ניו יורק: שנאה על אבן הזיכרון - צלבי קרס רוססו על אנדרטת ליל הבדולח ועל בתי כנסת בקווינס

כאשר הגיעו מתפללים לבית הכנסת קהילת מחנה חדש בפורסט הילס שבקווינס, הם ציפו לבוקר רגיל של תפילה וקהילה. במקום זאת, קיבל את פניהם צלב קרס מרוסס על אבן זיכרון שהוקדשה לניצולי ליל הבדולח — הפוגרום הנאצי שסימן את המעבר מרדיפה ממוסדת לאלימות גלויה נגד יהודי אירופה.

הפגיעה לא הייתה נקודתית. במהלך הלילה רוססו צלבי קרס וכתובות אנטישמיות על כמה יעדים יהודיים בפורסט הילס וברגו פארק: בתי כנסת, מרכזים קהילתיים ובתים פרטיים. על קיר בית הכנסת מרכז רגו פארק רוססה גם הכתובת “הייל היטלר”. ארגון השמירה הקהילתי שמירה תיעד את הנזק, ומשטרת ניו יורק פתחה בחקירה.

במהלך הלילה רוססו צלבי קרס וכתובות אנטישמיות על כמה יעדים יהודיים בפורסט הילס וברגו פארק: בתי כנסת, מרכזים קהילתיים ובתים פרטיים. על קיר בית הכנסת מרכז רגו פארק רוססה גם הכתובת “הייל היטלר”.

הסמליות של הפגיעה בקהילת מחנה חדש קשה במיוחד. צלב הקרס לא רוסס על קיר אקראי, אלא על אבן שנועדה לשמר את זכר הניצולים ואת זיכרון ליל הבדולח, שבו נשרפו בתי כנסת, נופצו חלונות של עסקים יהודיים, נרצחו יהודים ואלפים נשלחו למחנות ריכוז. מי שפגע במקום כזה כיוון לא רק לרכוש — אלא לזיכרון עצמו.

יו"ר מועצת העיר ניו יורק, ג'ולי מנין, שביקרה באזור, תיארה קהילה שהתעוררה לבוקר של פחד. לדבריה, משפחות ומתפללים שביקשו להתחיל את השבוע בשגרה נתקלו בסמלים מאיימים של שנאה ובמסר ברור של הפחדה.

האירוע מצטרף לשורה של מקרי אנטישמיות בניו יורק, שבה הקהילה היהודית היא אחת הגדולות בעולם מחוץ לישראל. לפי נתוני המשטרה שפורסמו לאחרונה, יהודים ממשיכים להיות יעד מרכזי בפשעי שנאה בעיר. עבור תושבי פורסט הילס, שכונה בעלת היסטוריה יהודית עמוקה, מדובר בתזכורת כואבת לכך שגם במקום שנחשב בית — הביטחון אינו מובן מאליו.

המשטרה עדיין בודקת מי עומד מאחורי ההשחתה, אך בקהילה היהודית כבר מזהירים מפני האווירה שמאפשרת למעשים כאלה להתרחש. שיח פוליטי קיצוני, אנטי־ציונות שהופכת לעיתים לשנאה גלויה כלפי יהודים, והמתיחות סביב ישראל — כל אלה יוצרים קרקע שבה סמלים נאציים שבים אל קירות בתי הכנסת.

פורסט הילס אינה אירופה של 1938, וניו יורק אינה חסרת כלים להתמודד עם פשעי שנאה. אך צלב קרס על אנדרטה לניצולי ליל הבדולח הוא יותר ממעשה ונדליזם. זו אזהרה. סימן לכך ששנאה ישנה יכולה להתעורר גם בלב עיר חופשית — ולכוון בדיוק אל המקום שבו הזיכרון היה אמור לנצח אותה.