ביום שלישי בערב הגיעו עשרות משפחות יהודיות לבית הכנסת פארק איסט שבאפר איסט סייד של מנהטן כדי להשתתף ביריד נדל"ן שעסק בנכסים בישראל. אלא שכאשר נכנסו למקום, המתינו להם מחוץ לבניין מאות מפגינים פרו־פלסטינים, קריאות זעם ושלטים שהאשימו את מארגני האירוע ב“מכירת אדמות גנובות”.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
משטרת ניו יורק נאלצה לפרוס כוחות גדולים סביב בית הכנסת ולהקים מחסומים לאורך כמה רחובות כדי למנוע חיכוך ישיר בין המפגינים לבין המשתתפים. עבור רבים מהנוכחים, עצם העובדה שבית כנסת יהודי נזקק לאבטחה כה כבדה כדי לקיים אירוע עסקי חוקי הייתה הסיפור האמיתי של הערב.
האירוע עצמו היה יריד נדל"ן פרטי שהציג נכסים בישראל — פעילות חוקית ומקובלת בארצות הברית. אולם מבחינת המפגינים, עצם קיומו של יריד כזה בתוך בית כנסת הפך אותו למטרה פוליטית. המארגנים הואשמו בקידום “כיבוש” ובסחר ב“אדמות פלסטיניות”.

סערה נוספת התפתחה בעקבות תגובת עיריית ניו יורק. ממשל ראש העיר זוהראן ממדאני פרסם הודעה שבה גינה את האירוע, אך במקביל הבהיר כי העירייה אינה מתכוונת למנוע את קיומו.
אלא שהעימות סביב האירוע לא הסתיים ברחוב. סערה נוספת התפתחה בעקבות תגובת עיריית ניו יורק. ממשל ראש העיר זוהראן ממדאני פרסם הודעה שבה גינה את האירוע, אך במקביל הבהיר כי העירייה אינה מתכוונת למנוע את קיומו.
התגובה הזו עוררה זעם בקרב גורמים בקהילה היהודית, שטענו כי עצם הגינוי מעניק לגיטימציה לנרטיב של המפגינים. מבחינתם, מדובר באירוע עסקי חוקי לחלוטין — לא בפעילות פלילית או בהסתה. לכן, כאשר העירייה בוחרת לגנות אותו, גם אם אינה אוסרת עליו להתקיים, המסר המתקבל הוא שיהודים נדרשים להצדיק עצם קיום של אירוע הקשור לישראל.
בשנים האחרונות הפכו מחאות מול מוסדות יהודיים לתופעה הולכת ומתרחבת בארצות הברית. מה שהחל בקמפוסים אקדמיים גלש בהדרגה אל בתי כנסת, מרכזים קהילתיים ואירועים פרטיים. בעיני מבקרי התופעה, הגבול בין ביקורת על מדיניות ישראל לבין הפעלת לחץ ישיר על יהודים אמריקאים מיטשטש במהירות.
במקרה של בית הכנסת פארק איסט, הטענה הזו בלטה במיוחד. המשתתפים ביריד לא היו פוליטיקאים או אנשי ממשל ישראלים, אלא אזרחים פרטיים שביקשו לבחון אפשרויות נדל"ן בישראל. למרות זאת, בית הכנסת שבו התקיים האירוע הפך לזירת מחאה טעונה ומאובטחת.
נתוני משטרת ניו יורק מראים כי יהודים ממשיכים להיות הקבוצה שסופגת את מספר פשעי השנאה הגבוה ביותר בעיר על רקע דתי. מאז מתקפת 7 באוקטובר והמלחמה בעזה, בקהילה היהודית מדווחים על עלייה בתחושת האיום ועל חשש גובר להשתתף באירועים ציבוריים המזוהים עם ישראל או עם יהדות.
לכן, עבור רבים מהיהודים והישראלים החיים בניו יורק, התמונות מבית הכנסת פארק איסט לא נתפסו כאירוע חריג — אלא כסימפטום למציאות חדשה. מציאות שבה גם ערב נדל"ן שגרתי מחייב אבטחה משטרתית מסיבית, ושבה בית כנסת הופך בן רגע למוקד עימות פוליטי ברחובות מנהטן.
השאלה שמרחפת כעת מעל העיר איננה רק אם המפגינים פעלו במסגרת החוק. השאלה העמוקה יותר היא כיצד נראית חברה שבה יהודים זקוקים למחסומי משטרה כדי להיכנס לבית הכנסת שלהם — ומה המשמעות של עירייה שמגנה את האירוע מבפנים, בזמן שהשוטרים שלה מגנים עליו מבחוץ.