מחלקת הבריאות של ניו יורק האשימה את ישראל בג'נוסייד — ועכשיו 600 מיליון דולר המיועדים לה בסכנה

בתחילת פברואר 2026 התקיימה במחלקת הבריאות של עיריית ניו יורק ישיבת עבודה פנימית יוצאת דופן. לא נתוני תחלואה ולא תוכניות מניעה עמדו במרכזה — אלא הסכסוך הישראלי־פלסטיני. במסגרת קבוצה שכונתה "קבוצת העבודה לדיכוי גלובלי ובריאות הציבור", הציג אחד המשתתפים את מטרת ההתכנסות: תגובה למה שהוגדר כ"ג'נוסייד מתמשך בפלסטין".

לפי תמלילי הישיבה ועדויות משתתפים, לא הוזכר במהלכה כלל אירוע מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023, שבה נרצחו כ־1,200 בני אדם, בהם אזרחים אמריקאים. פרסום הפרטים בתקשורת האמריקאית עורר תגובה מיידית בוושינגטון — והוביל לפתיחת בדיקה פוליטית ומשפטית.

 

 

ד"ר וים חמודה הייתה אחת מכמה מציגים במהלך ישיבת קבוצת העבודה, על רקע איור המפרט את האירועים הטראומטיים שחווה ילד פלסטיני בעזה, מלידה ועד גיל 16, כולל שש תקיפות צבאיות ומשברים מתמשכים כמו מחסור במים וחסימות.

 

מי שהוביל את המהלך הוא הסנאטור ביל קאסידי, רפובליקני מלואיזיאנה ויושב ראש ועדת הבריאות, החינוך, העבודה והפנסיות של הסנאט. במכתב רשמי ששלח לראש עיריית ניו יורק, זוהראן ממדאני, הביע דאגה מהשימוש במשאבי ציבור לצרכים פוליטיים. לדבריו, מחלקת הבריאות העירונית מקבלת מהממשל הפדרלי כ־600 מיליון דולר בשנה — מימון הכפוף לעמידה בדרישות חוקיות, ובהן איסור אפליה ושימוש תקין בכספי ציבור.

במכתבו הזהיר קאסידי כי פעילות המחלקה, כפי שתוארה, עלולה לסכן את המשך הזרמת התקציבים. "העדפת אג'נדה פוליטית על פני עמידה בדרישות החוק מסכנת הן את המימון הפדרלי והן את בריאות הציבור", כתב, והדגיש כי על רשויות מקומיות להבטיח שימוש תקין בכספי משלמי המסים.

המתיחות החריפה לאחר שנציב הבריאות העירוני, ד"ר אליסטר מרטין, התייחס לנושא בריאיון לערוץ הטלוויזיה המקומי ניו יורק 1. מרטין הודה כי קיימות אינדיקציות לכך שהממשל הפדרלי אינו תומך בפעילות המחלקה בתחום השוויון, אך הבהיר כי לא יחול שינוי במדיניות: "לא נפסיק את העבודה הזו, גם אם יופעל לחץ תקציבי".

דברים אלה נתפסו בוושינגטון כהתרסה. במכתבו הנוסף ציטט קאסידי את דברי הנציב ושאל האם הנהגת העיר פועלת בהתאם לחוק הפדרלי — ניסוח המעיד על אפשרות לנקיטת צעדים ממשיים.

העימות אינו עומד בפני עצמו. הוא מתרחש על רקע שורה של החלטות קודמות מצד ראש העיר ממדאני, ובהן ביטול יוזמות עירוניות שנועדו להתמודד עם תופעות של אנטישמיות ולהתנגד לחרם הכלכלי על ישראל. צעדים אלה עוררו ביקורת כבר קודם לכן, וכעת הם מצטרפים לתמונה רחבה יותר של מדיניות שנויה במחלוקת.

במכתבו האחרון העלה קאסידי שאלה עקרונית: האם מחלקת הבריאות מתכוונת להקים קבוצות עבודה דומות גם ביחס לסכסוכים אחרים בעולם — או שמא מדובר בהתמקדות ייחודית בסכסוך הישראלי־פלסטיני בלבד. השאלה, אף שנוסחה בלשון בירוקרטית, נוגעת בלב הוויכוח על גבולות הפעולה של גופים ציבוריים.

עיריית ניו יורק ומחלקת הבריאות לא מסרו תגובה רשמית לפניות בנושא.

כך מתגבש עימות רחב יותר בין הממשל הפדרלי לבין הנהגת אחת הערים המרכזיות בארצות הברית. מעבר למחלוקת הפוליטית, מדובר גם במאבק על שליטה בתקציבי עתק — ועל השאלה מי קובע כיצד ייעשה שימוש בכספי ציבור.

בשלב זה טרם התקבלה החלטה אופרטיבית בנוגע למימון, אך עצם העלאת האפשרות לעצירתו כבר יוצרת לחץ משמעותי. עבור מערכת הבריאות העירונית, התלויה בתקציבים פדרליים, מדובר בסיכון ממשי — שעשוי להשפיע לא רק על מדיניות, אלא גם על שירותים בסיסיים לתושבים.

הדיון שהתפתח סביב ישיבה פנימית אחת הפך במהירות לסוגיה לאומית — כזו שנוגעת בקשר שבין פוליטיקה, מדיניות ציבורית וניהול משאבים. השאלה שנותרה פתוחה היא האם מדובר באירוע נקודתי — או בתחילתו של עימות רחב בהרבה.