
ניוסום בחר להתמודד עם הפרשה בדרך בלתי שגרתית. עוד לפני שפורסמו פרטים רבים על החקירה, הוא העלה סרטון לרשתות החברתיות שבו האשים את נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בניסיון לפגוע בו באמצעות מערכת אכיפת החוק. לדבריו, מדובר במתקפה פוליטית שמכוונת לא רק נגדו אלא גם נגד רעייתו, ג'ניפר סיבל ניוסום, שלדבריו הקדישה את חייה לפעילות ציבורית למען נשים וילדות.
אלא שמאחורי הטענה לרדיפה פוליטית מסתתרת פרשה מורכבת בהרבה. לפי הדיווחים בארצות הברית, החקירה לא נפתחה בעקבות הוראה של הבית הלבן אלא בעקבות מידע שהועבר לרשויות על ידי מלשין, וכעת בוחנים החוקרים האם מנגנון גיוס התרומות שהפעיל ניוסום חרג מגבולות ההתנהלות התקינה.
במרכז הפרשה עומד מנגנון חוקי בקליפורניה המכונה "תרומות לפי בקשת נבחר ציבור" (Behested Payments). מדובר בהסדר ייחודי המאפשר לפוליטיקאי לבקש מחברות, מתאגידים או מתורמים פרטיים להעביר כספים לעמותות, לפרויקטים ציבוריים או לגופים שלישיים – כל עוד התרומות מדווחות לציבור ואינן נכנסות לחשבון הקמפיין שלו.
המנגנון עצמו חוקי לחלוטין, אך כאשר הוא מופעל על ידי מושל המדינה הגדולה והחזקה ביותר בארצות הברית, מתעוררת שאלה אחרת: מה קורה כאשר אותן חברות המבצעות את התרומות מבקשות במקביל היתרים רגולטוריים, חוזים ממשלתיים או החלטות של הרשויות הכפופות לאותו מושל?

במרכז הפרשה עומד מנגנון חוקי בקליפורניה המכונה "תרומות לפי בקשת נבחר ציבור" (Behested Payments). מדובר בהסדר ייחודי המאפשר לפוליטיקאי לבקש מחברות, מתאגידים או מתורמים פרטיים להעביר כספים לעמותות, לפרויקטים ציבוריים או לגופים שלישיים – כל עוד התרומות מדווחות לציבור ואינן נכנסות לחשבון הקמפיין שלו.
לפי הנתונים שפורסמו, מאז שנת 2011 גויסו בדרך זו כ־350 מיליון דולר בעקבות בקשות של ניוסום. עיקר הכסף גויס לאחר שנכנס לתפקיד מושל קליפורניה בשנת 2019, תקופה שבה סמכויותיו הרגולטוריות והפוליטיות גדלו משמעותית.
אחת הסוגיות הרגישות ביותר נוגעת לשתי עמותות המזוהות עם רעייתו, ג'ניפר סיבל ניוסום – "פרויקט הייצוג" ו"שותפי קליפורניה". הראשונה הפיקה לאורך השנים סרטים ותוכניות חינוכיות בנושאי מגדר וחברה, וסיבל קיבלה ממנה שכר של יותר מ־1.9 מיליון דולר לאורך השנים. לפי הדיווחים, חלק מהחברות שתרמו לעמותות היו גם גופים שנזקקו להחלטות רגולטוריות של ממשלת קליפורניה.
בין הדוגמאות שעלו נמצאת חברת החשמל פסיפיק גז ואלקטריק, שתרמה לעמותה בתקופה שבה התמודדה עם הליכים רגולטוריים שונים מול המדינה. גם חברת המים קליפורניה אמריקן ווטר נמנתה עם התורמות, ובמקביל פעלה לקבלת אישורים ממשלתיים לפרויקטים של תשתיות מים.
בדיווחים נוספים הוזכרו גם תרומות של קרנות פילנתרופיות גדולות ושל יוזמות הקשורות למארק צוקרברג ורעייתו, לצד גיוסי כספים שביצע ניוסום במהלך מגפת הקורונה לטובת קמפיינים ציבוריים של מדינת קליפורניה.
חשוב להדגיש כי עצם קבלת התרומות אינה מהווה עבירה. כדי להוכיח עבירת שוחד או שחיתות ציבורית בארצות הברית נדרשת בדרך כלל הוכחה לקיומו של "קוויד פרו קוו" – כלומר קשר ישיר בין תרומה מסוימת לבין פעולה ממשלתית שנעשתה בתמורה לה. זהו רף משפטי גבוה מאוד, שברוב המקרים קשה להוכיח.
זו גם הסיבה שניוסום אינו חשוד כיום בעבירה פלילית, ולא הוגש נגדו כתב אישום. החקירה נמצאת בשלבים מוקדמים, ובשלב זה הרשויות בודקות האם קיימות ראיות שיצדיקו את המשך ההליך.
ובכל זאת, גם אם לא יימצא כל בסיס פלילי, הפרשה כבר מייצרת בעיה ציבורית. היא מציפה מחדש את הוויכוח הישן על הגבול שבין גיוס תרומות למטרות ציבוריות לבין מערכת יחסים קרובה מדי בין בעלי הון לבין מי שמחזיקים בכוח השלטוני.
עבור הקהילה הישראלית-אמריקאית הגדולה בדרום קליפורניה, מדובר בפרשה בעלת משמעות מיוחדת. ניוסום הוא האיש שמוביל את קליפורניה כמעט בכל תחום המשפיע על חיי היום-יום – ממיסוי ורגולציה ועד תחבורה, דיור, אנרגיה ובריאות. אלפי בעלי עסקים ישראלים הפועלים במדינה, כמו גם יזמי נדל"ן, חברות הייטק וקבלנים, פועלים בתוך מערכת רגולטורית שעליה אחראי הממשל שבראשו הוא עומד.
לכן, מעבר לעימות הפוליטי בין טראמפ לניוסום, הסיפור הגדול הוא שאלת אמון הציבור. גם אם כל התרומות דווחו כחוק וגם אם החקירה תסתיים ללא ממצאים פליליים, הנתון של כ־350 מיליון דולר שגויסו לבקשת מושל המדינה, לצד הקשרים בין חלק מהתורמים לבין גופים שביקשו החלטות ממשלתיות, צפוי להמשיך לרחף מעל הקריירה הפוליטית של ניוסום עוד זמן רב.
בשלב זה אין תשובות חד-משמעיות. יש חקירה, יש מסמכים ציבוריים, יש שאלות – ויש מושל שטוען כי הכול נובע ממאבק פוליטי. האם מדובר ברדיפה של יריב פוליטי, או בפרשה שתחשוף מערכת יחסים בעייתית בין הון לשלטון? את התשובה לכך יידרשו לספק החוקרים, ולא הסרטונים שמפרסמים הפוליטיקאים ברשתות החברתיות.