רגע האמת של המהגרים: בית המשפט העליון בלם את מהלך ביטול האזרחות מלידה

זו הייתה אחת ההבטחות המזוהות ביותר עם קמפיין הבחירות של דונלד טראמפ, ואחת מיוזמות ההגירה השנויות ביותר במחלוקת שיצאו מהבית הלבן. הנשיא ביקש לשנות, באמצעות צו נשיאותי, עיקרון שנחשב במשך יותר ממאה וחמישים שנה לאבן יסוד במשפט החוקתי האמריקאי: הזכות לאזרחות מכוח לידה על אדמת ארצות הברית. אולם בית המשפט העליון קבע כי המהלך אינו יכול לצאת אל הפועל כפי שביקש הממשל, ובכך העניק הקלה עצומה למיליוני משפחות מהגרים ברחבי המדינה.

עבור קהילות מהגרים, ובהן גם ישראלים רבים החיים בארצות הברית באשרות עבודה, ויזות סטודנט, אשרות השקעה או במהלך הליך לקבלת גרין קארד, מדובר בפסק דין בעל משמעות מעשית ולא רק עקרונית. במשך חודשים ארוכים ריחפה מעל משפחות רבות השאלה האם ילד שייוולד בארצות הברית ימשיך ליהנות מהאזרחות האמריקאית האוטומטית, או שמעמדו ייקבע לפי מעמד ההגירה של הוריו. כעת, לפחות בשלב זה, התשובה נותרה כפי שהייתה במשך דורות.

בית המשפט קבע כי ילד שייוולד בארצות הברית ימשיך ליהנות מהאזרחות האמריקאית האוטומטית 

במרכז המחלוקת עמד הצו הנשיאותי שעליו חתם טראמפ עם כניסתו לכהונתו השנייה. הצו ביקש למנוע הענקת אזרחות אוטומטית לילדים שייוולדו בארצות הברית להורים השוהים במדינה ללא מעמד חוקי, וכן להורים הנמצאים בארצות הברית באשרות זמניות בלבד. מבחינת הבית הלבן, מדובר היה במהלך הכרחי שנועד להתמודד עם תופעות כמו "תיירות לידה" ולעצור, לטענתו, ניצול של מערכת ההגירה האמריקאית.

אלא שהצו נתקל כמעט מיד בחומת התנגדות משפטית. שופטים פדרליים בכמה מדינות הוציאו נגדו צווי מניעה, בטענה שהוא עומד בסתירה ישירה לתיקון ה־14 לחוקת ארצות הברית – אחד הסעיפים החשובים ביותר בחוקה האמריקאית. התיקון, שאושר בשנת 1868 לאחר מלחמת האזרחים, קובע כי כל אדם שנולד בארצות הברית ונתון לסמכות השיפוט שלה הוא אזרח אמריקאי. במשך יותר ממאה וחמישים שנה פירשו בתי המשפט את הסעיף הזה באופן עקבי, וגם בפסק הדין ההיסטורי משנת 1898 נקבע כי ילדים שנולדו בארצות הברית זכאים לאזרחות גם אם הוריהם אינם אזרחים אמריקאים.

הממשל טען מנגד כי במשך עשרות שנים פורש התיקון באופן רחב מדי, וכי מנסחיו כלל לא התכוונו להעניק אזרחות לילדיהם של מי שנמצאים במדינה בניגוד לחוק או באופן זמני. זו הייתה טענה משפטית מרחיקת לכת, שביקשה למעשה לשנות מסורת חוקתית שהייתה מקובלת במשך דורות.

החשיבות שטראמפ ייחס למאבק הייתה חסרת תקדים. הוא הפך את סוגיית אזרחות הלידה לאחד מסמלי מדיניות ההגירה שלו, ובמהלך הדיונים המשפטיים אף נקט צעד יוצא דופן כאשר הגיע אישית לבית המשפט העליון בזמן שנשמעו הטיעונים בתיק. עצם הופעתו של נשיא מכהן באולם הדיונים המחישה עד כמה ראה במאבק הזה קרב אישי ופוליטי. למרות זאת, ההכרעה לא הייתה לטובתו.

מעבר למשמעות המשפטית, לפסק הדין יש השלכות רחבות על מיליוני אנשים. משפחות רבות שחיות בארצות הברית כחוק אך עדיין אינן אזרחיות – מהנדסים, רופאים, סטודנטים, חוקרים, אנשי הייטק ובעלי עסקים – חששו שהצו ישנה באופן דרמטי את עתיד ילדיהם. עבורם, ההחלטה מעניקה יציבות בתקופה שבה מדיניות ההגירה האמריקאית משתנה בקצב מהיר.

גם עבור ישראלים החיים בארצות הברית מדובר בהחלטה בעלת חשיבות מיוחדת. אלפי ישראלים מתגוררים במדינה באמצעות אשרות עבודה מסוג H-1B, אשרות L לעובדים המועברים בין חברות, אשרות סטודנט, ויזות משקיעים והליכי קבלת גרין קארד. רבים מהם מקימים משפחות בזמן שהותם בארצות הברית. אילו המהלך היה נכנס לתוקף, משפחות רבות היו ניצבות בפני אי־ודאות חסרת תקדים באשר למעמדם של ילדיהן.

פסק הדין גם מציב גבול ברור לסמכותו של הנשיא מול החוקה. בשבועות האחרונים העניק בית המשפט העליון לממשל טראמפ כמה ניצחונות משמעותיים בתחומים אחרים, ובהם הרחבת כוחו של הנשיא בניהול המנגנון הפדרלי. אולם בסוגיית אזרחות הלידה בחרו השופטים להבהיר כי גם לנשיא קיימים גבולות, וכי לא ניתן לשנות באמצעות צו נשיאותי עיקרון חוקתי שנחשב לחלק בלתי נפרד מהמשפט האמריקאי במשך יותר ממאה וחמישים שנה.

למרות ההכרעה, הסוגיה רחוקה מלהסתיים. ממשל טראמפ צפוי להמשיך ולחפש דרכים אחרות לצמצם את ההגירה הבלתי חוקית ולקדם שינויים במדיניות האזרחות, בין אם באמצעות חקיקה ובין אם באמצעות מהלכים מנהליים אחרים. גם ארגוני ההגירה מעריכים שהמאבק המשפטי סביב גבולות סמכותו של הממשל ימשיך ללוות את הקדנציה הנוכחית.

אבל עבור מיליוני מהגרים החיים כיום בארצות הברית – ובהם גם הקהילה הישראלית־אמריקאית – המסר המרכזי של הפסיקה ברור: נכון לעכשיו, הכלל שהגדיר את אמריקה במשך דורות נותר בעינו. ילד שנולד על אדמת ארצות הברית ממשיך ליהנות מהזכות לאזרחות אמריקאית, והניסיון לשנות את אחד העקרונות המכוננים של החוקה נתקל, לפחות בשלב זה, בחומת ההגנה של בית המשפט העליון.