
מפעיל הקבוצה היה אבל קרוואחל, מזכיר המפלגה הרפובליקאית במחוז מיאמי–דייד וסטודנט שנה שלישית למשפטים באוניברסיטה. הוא הקים את הקבוצה לאחר שפורום הסטודנטים המקורי הוגבל למנהלים בלבד בעקבות רצח הפעיל השמרני צ'רלי קירק, מייסד הארגון "נקודת מפנה ארצות הברית". אולם בתוך זמן קצר הפכה קבוצת הצ'אט לזירה של הסתה ושיח אלים. המשתתפים השתמשו במילת גנאי גזענית כלפי שחורים יותר מארבע מאות פעמים, כינו נשים בכינויים משפילים, והפיצו בדיחות ושפה פוגענית כלפי יהודים והומוסקסואלים.

תוך זמן קצר הפכה קבוצת הצ'אט לזירה של הסתה ושיח אלים. המשתתפים השתמשו במילת גנאי גזענית כלפי שחורים יותר מארבע מאות פעמים, כינו נשים בכינויים משפילים, והפיצו בדיחות ושפה פוגענית כלפי יהודים והומוסקסואלים.
אחד המשתתפים, ויליאם בחרנו, פרסם הודעה ארוכה שכללה עשרות תיאורים של אלימות קשה נגד אנשים שחורים — ובהם צליבה, עריפת ראשים והתעללות בגופות. תגובתו של דאריאל גונסאלס, לשעבר ראש תחום גיוס החברים בארגון "הרפובליקאים של המכללות" באוניברסיטה, הייתה קצרה: "כמה קיצוני." לא הסתייגות, לא גינוי — אלא תגובה כמעט משועשעת.
חומרת הסיפור אינה נובעת רק מתוכן ההודעות, אלא גם ממעמדם של הכותבים. חברי הקבוצה אינם משתמשים אנונימיים ברשת אלא פעילים פוליטיים גלויים: נשיא סניף הארגון "נקודת מפנה ארצות הברית" באוניברסיטה, ראש מערך הגיוס של הרפובליקאים בקמפוס ומזכיר המפלגה הרפובליקאית במחוז. אלה האנשים שמארגנים אירועים פוליטיים, מגייסים סטודנטים לפעילות מפלגתית ומציגים את פני המפלגה בפני הציבור.
איאן ולדס, נשיא סניף הארגון בקמפוס, אף שינה את שם הקבוצה ל"התמכרות באגרתא". אגרתא היא מיתוס על ציוויליזציה לבנה תת־קרקעית — רעיון שהעסיק בעבר את היינריך הימלר, מפקד האס־אס הנאצי. ולדס הסביר לחברי הקבוצה כי מדובר ב"נאציזם אזוטרי". גונסאלס השיב: "מעין גן עדן של נאצים." חוקרת הקיצוניות היידי בירייך, המתמחה בתנועות שנאה, הסבירה כי מי שמכיר את המונחים הללו בדרך כלל נחשף זמן רב לקהילות של עליונות לבנה. לדבריה, "קשה להכיר את המינוח הזה בלי להיות שקוע במעגלים כאלה."
ולדס לא הסתיר גם את עמדותיו הפוליטיות. באחת ההודעות כתב כי הוא תומך בממשל סמכותני שבו "הכנסייה צריכה לנהל את המדינה". כאשר עלתה סוגיית ההגירה הציע "מורטוריום על הגירה, אלא אם מדובר באנשים ממדינות עולם ראשון". לאחר מכן הבהיר: "כן, ברור שאני מתכוון ללבנים."
עד לא מכבר עבד ולדס בצוות הקמפיין של ג'יימס פישבק, מועמד לתפקיד מושל פלורידה שהתבטא לאורך הקמפיין בשפה לאומנית חריפה. אף שפישבק אינו דמות מוכרת במיוחד בזירה הפוליטית הארצית, סקרים מצביעים על תמיכה מפתיעה בקרב צעירים: כ־32 אחוזים מבני 18 עד 34 המתכוונים להצביע בפריימריז הרפובליקאיים תומכים בו — שיעור גבוה פי ארבעה מהתמיכה במועמד המוביל ביירון דונלדס בקרב אותה קבוצת גיל. דונלדס עצמו, חבר קונגרס שחור ממדינת פלורידה, הזהיר לאחרונה מפני מה שכינה "הווק של הימין" — גל של גזענות המתחפש לאידיאולוגיה שמרנית.
חוקרי פוליטיקה מצביעים על האקלים הציבורי בפלורידה כאחד הגורמים שמאפשרים לשיח כזה להתקיים בגלוי. בשנת 2022 עבר במדינה החוק המכונה "עצור את הווק", המגביל דיונים מסוימים בנושאי גזע ואפליה בכיתות האוניברסיטה. במקביל, צעדים פוליטיים נוספים שננקטו בשנים האחרונות חיזקו בקרב חלק מהפעילים הצעירים את התחושה כי גבולות השיח השתנו. "חקיקה כזו משדרת מסר שאפשר כבר להפסיק להסתיר את הגזענות", אמרה שרון אוסטין, מדענית מדינה מאוניברסיטת פלורידה. לדבריה, התוצאה היא העצמת סטודנטים המחזיקים בעמדות מפלות, לצד היסוס גובר של מרצים להתעמת עם עמדות כאלה.
יו"ר המפלגה הרפובליקאית במחוז מיאמי–דייד, קווין קופר — שהתגאה בעבר בהיותו היהודי הראשון בתפקיד — קרא לכל מי שהשתתף בקבוצת הצ'אט להתפטר מיד. "אני המום ומזועזע", אמר. "לגזענות ולאנטישמיות אין מקום במפלגה הרפובליקאית."
אולם ההיסטוריה של הקמפוס הופכת את ההצהרה הזו למורכבת יותר. זו אינה הפעם הראשונה שסניף הארגון "נקודת מפנה ארצות הברית" באוניברסיטת פלורידה הבינלאומית נקשר לשערורייה. כבר בשנת 2018 נחשפה קבוצת צ'אט אחרת של חברי הארגון, שכללה אמירות על אונס ותכנים פדופיליים. אז חתמו שבעים וחמישה חברי סגל על עצומה הקוראת לפעולה, והסנאט הסטודנטיאלי דרש להסיר את הסניף מהקמפוס. הסניף נשאר פעיל. שמונה שנים מאוחר יותר, הסיפור חוזר — הפעם בשפה בוטה יותר, ובתחושה גוברת כי מי שמביע אותה כבר אינו חושש להסתתר.
ייתכן שהמשפט הכנה ביותר בכל השיחה נכתב דווקא כבדרך אגב. כאשר אחד המשתתפים שאל אם ייתכן שההתכתבויות יודלפו, השיב גונסאלס: "זה אפילו לא הצ'אט הכי גרוע שלי."