מלחמה בלי מוצא: טראמפ נשאב לבוץ האיראני

שבועיים בלבד חלפו מאז יצאו כוחות אמריקניים וישראליים למתקפה על איראן, ודונלד טראמפ — האיש שהבטיח יציבות, מחירים נמוכים ושגשוג — מוצא את עצמו בעיצומו של משבר שממנו קשה מאוד להיחלץ. הסימנים מצטברים במהירות: סקרים יורדים, מחירי הנפט מזנקים, שוקי ההון נסוגים, ובמקביל נהרגים חיילים אמריקנים בזירה צבאית שהנשיא עצמו מתקשה להסביר מדוע נכנס אליה.

לפי דיווחי סוכנות הידיעות האמריקנית, טראמפ מתקשה יותר ויותר להשיב לשתי שאלות בסיסיות: מדוע החלה המלחמה, וכיצד היא אמורה להסתיים. בהיעדר תשובות ברורות מתקבלת תמונה של נשיא המבלה שעות ארוכות במגרשי הגולף שלו בפלורידה, תוקף את כלי התקשורת ומאשים אותם בפגיעה במאמץ המלחמתי. באחד המסרים שפרסם ברשת כתב לעוקביו: "התקשורת רוצה שנפסיד במלחמה".

 

טראמפ מתקשה יותר ויותר להשיב לשתי שאלות בסיסיות: מדוע החלה המלחמה, וכיצד היא אמורה להסתיים. בהיעדר תשובות ברורות מתקבלת תמונה של נשיא המבלה שעות ארוכות במגרשי הגולף שלו בפלורידה, תוקף את כלי התקשורת ומאשים אותם בפגיעה במאמץ המלחמתי. באחד המסרים שפרסם ברשת כתב לעוקביו: "התקשורת רוצה שנפסיד במלחמה".

 

לפני כמה ימים, בעצרת תומכים בקנטקי, הכריז טראמפ: "ניצחנו. ניצחנו כבר בשעה הראשונה — זה היה יכול להיגמר אז". אלא שהמציאות מסרבת להתיישר עם ההצהרה. איראן ממשיכה לפגוע בתשתיות אנרגיה אזוריות, ומפעילה את אחד מנשקי הלחץ החזקים שבידיה: שליטה אפקטיבית במיצר הורמוז, נתיב ימי שדרכו עובר כחמישית מסחר הנפט העולמי. כל הפרעה בזרימה שם גורמת מיד לטלטלה בשוקי האנרגיה, לעליות חדות במחירי הדלק ולירידות בבורסות ברחבי העולם.

בשבת האחרונה כתב טראמפ כי מדינות רבות — בהן בריטניה, צרפת, יפן, דרום קוריאה וסין — צפויות להצטרף למאמץ בינלאומי להגנה על המיצר. אולם לא ברור אם יוזמה כזו אכן מתגבשת, או שמדובר בהצהרה מוקדמת מדי. הבית הלבן לא סיפק פרטים, ובבריטניה הסתפקו באמירה כי הממשלה "דנה עם בעלות בריתה באפשרויות". טראמפ עצמו הבטיח כבר בתחילת הלחימה שאוניות הצי האמריקני ילוו מכליות דרך המיצר — הבטחה שעד כה לא מומשה. "זה יקרה בקרוב. מאוד בקרוב", אמר כאשר עלה למטוס הנשיאותי ביום שישי.

גם הזירה הגיאופוליטית מייצרת מבוכה נוספת עבור הממשל. משרד האוצר האמריקני הכריז על פטור זמני של שלושים יום מסנקציות על נפט רוסי, כדי לשחרר משלוחי נפט שנתקעו בים ולהקל על המחסור באספקה העולמית. אלא שבפועל, המהלך מעניק דחיפה לכלכלה הרוסית — הנשענת במידה רבה על הכנסות מנפט למימון מלחמתה באוקראינה.

נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, לא הסתיר את זעמו. "זו איננה ההחלטה הנכונה", אמר. "והיא בוודאי אינה מקרבת שלום, משום שהיא מחזקת את רוסיה". גם בקרב בעלות ברית מערביות אחרות נשמעו הסתייגויות שקטות, מחשש שהמהלך האמריקני מחליש שנים של לחץ כלכלי שהוטל על מוסקבה.

אולם האיום הפוליטי החמור ביותר מבחינת טראמפ אינו מגיע דווקא מעבר לים — אלא מתוך המחנה שלו עצמו. המלחמה באיראן לא רק מאחדת את הדמוקרטים; היא גם יוצרת סדק במחנה תנועת "אמריקה תחילה".

שני קולות בולטים בימין האמריקני, המגישים והשדרנים טאקר קרלסון ומייגן קלי, מתחו ביקורת פומבית על מדיניות הממשל. הסנאטור הרפובליקני ראנד פול הזהיר בריאיון לערוץ פוקס ניוז כי אם מחירי הנפט יישארו גבוהים, "הרפובליקנים עלולים לעמוד בפני בחירות ביניים קטסטרופליות". טראמפ, שבנה את זהותו הפוליטית על הבטחה להביא שקט ולהימנע ממלחמות חדשות, נדרש כעת להסביר לבוחריו מדוע דווקא הוא פתח בעימות נוסף במזרח התיכון.

מנגד, במחנה הדמוקרטי — שנותר מפולג ומבולבל לאחר תבוסת הבחירות ב-2024 — מזהים הזדמנות פוליטית בלתי צפויה. "אני חושב שהדמוקרטים ממוצבים היטב לקראת בחירות הביניים בנובמבר", אמר קלי דיטריך, מנכ"ל הוועד הדמוקרטי הלאומי להכשרת מועמדים. "השבועיים האחרונים מראים שממשל טראמפ פועל בלי תכנון ארוך טווח. הם פועלים כמעט בעיוורון, והאמריקנים הם אלה שמשלמים את המחיר".

האסטרטג הדמוקרטי בראד באנון ניסח זאת בצורה חדה יותר: "הדמוקרטים צריכים רק להזכיר לבוחרים שטראמפ הבטיח להוריד מחירים — אבל הם ממשיכים לעלות. ועכשיו הם יעלו עוד יותר, משום שמחיר הדלק מייקר את הכול, כולל את סל הקניות בסופרמרקט".

מלחמת איראן אמורה הייתה לחזק את דימויו של טראמפ כמנהיג נחוש שאינו מהסס לפעול כאשר ביטחון בעלות בריתו מאוים. אך ככל שחולפים השבועות, וככל שמחירי הדלק מטפסים ושקי גופות חוזרים הביתה, הנרטיב הזה מתחיל להתפורר. השאלה כבר איננה רק מה יקרה במיצר הורמוז — אלא מה יקרה בקלפיות בארצות הברית בחודש נובמבר.