
הערכות הכלכלנים צפו תוספת של כ־50 אלף משרות. בפועל נרשם אובדן תעסוקה משמעותי, אחד הגדולים שנרשמו מאז תקופת מגפת הקורונה. שיעור האבטלה עלה ל־4.4 אחוזים, והשווקים הפיננסיים הגיבו מיד בירידות.

הכלכלנים מתמקדים בשאלה רחבה יותר: כיצד תשפיע ההתפתחות הגיאופוליטית על הכלכלה. המלחמה שנפתחה בסוף פברואר בין ארצות הברית ובעלות בריתה לבין איראן כבר משפיעה על מחירי האנרגיה ועל הציפיות הכלכליות.
עלייה במחירי הנפט והגז יוצרת לחצים אינפלציוניים חדשים — בדיוק בתקופה שבה הבנק הפדרלי של ארצות הברית ניסה לייצב את האינפלציה לאחר שנים של ריבית גבוהה.
מדדי המניות המרכזיים בוול סטריט ירדו עם פרסום הנתונים. מדד אס־אנד־פי חמש מאות איבד כ־1.3 אחוזים מערכו במסחר הבוקר, בעוד תשואות איגרות החוב הממשלתיות שיקפו אי־ודאות גוברת לגבי כיוון הכלכלה האמריקאית בחודשים הקרובים.
אחד הגורמים הבולטים לירידה במספר המשרות היה דווקא המגזר שהחזיק את שוק העבודה בשנים האחרונות: שירותי הבריאות. במהלך שנת 2025 נוספו מאות אלפי משרות בבתי חולים, במרפאות ובמוסדות סיעודיים, והענף הפך למנוע המרכזי של הצמיחה בתעסוקה.
בחודש פברואר התמונה השתנתה. ענף שירותי הבריאות איבד כ־28 אלף משרות. הסיבה המרכזית לכך הייתה שביתות עובדים רחבות היקף. יותר משלושים אלף עובדים של ארגון הבריאות קייזר פרמננטה בקליפורניה ובהוואי יצאו לשביתה, והדבר השפיע באופן ישיר על הנתונים החודשיים.
כלכלנים מעריכים כי מדובר בגורם זמני, מאחר שהשביתות הסתיימו. עם זאת, גם לאחר ניכוי ההשפעה הזו, שוק העבודה האמריקאי מציג סימני חולשה ברורים.
מספר מגזרים מרכזיים רשמו ירידה בתעסוקה. ענף הטכנולוגיה והמדיה איבד כ־11 אלף משרות, ענף הייצור איבד כ־12 אלף משרות, וגם תחומי הבנייה, התחבורה, הפנאי והאירוח הציגו ירידה במספר המועסקים.
במקביל, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה — כלומר שיעור האזרחים העובדים או מחפשים עבודה — ירד ל־62 אחוזים, הרמה הנמוכה ביותר מאז שנת 2021. נתון זה משקף לא רק ירידה בגיוס עובדים, אלא גם מספר הולך וגדל של אמריקאים שהפסיקו לחפש עבודה.
עם זאת, ישנם גם נתונים חיוביים יחסית. השכר השעתי הממוצע בארצות הברית עלה ב־3.8 אחוזים בשנה האחרונה והגיע לכ־37.32 דולר לשעה. בנוסף, מספר התביעות החדשות לדמי אבטלה נותר יציב, מה שמעיד כי גל פיטורים רחב עדיין לא התרחש.
תגובת הממשל האמריקאי לא איחרה להגיע. שרת העבודה, לורי צ'אבס־דה־רמר, ייחסה את הנתונים החלשים לשביתות עובדים ולמזג אוויר קשה במספר אזורים בארצות הברית. לדבריה, הכלכלה האמריקאית עדיין מציגה סימני חוזק, וכי חלק מן ההשפעות הן זמניות.
אולם לצד הוויכוח הפוליטי, הכלכלנים מתמקדים בשאלה רחבה יותר: כיצד תשפיע ההתפתחות הגיאופוליטית על הכלכלה. המלחמה שנפתחה בסוף פברואר בין ארצות הברית ובעלות בריתה לבין איראן כבר משפיעה על מחירי האנרגיה ועל הציפיות הכלכליות.
עלייה במחירי הנפט והגז יוצרת לחצים אינפלציוניים חדשים — בדיוק בתקופה שבה הבנק הפדרלי של ארצות הברית ניסה לייצב את האינפלציה לאחר שנים של ריבית גבוהה.
כעת ניצב הבנק הפדרלי בפני דילמה מורכבת. הורדת ריבית עשויה לעודד השקעות וגיוס עובדים, אך עלולה להאיץ את האינפלציה אם מחירי האנרגיה ימשיכו לעלות. מנגד, שמירה על ריבית גבוהה עלולה להכביד עוד יותר על שוק העבודה ועל הצמיחה הכלכלית.
כלכלנים מציינים כי ייתכן שמדובר בנתון חריג לחודש אחד בלבד. חברות רבות מתכננות השקעות גדולות בתחומי הבינה המלאכותית והטכנולוגיה במהלך שנת 2026, השקעות שעשויות להוביל לגידול בתעסוקה בהמשך השנה.
אולם בשלב זה המסר מהנתונים ברור: הכלכלה האמריקאית נכנסה לתקופה של אי־ודאות. שוק העבודה, שהיה במשך שנים מקור יציבות מרכזי, מתחיל להראות סימני חולשה — דווקא ברגע שבו המתיחות הגיאופוליטית בעולם עולה.