זעזוע ממדיניות ממשל טראמפ וחזתה השפעה מזיקה על הכלכלה האמריקאית, "החל מפגיעה בכוח העבודה בתחום הבריאות ומומחיות הנדסית מתקדמת ועד להרתעת תיירות משרדים והשקעות."

רוביו מצדו אימץ במלואו את הרעיון שאשרות הן זכות יתר שניתן לבטל על בסיס התנהגות – ולא זכות שאינה ניתנת לשלילה. "זה לא באינטרס של מדיניות החוץ שלנו, זה לא באינטרס הביטחון הלאומי שלנו, להזמין אנשים לקמפוסים האוניברסיטאיים שלנו... שהולכים לשם כדי לטפח תנועות התומכות ומתרצות ארגוני טרור זרים המחויבים להרס ארצות הברית ולהרג, אונס וחטיפה של אזרחים חפים מפשע – לא רק בישראל אלא בכל מקום שהם יכולים להניח עליהם את ידיהם," אמר רוביו בשבוע שעבר לאיש התקשורת השמרני בן שפירו.

מטרות בולטות: פרו-פלסטינים ועבירות ישנות

חלק מהמטרות הבולטות ביותר בקמפוסים עסקו באקטיביזם פרו-פלסטיני וביקורת על ישראל. מה שפחות ברור היא טענת הממשלה שהם יישרו קו עם חמאס, הארגון האחראי למתקפות הטרור ב-7 באוקטובר 2023 בישראל.

אחרים נלכדו בגלל בעיות משפטיות ישנות – נהיגה תחת השפעה או מהירות מופרזת – שהתאפשרו על ידי משרד ביטחון המולדת. במקרים מסוימים, מעולם לא הוגשו אישומים אך הם נבחנים מחדש כעת.

ואז יש את אלה שקיבלו מעט או בכלל לא הסבר לשינוי הפתאומי במעמדם החוקי.

"סטודנטים בינלאומיים מפחדים מאוד. יש סטודנטים שמייעצים להם לא להתקרב למחאה חוקית ושלווה. בהחלט לנקות את המדיה החברתית שלהם. לא לומר דבר, להרכין את הראש. מה שיוצר קבוצה של אנשים עם מעמד מסוג שני מבחינת חלק מהזכויות היסודיות שלהם," אמר רוברט צאי, פרופסור בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת בוסטון.

מאבק משפטי

כמו רבות מהפעולות המנהליות בתקופת הכהונה השנייה של ממשל טראמפ, ביטולי האשרות של רוביו מגיעים לבתי המשפט. רומייסה אוזטורק, סטודנטית מאוניברסיטת טאפטס מטורקיה שאשרתה בוטלה כי משרד החוץ אמר שהיא הביעה "תמיכה בארגון טרור מוכרז" דרך מאמר דעה, נקבעו לה שני דיונים במאי לקביעת גורלה. שופט פדרלי בוורמונט כבר פסק שלא ניתן לגרש אותה ללא צו בית משפט.

מאמר הדעה של אוזטורק בעיתון הסטודנטים התייחס לתמיכה בסטודנטים למען צדק בפלסטין בטאפטס וקרא לאוניברסיטה למשוך השקעות מחברות שעושות עסקים עם ישראל.

באוניברסיטת קולומביה, הסטודנט לתואר שני מחמוד חליל לא הואשם בפעילות פלילית כלל. הוא נעצר והוחזק בשל פעילויות מחאה שנחשבו כמעוררות "תוצאות שליליות פוטנציאליות חמורות במדיניות חוץ" על ידי שר החוץ. בעוד שהוא נשאר באותו מתקן מעצר הגירה בלואיזיאנה כמו אוזטורק, בית משפט עצר את גירושו בשל ערעור מתמשך.

 

 

אפקט מצנן על חופש הביטוי

משפטנים ממהרים לנסות ולהבחין בין המקרים הכוללים עבירה ממשית לבין אלה המתמקדים בביטוי פוליטי, יהיה זה בלתי פופולרי או שנוי במחלוקת ככל שיהיה.

"כמובן שלממשלה הפדרלית יש סמכות לבטל אשרות ולסיים מעמד עבור מי שאינם אזרחים בארה"ב, אבל היא חייבת לעשות זאת באופן שעולה בקנה אחד עם החוק והעובדות ולא באופן שרירותי או רק בגלל שהם לא מסכימים עם הפוליטיקה של מישהו," אמר חורחה לואריי, המנהל של תוכניות ואסטרטגיה במועצה האמריקאית להגירה.

האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות (ACLU) מבקש להחזיר את המעמד החוקי של למעלה מ-1,000 סטודנטים שהאשרות שלהם בוטלו, בטענה שהפעולות ננקטו ללא הודעה או הסבר ראויים. מקרים דומים מתרחשים בג'ורג'יה, יוטה ומישיגן.

סקר שנערך לאחרונה על ידי FIRE – הקרן לזכויות וביטוי אינדיבידואליים – מצא ש-52% מהאמריקאים מתנגדים לכך שהממשל הפדרלי יגרש מחזיקי אשרות סטודנטים בשל הבעת דעות פרו-פלסטיניות, כאשר רק 26% תומכים בפעולה זו.

השלכות ארוכות טווח

החל מחודש זה, ממשלת ארה"ב מחייבת בדיקה של מדיה חברתית עבור כל מבקשי האשרות שביקרו ברצועת עזה מאז 2007. מגזין יפני בשפה האנגלית דיווח השבוע על הודעה ממשרד החוץ הדורשת מכל מבקשי האשרות לארה"ב לחשוף חמש שנים של היסטוריית המדיה החברתית שלהם. חלק משגרירויות ארה"ב באירופה הוציאו אזהרות מדיה חברתית למבקשי אשרות פוטנציאליים, תוך שימוש בציטוטים של רוביו כדי לעודד אותם לשקול את התנהגותם.

אנליסטים מאמינים שההשפעה המעשית של אזהרות בחו"ל וביטולים בבית תיצור אפקט מצנן על אנשים המשקיעים זמן, אנרגיה ומשאבים משמעותיים כדי להגיע לארה"ב ללימודים, מה שיוביל לירידה באוכלוסיית הסטודנטים הזרים (כיום כמיליון איש) בשנים הקרובות.

רוביו עצמו התלונן בעבר על ה"השמצות, פיטורים, האשמות ואף מאסרים" של יחידים באמריקה על ידי ממשל ביידן "רק בשל הבעת דעותיהם". מוקדם יותר השנה בכנס הביטחון במינכן, סגן הנשיא ג'יי.די. ואנס גער באירופאים על מה שהוא מאמין שהוא דיכוי של חופש הביטוי וביטוי דמוקרטי.

"איך ממשל טראמפ יכול לומר בפנים רציניות שאחרים צריכים לסבול את הצורות הקיצוניות ביותר של ביטוי," שאל ברט ברואן, דיפלומט לשעבר שניהל את תוכניות חילופי החינוך בממשל אובמה, "אבל אנחנו לא נסבול אפילו מחאות שלוות?"