בלחץ מהמצב? המחקר שמסביר למה אנחנו רצים לאוכל מנחם

הימים האחרונים גורמים ללא מעט ישראלים - בארץ וגם בארצות הברית - לחיות על קפה, חדשות ופלאפון צמוד. בין אם אתם בממ"ד ובין אם אתם רחוקים אלפי קילומטרים אבל לא מפסיקים להתעדכן, הלחץ מורגש בגוף. עכשיו מתברר שזה לא רק בראש: מחקר מגלה שסטרס, יחד עם "אוכל מנחם" עתיר קלוריות, ממש משנה את המוח - וגורם לנו לרצות לאכול עוד ועוד.

המחקר מצא שכאשר סטרס כרוני משתלב עם תזונה עתירת קלוריות, מתרחשים שינויים במוח שמגבירים את החשק למזון מתוק וטעים במיוחד. החוקרים מהמכון למחקר רפואי גרוואן גילו שבמצב כזה, הסטרס "משתלט" על מנגנון השובע הטבעי - ואותות התגמול במוח נשארים פעילים גם כשכבר אכלנו מספיק.

 

כך המוח דוחף אותנו לאוכל מנחם

 

ד"ר יוהנס אייס, רופא משפחה מלונדון שלא היה מעורב במחקר, מסביר שכאשר אנחנו חווים סטרס הגוף משחרר הורמונים כמו קורטיזול. ההורמון הזה מגביר תיאבון ומחזק חשקים למזונות עתירי סוכר ושומן. במקביל, אותם מזונות מפעילים את מרכזי התגמול במוח וגורמים לשחרור דופמין - חומר שגורם לנו להרגיש טוב, אפילו אם זה לזמן קצר.

לדבריו, כאן בדיוק נוצר המעגל: אם בכל פעם שאנחנו לחוצים אנחנו פונים למשהו מתוק או שומני ומרגישים הקלה רגעית, המוח לומד לקשר בין סטרס לאוכל. בפעם הבאה שהלחץ יגיע - והימים האחרונים מספקים לא מעט ממנו - הדחף לאכול יהיה חזק יותר.

גם ד"ר קנדיס סטי, פסיכולוגית קלינית ומומחית לניהול משקל, מסבירה שהמשיכה לאוכל מנחם היא פשוטה מאוד. "קודם כל, הם באמת גורמים לנו להרגיש טוב יותר", היא אומרת. "הם מלאים בקלוריות, סוכר, פחמימות ושומן. כשהמרכיבים האלה נכנסים לגוף, הם מפעילים את מערכת התגמול במוח. אוכל מנחם באמת נותן נחמה - ככה פשוט. אבל התחושה הזו קצרת טווח".

במחקר עצמו נמצא כי אצל עכברים שחוו סטרס כרוני, אזור במוח שאחראי על ויסות תגמול - ההבנולה הלטרלית - לא פעל כרגיל. המשמעות הייתה שאותות התגמול נשארו פעילים, והאכילה נעשתה מתוך הנאה ולא מתוך רעב אמיתי. החוקרים מצאו שהעכברים הסטרסיים עלו פי שניים במשקל בהשוואה לעכברים שלא חוו סטרס, למרות שקיבלו את אותה תזונה.

השורה התחתונה של החוקרים ברורה: סטרס ואוכל מנחם הם שילוב חזק שמשפיע ישירות על המוח. בתקופות מתוחות כמו אלה, זה טבעי לחפש נחמה בצלחת. אבל לפי הממצאים, ככל שהלחץ נמשך - כך גם הדחף למתוק ולשומני עלול להתחזק, לא כי אנחנו חלשים, אלא כי המוח פשוט מגיב לסטרס בדרך הזו.