מיליארדים לנאמני טראמפ: הבית הלבן מקים קרן פיצויים למקורבים מכספי הציבור

וושינגטון סוערת בימים האחרונים בעקבות החלטת משרד המשפטים האמריקאי להקים את "הקרן נגד הנשקה" — מנגנון ממשלתי חדש בהיקף של 1.776 מיליארד דולר, שנועד לפצות אזרחים הטוענים כי מוסדות המדינה הופעלו נגדם ממניעים פוליטיים בתקופת ממשל ביידן. אלא שככל שנחשפים פרטי המהלך, כך גוברת התחושה בבירה האמריקאית שלא מדובר רק בקרן פיצויים חריגה — אלא במהלך פוליטי חסר תקדים שמטרתו להיטיב עם מקורביו של הנשיא דונלד טראמפ.

לפי ההסכם שנחתם מול משרד המשפטים, טראמפ הסכים למשוך שורה של תביעות אישיות שהגיש נגד רשויות המדינה, בהן תביעה של עשרה מיליארד דולר נגד רשות המסים האמריקאית ותביעות נוספות הקשורות לחקירת קשרי רוסיה ולחיפוש שנערך באחוזתו מאר־א־לאגו בשנת 2022. בתמורה, הוחלט על הקמת הקרן שתפצה, לכאורה, אזרחים שנפגעו ממה שמוגדר על ידי הממשל כ"שימוש פוליטי במערכת אכיפת החוק".

מי שאמור להוביל את הקמת המנגנון הוא פרקליט המדינה בפועל טוד בלאנש, שקיבל שלושים יום למנות ועדת נציבים ולהתחיל בבניית מערכת חלוקת הכספים. אלא שעוד לפני שהקרן החלה לפעול רשמית, כבר נוצר תור ארוך של מקורבי טראמפ המבקשים לקבל ממנה מיליוני דולרים.

גם אנריקה טראיו, לשעבר מנהיג ארגון "פראוד בויז", בוחן אפשרות להגיש תביעה לקרן. טראיו נידון בעבר לעונש מאסר ממושך בגין חלקו באירועי 6 בינואר, לפני שטראמפ העניק לו חנינה. עורכי דינו טוענים כעת כי ההליך המשפטי נגדו היה "עיוות דין פוליטי".

בין הראשונים שהודיעו כי יגישו בקשה נמצא מייק לינדל, מנכ"ל חברת "מיי פילו" ואחד מתומכיו הבולטים של טראמפ מאז בחירות 2020. לינדל, שהפיץ שוב ושוב טענות כוזבות על זיופי בחירות, טוען כי החקירות והתביעות שנפתחו נגדו ונגד עובדיו גרמו לחברה נזק של כ־400 מיליון דולר.

גם אנריקה טראיו, לשעבר מנהיג ארגון "פראוד בויז", בוחן אפשרות להגיש תביעה לקרן. טראיו נידון בעבר לעונש מאסר ממושך בגין חלקו באירועי 6 בינואר, לפני שטראמפ העניק לו חנינה. עורכי דינו טוענים כעת כי ההליך המשפטי נגדו היה "עיוות דין פוליטי".

לרשימה מצטרפים גם אדם ג'ונסון — שהתפרסם לאחר שצולם נושא את דוכן הנאומים של ננסי פלוסי במהלך ההסתערות על הקפיטול — מייקל קפוטו, לשעבר דובר משרד הבריאות בממשל טראמפ, וג'ון איסטמן, עורך הדין שהיה ממובילי תוכנית "האלקטורים החלופיים", שנועדה לערער על תוצאות הבחירות לנשיאות ב־2020.

אפילו מייקל כהן, עורך דינו לשעבר של טראמפ שהפך לעד נגדו בבית המשפט, רמז כי גם הוא שוקל לדרוש פיצוי מהקרן. כאשר נשאל ברשת סי־אן־אן אם הוא באמת חושב שטראמפ ירצה לראות אותו מקבל כסף ציבורי, השיב בציניות: "כנראה שלא, אבל זה יהיה די משעשע".

הסערה סביב הקרן אינה מוגבלת רק למחנה הדמוקרטי. מאחורי הקלעים, גם בכירים רפובליקנים מביעים דאגה עמוקה מהשלכות המהלך. כמה מהם הזהירו בשיחות סגורות כי הציבור האמריקאי עלול לראות בקרן ניסיון שקוף לתגמל בעלי ברית פוליטיים בכספי ציבור — מהלך שעלול לעלות למפלגה הרפובליקנית ביוקר בבחירות האמצע.

הדמוקרטים, מצדם, כבר פתחו במתקפה חריפה. חבר הקונגרס ג'יימי ראסקין, הדמוקרט הבכיר בוועדת המשפטים של בית הנבחרים, טען כי מדובר במהלך שאינו חוקתי ומנוגד לעקרונות היסוד של הפרדת הרשויות. לטענתו, טראמפ משתמש בכוחה של המדינה כדי לפתור בעיות משפטיות אישיות שלו ובמקביל להזרים כסף למעגל הפוליטי שסביבו.

עיקר הביקורת מופנה לעצם מבנה העסקה. טראמפ, כנשיא מכהן, ויתר על תביעות פרטיות שבהן היה מעורב באופן אישי — ובתמורה הוקמה קרן ציבורית עצומה שתשרת אנשים המזוהים פוליטית איתו. עבור מבקריו, זו אינה עוד יוזמה ממשלתית שנויה במחלוקת, אלא שימוש חסר תקדים בכספי ציבור כדי לחזק רשת פוליטית נאמנה.

בבית הלבן דוחים כמובן את הטענות. מקורבי טראמפ טוענים כי הקרן נועדה לתקן עוולות אמיתיות שנגרמו לאנשים שסומנו פוליטית בידי מוסדות המדינה. מבחינתם, מדובר במהלך היסטורי שמטרתו להחזיר אמון במערכת המשפט ולהוכיח שלא ניתן להשתמש ברשויות החוק כדי לרדוף יריבים פוליטיים.

אלא שגם אם הקרן אכן תצא לפועל במלואה, השאלה הפוליטית הגדולה כבר מרחפת מעל וושינגטון: האם הציבור האמריקאי יקבל את ההסבר הזה — או שיראה במהלך ניסיון של טראמפ להפוך את קופת המדינה לקרן תגמול עבור נאמניו הקרובים ביותר.