אוניברסיטת קולומביה החמירה את ההגבלות על הגישה לקמפוס ביום חמישי, כאשר היא נערכת לאפשרות של הקמת מחנות מחאה פרו-פלסטיניים חדשים, בדיוק שנה לאחר שהראשון הוקם והצית גל מחאות ארצי. כך עולה משתי הודעות רשמיות שנשלחו לקהילת הקמפוס בתוך 24 שעות.
"הובא לידיעתנו על תכניות אפשריות להקמת מחנות בקמפוסים של קולומביה," כתבה מחלקת הביטחון של האוניברסיטה בהודעה מאוחרת ביום רביעי. "אנו רוצים להבהיר בצורה ברורה שמחנות אוהלים בקמפוסים של קולומביה אסורים על פי מדיניות האוניברסיטה."
"אנו מעריכים חופש ביטוי וזכות למחאה. פעילויות אלה חייבות להתבצע בהתאם לכללים ולמדיניות האוניברסיטה כדי להבטיח את בטיחות הקהילה שלנו ושפעילויות אקדמיות ואחרות בקמפוס יוכלו להימשך ללא הפרעה," המשיכה ההודעה.
המיילים לסטודנטים ולסגל באו בעקבות דיווח של NBC News על הודעות מודלפות באפליקציית Signal שחשפו תכניות להקמה מחדש של מחנה המחאה ביום חמישי בשעה 13:00 ויום שישי בקמפוסים המרכזי ומנהטנוויל של קולומביה, בהתאמה. נכון לשעות אחר הצהריים המאוחרות של יום חמישי, לא היו סימנים לפעילות משמעותית.
"הובא לידיעתנו על תכניות אפשריות להקמת מחנות בקמפוסים של קולומביה," כתבה מחלקת הביטחון של האוניברסיטה בהודעה מאוחרת ביום רביעי. "אנו רוצים להבהיר בצורה ברורה שמחנות אוהלים בקמפוסים של קולומביה אסורים על פי מדיניות האוניברסיטה"
קולומביה נמצאת תחת לחץ מחודש לפעול במהירות כדי למנוע מחאות בקנה מידה רחב לאחר שממשל טראמפ ביטל מענקים וחוזים פדרליים בסך 400 מיליון דולר, בטענה שהאוניברסיטה אינה עושה מספיק כדי להגן על סטודנטים יהודים מפני הטרדות.
גורמים רשמיים באוניברסיטה, כולל הנשיאה החדשה קלייר שיפמן — יו"ר משותפת של חבר הנאמנים של קולומביה המובילה כעת את האוניברסיטה באופן זמני — מנהלים משא ומתן עם סוכנויות פדרליות להשבת הכספים, שרובם הופנו למחקר רפואי.
לפי דיווחי NBC, פעילים נפגשו מוקדם יותר השבוע בבושוויק, ברוקלין. הם השתמשו במילות קוד, כמו המילה "קרקס" בהתייחס למחנה המחאה המתוכנן.
בתזכיר הראשוני, מחלקת הביטחון של קולומביה ציינה כי תפעל במהירות נגד כל מחנה מחאה, כולל הסרת האוהלים, הגבלת גישה לקמפוס וזיהוי המשתתפים. מפגינים שיסרבו להתפזר יעמדו בפני סנקציות, אמרו אנשי הביטחון, כגון מעצרים.
גורמי הביטחון שלחו הודעה שנייה ביום חמישי בבוקר להשעיית רישום אורחים באותו יום וגישת בוגרים לקולומביה. הם אמרו שרק אנשים שאינם סטודנטים וסגל שהם "קריטיים למשימה האקדמית של האוניברסיטה", כמו למטרות מחקר או למידה בכיתה, יישקלו לכניסה לקמפוס.
"המיקוד שלנו הוא על הגנה על בטיחות הקהילה שלנו והבטחה שהאוניברסיטה תוכל להמשיך כרגיל בכל הפעילויות האקדמיות. אנו מנטרים מקרוב, כתמיד, כל הפרעה, ופעילויות הקמפוס מתקדמות כרגיל כעת," נכתב בהצהרה מקולומביה.
גרנט מיינר, לשעבר תלמיד דוקטורט בקולומביה שהורחק לאחרונה בגלל תפיסת אולם המילטון, ונשיא איגוד עובדי הסטודנטים לתארים מתקדמים, התייחס לאפשרות של פעולה מחודשת.
"זה כאילו שהייתה ניסיון מלא מצד הנהלת קולומביה לדכא את תנועות המחאה האלה, מצד ממשל טראמפ לדכא את תנועות המחאה האלה," הוא אמר. "אז מה המשמעות של זה שסטודנטים מוכנים... אני חושב, כמו שנאמר, יותר מ-100 סטודנטים מתאחדים כדי להקים תנועת מחאה נוספת בתוך כל הדיכוי הזה. כלומר, זה מעיד על תחושה אמיתית בקמפוס."
"המיקוד שלנו הוא על הגנה על בטיחות הקהילה שלנו והבטחה שהאוניברסיטה תוכל להמשיך כרגיל בכל הפעילויות האקדמיות. אנו מנטרים מקרוב, כתמיד, כל הפרעה, ופעילויות הקמפוס מתקדמות כרגיל כעת," נכתב בהצהרה מקולומביה
המתיחות בין האוניברסיטה למפגינים הפרו-פלסטיניים הגיעה לשיא לפני שנה, באפריל 2024, כאשר סטודנטים הקימו מחנה אוהלים במרכז הקמפוס במחאה על המלחמה בעזה. המחאה התפשטה במהירות לעשרות קמפוסים ברחבי ארצות הברית, וחלקן הפכו לעימותים אלימים עם כוחות המשטרה.
רבים מהמפגינים דרשו שהאוניברסיטאות ינתקו את קשריהן הכלכליים עם ישראל, בעוד שסטודנטים יהודים ופרו-ישראלים טענו שחלק מהמחאות יצרו סביבה עוינת ומאיימת. האירועים האלה הפכו לנקודת מפנה בוויכוח על חופש הביטוי, אנטישמיות ואיסלאמופוביה בקמפוסים אמריקאיים.
עם עלייתו לשלטון של הנשיא דונלד טראמפ בינואר 2025, ממשלו נקט עמדה תקיפה יותר כלפי המחאות הפרו-פלסטיניות. בחודש שעבר, משרד החינוך הפדרלי הודיע על השהיית מימון לקולומביה, בטענה שהאוניברסיטה לא הצליחה לטפל באנטישמיות בקמפוס.
מנהיגים יהודיים וישראליים ברכו על צעדי הממשל, בעוד שארגוני זכויות אזרח וחופש אקדמי הביעו חשש שהצעדים עלולים לפגוע בחופש הביטוי ובאוטונומיה של מוסדות אקדמיים.
פרופ' דניאל רוזנברג, מומחה לחופש אקדמי באוניברסיטת NYU, אמר בראיון: "יש כאן מתח אמיתי בין הגנה על הסטודנטים מפני הטרדה והפחדה, לבין שמירה על עקרונות חופש הביטוי שהם יסוד האקדמיה האמריקאית. האוניברסיטאות נאלצות לנווט בשטח מורכב ביותר."
קבוצות סטודנטים פרו-פלסטיניות, מצדן, טוענות שהמחאות שלהן הן פוליטיות ולא אנטישמיות, ושהאוניברסיטאות ורשויות הממשל משתמשות בהאשמות של אנטישמיות כדי להשתיק ביקורת לגיטימית על מדיניות ישראל.
עם התקרב יום השנה למחאות המקוריות, המתח בקמפוס של קולומביה ובקמפוסים אחרים ברחבי המדינה נמצא בשיא. אוניברסיטאות רבות הגבירו את אמצעי האבטחה ועדכנו את המדיניות שלהן לגבי מחאות כדי למנוע עימותים דומים לאלו שהתרחשו בשנה שעברה.
בקולומביה, הנהלת האוניברסיטה מבהירה שהיא תומכת בחופש הביטוי אך לא תאפשר פעילויות שעלולות לשבש את המשימה האקדמית של המוסד או לגרום לסטודנטים לחוש מאוימים. מנגד, קבוצות סטודנטים מבטיחות להמשיך במאבקם למען מה שהם רואים כצדק וזכויות אדם, ללא קשר למגבלות החדשות.