מפסיקים אוזמפיק? המחקר החדש שמרגיע לגבי העלייה במשקל

מיליוני אמריקאים משתמשים היום בזריקות הרזיה כמו אוזמפיק, וויגובי וזפבאונד - והשאלה הגדולה שמרחפת מעל כולם היא מה קורה כשמפסיקים. בעבר דיברו על אפקט "ריבאונד" דרמטי, כזה שמחזיר במהירות את הקילוגרמים שאבדו. אבל מחקר חדש של קליבלנד קליניק מציע תמונה הרבה יותר רגועה.

המחקר, שפורסם בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism, בדק כמעט 8,000 מבוגרים באוהיו ובפלורידה שהשתמשו בסמגלוטייד או טירזפטייד במשך שלושה עד 12 חודשים – ואז הפסיקו. בניגוד לניסויים קליניים מבוקרים מאוד, כאן החוקרים הסתכלו על מה שקורה בעולם האמיתי, שבו מטופלים לעיתים מחליפים תרופה או עוברים לטיפול אחר במקום פשוט להישאר בלי כלום.

 

 

ומה מצאו? בשורה התחתונה – לא נרשמה עלייה משמעותית במשקל בשנה שאחרי ההפסקה. בקרב מי שטופלו ספציפית בהשמנת יתר, הירידה הממוצעת לפני ההפסקה עמדה על 8.4%. שנה לאחר מכן, הם החזירו בממוצע רק 0.5% מהמשקל. נתון שמפתיע לא מעט אנשים ששמעו סיפורים אחרים.

לדברי ד"ר המלט גאסויאן, המחבר הראשי של המחקר, הנתונים מהשטח מראים שרבים מהמטופלים שחזרו לעלות במשקל לא נשארו בלי מענה. חלקם חידשו את הטיפול באותה תרופה, ואחרים עברו לאפשרויות אחרות. לדבריו, זה עשוי להסביר מדוע העלייה מחדש במשקל הייתה קטנה יותר מאשר בניסויים אקראיים, שבהם לעיתים לא ניתן טיפול חלופי.

לפי הנתונים, כ-27% מהמשתתפים עברו לתרופות אחרות – כולל תרופות ותיקות יותר להשמנה. כ-20% חזרו בהמשך לתרופה המקורית, לאחר שענייני ביטוח או תופעות לוואי הסתדרו. בנוסף, 14% עברו לתוכניות אינטנסיביות לשינוי אורח חיים, עם ליווי צמוד של דיאטנים ומומחי כושר.

החוקרים מציינים שמי שהצליחו לשמור על המשקל היו לרוב כאלה שנשארו מחוברים למערכת הבריאות – בין אם דרך מרשמים חלופיים ובין אם במסגרת תוכניות מסודרות לשינוי אורח חיים. כלומר, לא מדובר רק בזריקה עצמה, אלא גם במעטפת שסביבה.

עם זאת, למחקר יש גם מגבלות. הוא כלל מטופלים ממערכת בריאות גדולה אחת באוהיו ובפלורידה בלבד, והחוקרים מציינים שייתכן שמאפייני המטופלים ודפוסי הטיפול משתנים ברחבי ארצות הברית. בנוסף, ייתכן שחלק מהירידה במשקל קשור להתערבויות נוספות שלא ניתן היה לעקוב אחריהן במסגרת הנתונים.

בקליבלנד קליניק כבר מציינים שהשלב הבא יהיה לבדוק עד כמה יעילות האפשרויות החלופיות עבור מי שמפסיקים סמגלוטייד או טירזפטייד. המטרה, לדבריהם, היא לספק למטופלים ולרופאים מידע שיאפשר קבלת החלטות מושכלת יותר – בלי פחד מיידי מעלייה חדה במשקל ברגע שמפסיקים את הזריקות.