יותר פרימיום, פחות מקום: חברות התעופה מכווצות את מחלקת התיירות - ומי שלא יכול לשלם יותר, יסבול יותר

פעם, טיסה הייתה מוצר פשוט: קונים כרטיס, עולים למטוס, יושבים. ייתכן שהמושב היה צר והמרחב לרגליים מוגבל — אך התנאים היו דומים לכולם. כיום, המציאות שונה לחלוטין. חברות התעופה הגדולות בארצות הברית משנות את מבנה המטוס עצמו — והופכות את חוויית הטיסה למדרג כלכלי ברור.

מאז ינואר 2020 גדל מספר מושבי המחלקות המתקדמות — מחלקת עסקים ומחלקה ראשונה — ב־27%, לפי נתוני חברת ניתוח התעופה "ויזואל אפרואץ' אנליטיקס". באותה תקופה גדל מספר מושבי מחלקת התיירות ב־10% בלבד. המשמעות ברורה: יותר מושבי פרימיום באים על חשבון המרחב של הנוסעים הרגילים.

 

מאז ינואר 2020 גדל מספר מושבי המחלקות המתקדמות — מחלקת עסקים ומחלקה ראשונה — ב־27%, לפי נתוני חברת ניתוח התעופה "ויזואל אפרואץ' אנליטיקס". באותה תקופה גדל מספר מושבי מחלקת התיירות ב־10% בלבד. המשמעות ברורה: יותר מושבי פרימיום באים על חשבון המרחב של הנוסעים הרגילים.

 

הסיבה לכך כלכלית לחלוטין. מושב פרימיום־אקונומי נמכר לעיתים ביותר מכפל ממחיר מושב רגיל, בעוד שהוא תופס רק מעט יותר מקום. עבור חברות התעופה, מדובר בשיפור דרמטי ברווחיות.

חברת דלתא איירליינס דיווחה על עלייה של 9% בהכנסות ממושבי פרימיום, לצד ירידה של 7% בהכנסות ממחלקת התיירות. יונייטד איירליינס כבר עקפה את הכנסות מחלקת הבסיס באמצעות מושבי הפרימיום. המסקנה בענף ברורה: היוקרה משתלמת — והצפיפות נמכרת בזול.

שלוש החברות הגדולות — דלתא, יונייטד ואמריקן איירליינס — פועלות כולן באותו כיוון. דלתא הודיעה כי לא תגדיל כלל את מחלקת התיירות, ותשקיע רק במושבים מתקדמים. יונייטד משיקה מטוסים שבהם פחות ממחצית המושבים הם תיירות רגילה. אמריקן הגדילה את חלק מושבי הפרימיום בעשרות אחוזים בעשור האחרון.

גם חברות הלואו־קוסט, כמו ספיריט ופרונטיר, מצטרפות למגמה — ומציעות מושבים "משודרגים" בתוספת תשלום עבור עוד כמה סנטימטרים של מרחב.

כך נוצר מבנה חדש: שוק תעופה רב־שכבתי. בראש — נוסעי היוקרה, עם מושבים הנפתחים למיטות ושירות מלא. מתחתיהם — נוסעי פרימיום־אקונומי, שמשלמים הרבה יותר עבור מעט יותר נוחות. ובתחתית — נוסעי מחלקת התיירות, שנדחקים למרחב הולך ומצטמצם.

"פעם הכול היה להגיע מנקודה א' לנקודה ב'," אמר בכיר בחברת אמריקן איירליינס. "היום זה מוצר מורכב הרבה יותר". גם אנליסטים בענף מדגישים: מושב במטוס כבר אינו מוצר אחיד — אלא חלק ממדרג כלכלי ברור.

מי שמשלם את המחיר הוא הנוסע הממוצע. עבור רבים, הדילמה הפכה מוחשית: לשלם כפול — או לסבול שעות של צפיפות ואי־נוחות.

חברות התעופה אינן מתנצלות. מבחינתן, השוק דיבר — והן רק מקשיבות. אך עבור מיליוני נוסעים, התחושה ברורה: השמיים אולי פתוחים לכולם, אבל הם כבר אינם שווים לכולם.