אני קובע, לא נתניהו: היום שבו טראמפ עצר את המלחמה בין ישראל לאיראן

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

בשעות הבוקר המוקדמות שבו מטוסי חיל האוויר הישראלי מגל תקיפות עמוק בתוך איראן. בין היעדים שהותקפו היה מתקן פטרוכימי בנמל מאהשהר שבדרום-מערב המדינה, במרחק של יותר מאלף ושלוש מאות קילומטרים משטח ישראל. במקביל דווח על תקיפות נגד מערכי הגנה אווירית ועל פיצוצים שנשמעו במספר מוקדים, בהם טהרן, תבריז, איספהאן וכרמאנשאה.

באותן שעות ממש חוותה ישראל את אחד מימי הלחימה המתוחים ביותר מאז תחילת העימות. איראן שיגרה שישה מטחי טילים לעבר ישראל. אזעקות נשמעו מהגליל ועד הנגב, בתי הספר נותרו סגורים, בית החולים איכילוב העביר חלק מפעילותו למתחמים ממוגנים תת-קרקעיים, וביישוב איתמר שבשומרון ניזוקו מספר בתים מפגיעת טיל.

התמונה שנוצרה הייתה ברורה: שני הצדדים נמצאים בתוך מעגל תגובה ותגובה-נגד שעלול היה להידרדר במהירות למלחמה רחבה בהרבה.

אלא שאז, בשעות הצהריים, הכול נעצר.

"לנתניהו לא תהיה ברירה אלא לקבל הסכם עם איראן", אמר טראמפ. "הוא לא קובע. אני קובע. אני קובע את הכול." זו הייתה אמירה יוצאת דופן לא רק בשל תוכנה, אלא גם משום שנאמרה בפומבי. נשיאים אמריקאים הפעילו לאורך השנים לחץ על ממשלות ישראל מאחורי הקלעים, אך נדיר מאוד לשמוע נשיא מכהן מציג את יחסי הכוחות בצורה כה ישירה.

הפסקת האש לא נולדה כתוצאה מיוזמה ישראלית או איראנית. היא הגיעה לאחר לחץ אמריקאי כבד, ובמרכזו נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. שעות קודם לכן התפרסם ריאיון שהעניק לעיתון "פייננשל טיימס", שבו השמיע אמירה חריגה במיוחד ביחסיו עם ראש ממשלת ישראל.

"לנתניהו לא תהיה ברירה אלא לקבל הסכם עם איראן", אמר טראמפ. "הוא לא קובע. אני קובע. אני קובע את הכול."

זו הייתה אמירה יוצאת דופן לא רק בשל תוכנה, אלא גם משום שנאמרה בפומבי. נשיאים אמריקאים הפעילו לאורך השנים לחץ על ממשלות ישראל מאחורי הקלעים, אך נדיר מאוד לשמוע נשיא מכהן מציג את יחסי הכוחות בצורה כה ישירה.

הרקע לדברים היה רצף אירועים שהעמיק את המתיחות בין וושינגטון לירושלים. במהלך היממה שקדמה להסלמה פעלה ישראל פעמיים בניגוד לעמדה האמריקאית המוצהרת. תחילה בתקיפה ברובע הדאחייה בביירות, המעוז המרכזי של חיזבאללה בלבנון, ובהמשך כאשר הגיבה צבאית לשיגורים האיראניים למרות קריאות אמריקאיות לריסון.

למרות זאת, בישראל ניסו להציג חזית אחידה מול ארצות הברית. גורם ישראלי בכיר אמר כי שתי המדינות עדיין רואות עין בעין את המטרות האסטרטגיות הרחבות, גם אם קיימים חילוקי דעות באשר לעיתוי ולדרך הפעולה.

אלא שבפועל, ההתפתחויות בשטח הצביעו על מציאות אחרת. טראמפ פרסם הודעות ברשת החברתית שבבעלותו, קרא להפסקת אש מיידית, הדגיש כי המגעים להסדר נמשכים, ולפי דיווחים אף שוחח ישירות עם בנימין נתניהו ודרש לעצור תוכניות תקיפה נוספות שכבר היו מוכנות לביצוע.

האירועים עצמם החלו יום קודם לכן. ישראל תקפה את רובע הדאחייה בביירות בתגובה לירי שביצע חיזבאללה לעבר יישובי הצפון. המהלך עורר זעם בטהרן, ואיראן הגיבה בירי טילים לעבר ישראל – פעולה שנחשבה להפרה הראשונה של הפסקת האש שהוכרזה באפריל.

מכאן התפתח במהירות מעגל הסלמה. ישראל תקפה בעומק איראן, איראן הגיבה במטח נוסף, ישראל תקפה שוב, וכך הלך ונבנה רצף פעולות שהעלה את החשש מפני אובדן שליטה.

בסופו של דבר, הגיעה העצירה. פיקוד ח'אתם אל-אנביא האיראני הודיע על הפסקת הפעילות הצבאית, ובישראל אישרו כי הפסקת האש הושגה בעקבות פנייה ישירה של טראמפ לשני הצדדים.

אלא שגם לאחר שהאש שככה, המציאות האזורית המשיכה לבעור.

באותו יום הודיעו החות'ים בתימן על חידוש מה שכינו "המצור הימי" על ישראל. הארגון הכריז כי כלי שיט ישראליים לא יורשו לנוע בים סוף ונטל אחריות לשיגור טיל שיורט באזור גוש דן.

המשמעות ברורה: גם אם הסבב הישיר בין ישראל לאיראן נבלם לעת עתה, מוקדי החיכוך באזור ממשיכים לפעול.

מנקודת המבט הישראלית, התמונה מורכבת במיוחד. מצד אחד, ישראל ממשיכה להפגין יכולות מבצעיות יוצאות דופן ולפגוע במטרות אסטרטגיות בעומק איראן ובלבנון. מצד שני, היא נדרשת לפעול בתוך מסגרת מדינית שוושינגטון מכתיבה יותר ויותר באופן פומבי.

במערכת הביטחון מעריכים כי איראן מנסה למשוך זמן ולהימנע מהגעה להסכם סופי עם ארצות הברית, מתוך תקווה לשפר את עמדותיה. אם הערכה זו נכונה, הרי שהאסטרטגיה האיראנית אינה מכוונת לניצחון צבאי אלא לניהול מתמשך של המשבר.

נכון לעכשיו, כל הצדדים משדרים רצון למנוע הידרדרות נוספת. טראמפ מדבר על התקדמות לעבר הסכם רחב יותר. איראן מצהירה כי לא עזבה את שולחן המשא ומתן. בישראל מעריכים כי גל ההסלמה הנוכחי מאחורינו.

אלא שבמזרח התיכון הצהרות לחוד ומציאות לחוד.

החות'ים ממשיכים לאיים, חיזבאללה לא נעלם, איראן לא ויתרה על יעדיה האסטרטגיים, ותוכניות התקיפה הישראליות, לפי הדיווחים, עדיין נמצאות במגירה וממתינות לאישור.

יום ה-101 למלחמה הסתיים בהפסקת אש. אבל אם היממה האחרונה לימדה משהו, הרי שהוא שהמלחמה הזו עדיין רחוקה מסיום – ושהמאבק על עתידו של המזרח התיכון מתנהל כיום לא רק בטהרן ובירושלים, אלא גם בחדר הסגלגל שבוושינגטון.