המזון לא התקלקל – אתם רק חשבתם שכן: קליפורניה משנה את החוקים

לוס אנג'לס – כמה פעמים זרקתם קרטון חלב, גבינה, יוגורט או שקית סלט רק מפני שהתאריך שעל האריזה חלף? אם אתם כמו רוב האמריקאים, ייתכן שעשיתם זאת לשווא. החל מהשבוע נכנס לתוקף בקליפורניה חוק חדש שמבקש לשים סוף לאחת הטעויות הצרכניות הנפוצות ביותר בארצות הברית – הבלבול סביב תאריכי התפוגה שעל אריזות המזון.

לפי הרשויות בקליפורניה, כמעט חמישית מבזבוז המזון בארצות הברית נגרמת לא משום שהמזון התקלקל, אלא משום שהצרכנים אינם מבינים מה באמת משמעות התאריך המופיע על האריזה. במשך שנים הופיעו על מוצרים עשרות נוסחים שונים, כמו "למכירה עד", "הכי טוב לפני", "לשימוש עד" וגרסאות נוספות, שרובן כלל לא נועדו לצרכנים אלא לרשתות השיווק. בפועל, רבים פירשו כל תאריך כאילו מדובר באזהרה חד־משמעית שהמזון כבר אינו ראוי לאכילה.

לפי ההערכות, בקליפורניה בלבד מושלכים מדי שנה כשישה מיליון טונות של מזון, חלק גדול מהם בגלל פרשנות שגויה של תוויות התאריך. מעבר להפסד הכספי למשקי הבית, מדובר גם בבעיה סביבתית חמורה.

כעת החליטה קליפורניה לעשות סדר. החוק החדש אוסר לחלוטין על השימוש בתווית "למכירה עד", שנחשבה לאחת התוויות המבלבלות ביותר. במקומה יותר להשתמש בשתי תוויות בלבד. הראשונה היא "מומלץ להשתמש עד", שמשמעותה שהמוצר נמצא בשיא איכותו לפני התאריך המצוין, אך ברוב המקרים עדיין ניתן לצרוך אותו גם לאחר מכן אם נשמר כראוי. השנייה היא "יש להשתמש עד", והיא תופיע רק על מוצרים שבהם עלולה להתעורר בעיית בטיחות לאחר התאריך הנקוב.

מאחורי השינוי עומדים נתונים מדאיגים. מחקר של אוניברסיטת מרילנד מצא כי בארצות הברית נעשה שימוש ביותר מחמישים נוסחים שונים לציון תאריכים על אריזות מזון. בהיעדר תקן אחיד, הצרכנים נאלצו לנחש מה משמעות כל אחד מהם. התוצאה הייתה הרסנית: מיליוני טונות של מזון תקין הושלכו מדי שנה לפחי האשפה, אף שלא נשקפה ממנו כל סכנה בריאותית.

קומאר צ'נדרן, מנהל מדיניות בארגון ריפד, העוסק בצמצום בזבוז מזון, מסביר כי הבעיה אינה המזון אלא הבלבול. לדבריו, ברגע שאנשים רואים תאריך שחלף, רבים מהם מניחים באופן אוטומטי שהמוצר אינו בטוח לאכילה, אף שבמקרים רבים מדובר רק בירידה מסוימת באיכות או בטריות.

לפי ההערכות, בקליפורניה בלבד מושלכים מדי שנה כשישה מיליון טונות של מזון, חלק גדול מהם בגלל פרשנות שגויה של תוויות התאריך. מעבר להפסד הכספי למשקי הבית, מדובר גם בבעיה סביבתית חמורה. מזון המושלך למטמנות מייצר גז מתאן, הנחשב לאחד מגזי החממה המשפיעים ביותר על שינויי האקלים.

החוק החדש נולד ביוזמת חברת האסיפה של קליפורניה ג'קי אירווין, שטענה כי אין כל היגיון בכך שכל יצרן משתמש במונחים שונים עבור אותו מידע. לדבריה, כאשר כל החברות ידברו באותה שפה, יהיה לצרכנים קל הרבה יותר להבין האם מוצר עדיין בטוח לצריכה או שמדובר רק בירידה באיכותו.

קליפורניה אינה המדינה היחידה שמנסה לשנות את המצב. מדינת ניו יורק כבר אישרה חוק דומה, הממתין כעת לחתימת המושלת קאתי הוקול. גם באילינוי, מרילנד, מסצ'וסטס, ניו ג'רזי ודרום קרוליינה מקודמות יוזמות דומות, ובוושינגטון מתנהל דיון על קביעת תקן אחיד לכל ארצות הברית.

גם ענף המזון עצמו אינו מתנגד למהלך. התאחדות קמעונאי המזון של קליפורניה הודיעה כי אמנם חלק מהרשתות נדרשו לעדכן מערכות סימון ולשנות תהליכי עבודה, אך בטווח הארוך כולם ירוויחו. לדבריה, סימון ברור יותר יפחית את בזבוז המזון, יחסוך כסף לצרכנים ויגדיל גם את כמות המזון שתגיע לתרומה במקום להיזרק.

עם זאת, הרשויות מזהירות כי בתקופה הקרובה עדיין ניתן יהיה למצוא על המדפים מוצרים הנושאים את התוויות הישנות. הסיבה לכך פשוטה: החוק אינו מחייב להשמיד מלאי קיים, ולכן מוצרים שכבר יוצרו ימשיכו להימכר עד שיאזלו.