פצצה בשגרירות ארה"ב באוסלו: האיראנים מביאים את המלחמה לאירופה

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

סבסטיאן טורסטד, תלמיד תיכון בן 18 שחלף ברכבו סמוך למקום בזמן האירוע, סיפר כי ראה "שכבה עבה של עשן על הרחוב" ונזק בחלק מהכניסה לאגף הקונסולרי. זמן קצר לאחר מכן הגיעו למקום כוחות משטרה, צוותי חבלה וטכנאים פליליים בחליפות מגן לבנות. כלבי גישוש, רחפנים ומסוקים סרקו את האזור בחיפוש אחר חשודים.

הטקטיקה הזו אינה חדשה. בשנות השמונים נקשר שמה של איראן לשורה של פיגועים בצרפת, בגרמניה ובבריטניה. בשנות התשעים ובתחילת שנות האלפיים פעלו רשתות הקשורות אליה בדרום אמריקה, בבולגריה ובמדינות אפריקה.

לא היו נפגעים והנזק למבנה הוגדר מוגבל. אך למרות היקף הפגיעה המצומצם, האירוע מעורר דאגה רחבה בהרבה. הפיצוץ התרחש בעיצומו של עימות צבאי חריף בין ארצות הברית וישראל לבין איראן, לאחר מתקפות אוויריות שנערכו במסגרת המבצע שנקרא "אריה שואג".

במשך שבועות העריכו גורמי מודיעין אמריקאיים, בריטיים וישראליים כי טהראן לא תסתפק בתגובה צבאית באזור המזרח התיכון בלבד. ההערכה הייתה כי איראן תנסה להפעיל רשתות פעולה מחוץ לאזור — באמצעות ארגונים שלוחים, תאים רדומים או פעילים המזוהים עם הציר הפרו־איראני.

לפי הערכות אלו, מטרות אמריקאיות וישראליות ברחבי העולם — ובעיקר באירופה — עשויות להפוך יעד לפעולות תגמול.

הפיצוץ באוסלו התרחש בדיוק במסגרת החשש הזה.

האסטרטגיה האיראנית במצבים כאלה מוכרת היטב לגורמי מודיעין מערביים. כאשר המדינה עצמה סופגת מתקפות צבאיות ישירות ואינה מעוניינת להסלים לעימות כולל, היא יכולה לנסות לפגוע ביריביה באמצעות מלחמת צללים רחבה.

היגיון הפעולה פשוט: אם אינך יכול להכות את היריב בעוצמה בזירה המרכזית, אתה מנסה לערער את תחושת הביטחון שלו במקומות אחרים.

פיצוץ סמוך לשגרירות אמריקאית בלב אירופה — גם אם אינו גורם לנפגעים — מעביר מסר ברור. הוא מאותת כי המאבק אינו מוגבל עוד לשדות הקרב במזרח התיכון, וכי נוכחות אמריקאית ברחבי העולם יכולה להפוך יעד.

הטקטיקה הזו אינה חדשה. בשנות השמונים נקשר שמה של איראן לשורה של פיגועים בצרפת, בגרמניה ובבריטניה. בשנות התשעים ובתחילת שנות האלפיים פעלו רשתות הקשורות אליה בדרום אמריקה, בבולגריה ובמדינות אפריקה.

במקרים רבים לא הייתה מטרת הפעולות להביא להכרעה צבאית, אלא להפעיל לחץ פוליטי ולערער את הביטחון הציבורי במדינות היעד.

מה שמייחד את המצב הנוכחי הוא העובדה שאירופה אינה מעורבת ישירות במתקפות נגד איראן — אך בכל זאת מוצאת את עצמה במעגל האיום.

שגרירויות אמריקאיות, מתקני נאט"ו, מוסדות יהודיים וקהילות ישראליות ברחבי היבשת נמצאים בשבועות האחרונים תחת אבטחה מוגברת. ממשלות נורבגיה, שוודיה, גרמניה וצרפת העלו את רמת הכוננות סביב מתקנים רגישים מחשש לפעולות תגמול.

ההיגיון מבחינת טהראן ברור: מבחינתה, כל נוכחות אמריקאית בעולם — גם במדינה שלא השתתפה ישירות בלחימה — היא יעד לגיטימי ללחץ.

הפיצוץ באוסלו, אם יתברר כי הוא קשור לגורמים פרו־איראניים, עשוי לסמן מעבר של המאבק אל הזירה האירופית.

כעת מתמודדות סוכנויות הביטחון במערב עם שאלה מרכזית: מה הייתה מטרת הפעולה.

תרחיש אחד הוא שמדובר בתחילתו של גל מתקפות מתוכנן. לפי הערכה זו, הפיצוץ באוסלו עשוי להיות רק הפעולה הראשונה במסגרת ניסיון רחב יותר להגביר את הלחץ על ארצות הברית ובעלות בריתה.

תרחיש אחר, שמועלה גם הוא בדיונים מודיעיניים, הוא שמדובר בפעולת בדיקה. פעולה מוגבלת שנועדה לבחון את רמת הערנות של כוחות הביטחון, את זמן התגובה של הרשויות ואת חולשות האבטחה סביב יעדים רגישים.

במקרה כזה, הפיצוץ נועד פחות לגרום לנזק — ויותר להעביר מסר של יכולת.

לצפייה: https://www.instagram.com/reel/DVmrb0vkdHI/?utm_source=ig_web_copy_link

בין אם מדובר בתחילתו של גל פיגועים ובין אם בניסיון בדיקה בלבד, המשמעות האסטרטגית דומה: העימות עם איראן עלול לחרוג מגבולות המזרח התיכון.

במערב חוששים כי אם יבחרו גורמים פרו־איראניים להסלים את הפעילות, היעדים לא יוגבלו לאירופה בלבד. גם מתקנים אמריקאיים או קהילות יהודיות בארצות הברית עצמה עלולים להיכלל ברשימת היעדים האפשריים.

האירוע באוסלו מציב גם אתגר פוליטי עבור ממשל טראמפ. המלחמה באיראן הוצגה לציבור האמריקאי כמהלך צבאי מוגבל שמטרתו להחליש את יכולותיה של טהראן. אך אם העימות יזלוג לפעולות טרור נגד יעדים מערביים ברחבי העולם, התמונה עלולה להשתנות.

מלחמות מודרניות אינן מסתיימות בהכרזת ניצחון בלבד. לעיתים הן נמשכות שנים דרך פעולות נקודתיות, התקפות חשאיות ומאבקים מתחת לרף של מלחמה גלויה.

הפיצוץ באוסלו היה קטן יחסית. אך במאבקי צללים בין מדינות, גם פיצוץ קטן יכול להיות אות פתיחה לפרק חדש.