
הדו"ח מסתמך על ההגדרה של מרכז המחקר 'פיו' למעמד הבינוני, הכוללת את מי שמרוויח בין שני שלישים לבין פי שניים מההכנסה החציונית למשק בית. אדם נחשב לחלק מהמעמד הבינוני-נמוך אם הוא נמצא בשליש התחתון של טווח ההכנסות הזה. קליפורניה מדורגת במקום החמישי ברשימה, כאשר ההכנסה החציונית בה היא 100,149 דולר, בזמן שעלות הצרכים הבסיסיים כמו מצרכים וחשבונות מסתכמת ב-81,674 דולר בשנה.

על פי הנתונים, כדי להיחשב כחלק מהמעמד הבינוני בקליפורניה, יש להשתכר מעל 111,277 דולר בשנה. קליפורניה היא אחת מחמש מדינות בלבד שבהן ההכנסה החציונית למשק בית גבוהה מ-100 אלף דולר, יחד עם הוואי, מרילנד, ניו ג'רזי ומסצ'וסטס. בהוואי, עלות הצרכים הבסיסיים היא היחידה שגבוהה יותר מזו שבקליפורניה, ועומדת על 99,179 דולר בשנה.
במדינות המדורגות בראש הרשימה - מסצ'וסטס, ניו ג'רזי ומרילנד - עלויות המחיה השנתיות נמוכות משמעותית מאלו של קליפורניה והוואי, אך רף הכניסה למעמד הבינוני בהן גבוה יותר. במסצ'וסטס, למשל, ההכנסה המקסימלית שעדיין נחשבת למעמד בינוני-נמוך מגיעה ל-116,476 דולר, ובניו ג'רזי הרף עומד על 115,882 דולר, למרות שעלות הצרכים הבסיסיים שם נמוכה יותר.
מחקר נוסף של US News דירג את קליפורניה במקום האחרון מבין כל 50 המדינות במונחים של עלות מחיה, יכולת עמידה בהוצאות והזדמנויות. יוטה דורגה כמדינה הטובה ביותר באופן כללי, בעוד ארקנסו הגיעה למקום הראשון מבחינת עלות מחיה נמוכה. עבור אלו המחפשים מגורים זולים יותר, ארקנסו מובילה ואחריה ברשימה נמצאות מיסיסיפי, דרום דקוטה, אוקלהומה ולואיזיאנה.
שאר המדינות שנכללו ברשימה, ובהן שכר של 100 אלף דולר מציב את התושבים במעמד הבינוני-נמוך, הן ניו המפשייר, וושינגטון, קולורדו, יוטה, קונטיקט, אלסקה ווירג'יניה. הנתונים מראים כי במדינות אלו, רף ההכנסה המקסימלי למעמד הבינוני-נמוך נע בין 102,322 דולר בווירג'יניה ועד ל-110,869 דולר בניו המפשייר, מה שמעיד על השחיקה בכוח הקנייה של המשכורות הגבוהות ברחבי ארה"ב.