ביום חמישי הודיעה סמירה מונשי, יועצת מוסלמית בוועדה, על התפטרותה. במכתב שפרסמה לא ניסתה לרכך את טענותיה. להפך: היא האשימה את הוועדה כי נכנעה, כלשונה, ל"אג'נדה ציונית", וטענה כי חופש הדת וחופש הביטוי אינם זוכים עוד להגנה שווה כאשר מדובר בעמדות ביקורתיות כלפי ישראל.
שורש המשבר נעוץ באירוע שהתרחש כחודש קודם לכן. קארי פרג'ן בולר, נציגה קתולית וחברה בולטת בוועדה, הוזמנה להשתתף בשימוע שעסק באנטישמיות בארצות הברית. אלא שבמקום להתמקד בתופעה עצמה, בחרה פרג'ן בולר להציג בפני העדים היהודים את התנגדותה לישראל ולציונות, תוך שהיא מציגה את עמדתה כחלק מתפיסת עולמה הדתית והערכית.
מבחינת מונשי, שהפכה בחודשים האחרונים לבעלת ברית קרובה של פרג'ן בולר, ההדחה הייתה קו שבר. במכתב ההתפטרות שפרסמה בפלטפורמה סבסטאק, היא כתבה כי בארצות הברית אנשי אמונה מאבדים את חופש הביטוי שלהם, ולעיתים אף מסכנים את חייהם, בשל עמדותיהם בנושא פלסטין. לטענתה, עצם הדחתה של נציגה קתולית בשל הבעת עמדה שנבעה מאמונתה היא הוכחה לכך שהוועדה חדלה להגן על חופש דת במובנו הרחב.
התגובות היו מיידיות. ארגונים יהודיים גינו את דבריה בחריפות, וגורמים בממשל הביעו אי־נחת עמוקה מן העובדה ששימוע על אנטישמיות הפך לבמה להתקפה על ישראל. בתוך זמן קצר הודיע הנשיא טראמפ על הדחתה הרשמית מן הוועדה.
מבחינת מונשי, שהפכה בחודשים האחרונים לבעלת ברית קרובה של פרג'ן בולר, ההדחה הייתה קו שבר. במכתב ההתפטרות שפרסמה בפלטפורמה סבסטאק, היא כתבה כי בארצות הברית אנשי אמונה מאבדים את חופש הביטוי שלהם, ולעיתים אף מסכנים את חייהם, בשל עמדותיהם בנושא פלסטין. לטענתה, עצם הדחתה של נציגה קתולית בשל הבעת עמדה שנבעה מאמונתה היא הוכחה לכך שהוועדה חדלה להגן על חופש דת במובנו הרחב.
מונשי הרחיבה את טענותיה גם אל מעבר לוועדה עצמה. היא קשרה את התפטרותה למדיניות החוץ של ממשל טראמפ ולעמדתו במלחמה נגד איראן, שלדבריה מתנהלת בהתאם לאינטרסים של ישראל. "אני תומכת באמריקה לפני ישראל", כתבה, והבהירה כי מבחינתה אין עוד אפשרות להמשיך לתמוך בממשל הנוכחי.
העיתוי שבו פורסם המכתב בלט במיוחד. מונשי פרסמה אותו שעות מעטות לאחר ניסיון תקיפה של בית כנסת במדינת מישיגן, בעת שילדי גן שהו במקום. במכתבה היא לא הזכירה את האירוע, עובדה שהוסיפה למחלוקת סביבה.
מונשי עצמה איננה דמות שולית. היא בוגרת אוניברסיטת בראון ולשעבר מנהלת בארגון המוסלמי "קואליציית המידות". בשנים האחרונות הפכה לשם מוכר בחוגים שמרניים בארצות הברית, במיוחד לאחר מעורבותה במאבק נגד מדיניות חינוכית במחוז במרילנד, שאפשרה להורים להוציא את ילדיהם משיעורים שכללו תכנים של זהות מגדרית. המאבק הגיע עד לבית המשפט העליון, שפסק לטובת ההורים — הישג שחיזק את מעמדה בקרב קהלים שמרניים ונוצריים.
עם זאת, מונשי מוכרת גם בשל עמדותיה הנחרצות בסוגיה הישראלית־פלסטינית. היא שיבחה בעבר שיחה שניהלה הפרשנית השמרנית קנדס אוונס עם נורמן פינקלשטיין, אקדמאי יהודי־אמריקני שנוי במחלוקת הידוע בביקורתו החריפה על ישראל. נוסף על כך, היא ביקשה להזמין לשימוע על אנטישמיות עדים המזוהים עם עמדות אנטי־ציוניות מובהקות.
מי שמיהרה להביע תמיכה במונשי הייתה מועצת היחסים האמריקנית־אסלאמית, שפרסמה הודעת גיבוי לה ולפרג'ן בולר גם יחד. בהודעה נטען כי הוועדה, שהוקמה לכאורה כדי להגן על חופש הדת של כלל האמריקנים, הפכה בפועל למנגנון שמגן על ישראל מפני ביקורת. הממשל עצמו טרם הגיב רשמית להתפטרות.
הפרשה כולה חושפת קושי עמוק שממשל טראמפ מתקשה ליישב. מצד אחד, הוא מבקש להציג עצמו כמגן על חופש הדת וכמי שמעניק ייצוג לקולות מגוונים בתוך החברה האמריקנית. מצד אחר, חלק מן הקולות הללו מתנגשים ישירות עם מדיניות החוץ של הממשל ועם מחויבותו המוצהרת לביטחונה של ישראל. כל עוד הוויכוח נשאר תיאורטי, ניתן היה להכיל את המתח הזה. אך ברגע שבו הפך לעימות פומבי בתוך ועדה פדרלית, הוא חשף עד כמה קשה להחזיק יחד קואליציה דתית ופוליטית כה סותרת.
הסערה מקבלת משנה תוקף על רקע ההסלמה האזורית והעימות בין ארצות הברית לאיראן. בתקופה כזו, כל מחלוקת פנימית סביב ישראל חדלה להיות עוד דיון רעיוני ומקבלת משמעות מדינית ולאומית רחבה בהרבה. כאשר חברה בוועדה ממשלתית מתפטרת בטענה שהגוף "נחטף" בידי "אג'נדה ציונית", המשבר אינו נוגע עוד רק לחופש הדת. הוא נוגע לשאלות של נאמנות פוליטית, גבולות חופש הביטוי, ומקומה של ישראל בלב הזהות השמרנית האמריקנית.
בסופו של דבר, הוועדה שהייתה אמורה לגלם את רעיון הריבוי הדתי בארצות הברית מצאה את עצמה ממחישה דווקא את גבולותיו. במקום גוף מגשר, היא הפכה לזירת התנגשות. במקום שיח על חירות דתית, היא מגלמת כעת מאבק חריף על משמעותה של החירות עצמה — ועל השאלה מי זכאי להפעיל אותה, עד כמה, ומול אילו קווים אדומים פוליטיים.
