דגלי ישראל ואיראן בלוס אנג'לס: אלפי איראנים־אמריקנים וישראלים חגגו את חיסול חמינאי

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

ווסטווד, המכונה זה שנים "טהראנג'לס", נחשבת למרכז הגדול בעולם של יוצאי איראן מחוץ לגבולות הרפובליקה האסלאמית. מאז מהפכת 1979 שימשה לוס אנג'לס בית לקהילה שביקשה לשמר זהות, תרבות וזיכרון של איראן שקדמה למשטר האייתוללות.

ישראלים המתגוררים בעיר הצטרפו לחגיגות, וההמון קרא קריאות תודה לישראל ולארצות הברית. עבור רבים בקהילה, המראה של דגלי ישראל מתנוססים בלב ריכוז איראני היה רגע סמלי ורב משמעות.

בין החוגגים בלטו לא רק דגלי ארצות הברית ודגלי איראן מהתקופה שלפני המהפכה — עם סמל האריה והשמש — אלא גם עשרות דגלי ישראל. ישראלים המתגוררים בעיר הצטרפו לחגיגות, וההמון קרא קריאות תודה לישראל ולארצות הברית. עבור רבים בקהילה, המראה של דגלי ישראל מתנוססים בלב ריכוז איראני היה רגע סמלי ורב משמעות.

שאון אראג'י, שעזב את איראן בילדותו עם הדחת השאה מוחמד רזא פהלווי, עמד עטוף בדגל האיראני הישן. "העם האיראני אינו המשטר", אמר. "במשך שנים העולם בלבל בין השניים. היום אנחנו מראים שיש איראן אחרת".

נילגון אסכרי, שנולדה באיראן, סיפרה כי חברתה נהרגה בגל הדיכוי האחרון של המחאות במדינה וכי קרובי משפחתה נעצרו. לדבריה, במשך שבועות התכנסה הקהילה בווסטווד להפגנות מחאה שנשאו אופי קודר. "זה היה בלתי אפשרי במשך 47 שנה", אמרה בקול חנוק מדמעות. "היום אנחנו מרגישים שמשהו נשבר".

החגיגות בלוס אנג'לס עמדו בניגוד חד לתמונות מטהרן, שם נערכו עצרות אבל ביוזמת השלטון. עם זאת, גם בקרב החוגגים הורגשה מורכבות: לצד השמחה על נפילת האיש שנתפס בעיניהם כסמל הדיכוי, עלתה גם מודעות למחיר הדמים. על פי דיווחים רשמיים, חיילים אמריקנים נהרגו ונפצעו במתקפות הנגד, ובאיראן דווח על נפגעים אזרחים, בהם גם ילדים.

לצפייה: https://www.instagram.com/reel/DTaPWcggGpg/?utm_source=ig_web_copy_link

רבים בקהל הביעו תקווה כי עידן חדש ייפתח באיראן. שמו של רזא פהלווי, בנו של השאה המודח, עלה שוב ושוב כאפשרות להנהגה עתידית, אך אחרים הדגישו כי העיקר הוא סיום שלטון המשטר הנוכחי והקמת מערכת שתבטיח חירויות אזרחיות.

הרשויות בלוס אנג'לס נערכו לאפשרות של חיכוך או איומים. ראש העיר קארן בס הודיעה כי המשטרה הגבירה סיורים סביב מוסדות דת וציבור, והמושל גאווין ניוסום מסר כי מרכז הערכת האיומים של קליפורניה פועל בתיאום עם גורמי הביטחון. לדבריהם, לא התקבל איום ממוקד, אך רמת הדריכות הועלתה.

בה בעת נקבעו הפגנות נגדיות במרכז העיר, במסגרת יום מחאה ארצי נגד המבצע הצבאי. כך מצאה עצמה לוס אנג'לס משקפת את השסע הרחב יותר בארצות הברית: בין מי שרואים בחיסול נקודת מפנה היסטורית, לבין מי שחוששים מהידרדרות לעימות אזורי רחב.

עם שקיעת השמש מעל האוקיינוס השקט, המשיכו שירי המולדת האיראניים להדהד ברחובות ווסטווד. עבור רבים מהנוכחים, הרגע הזה סימן סגירת מעגל של עשרות שנות גלות. השאלה שנותרה פתוחה היא האם מדובר בסופו של עידן — או בתחילתו של פרק חדש ומורכב לא פחות בהיסטוריה של איראן.