חייזרים או נשק סודי? הישראלי שנשלח לפתור את התעלומה

וושינגטון – אחד המדענים הישראלים המפורסמים והשנויים ביותר במחלוקת בעולם ניצב שוב במרכז הסערה. פרופסור אבי לואב, אסטרופיזיקאי יליד ישראל ואיש סגל בכיר באוניברסיטת הרווארד, מונה לעמוד בראש ועדה מדעית חדשה של ממשל טראמפ, שתבחן תופעות אוויריות בלתי מזוהות – הכינוי הרשמי למה שבעבר כונה בפשטות "עב"מים". המינוי מסעיר את הקהילה המדעית לא רק בגלל חשיבותו הביטחונית, אלא בעיקר בשל זהותו של האיש שנבחר להוביל אותו.

לפי דיווח של סוכנות הידיעות AP, הוועדה כבר החלה לפעול בדלתיים סגורות, ולואב פנה לפנטגון בדרישה לקבל גישה לעשרות סרטונים, תמונות ומסמכים מסווגים המתעדים אירועים חריגים שנאספו בשנים האחרונות על ידי צבא ארצות הברית. הוועדה צפויה להגיש את מסקנותיה ישירות לבית הלבן, כחלק ממאמץ רחב יותר של ממשל טראמפ לבחון מחדש חומרים שבעבר נשמרו תחת מעטה סודיות.

לואב טוען כי חלק מההתנגדות כלפיו נובע מקנאה ומקיבעון מחשבתי בעולם האקדמי. "במקום סקרנות, יש לעיתים בריונות," אמר באחד מראיונותיו, וטען כי מדענים רבים חוששים לבחון רעיונות חדשים העלולים לערער תפיסות מקובלות

דווקא מי שנחשב במשך שנים לאחד המדענים המזוהים ביותר עם האפשרות שחייזרים ביקרו במערכת השמש שלנו, מבקש כעת להנמיך את גובה הלהבות. לואב מדגיש כי הוא אינו יוצא מנקודת הנחה שמדובר בטכנולוגיה חוצנית, אלא מניח תחילה כי מדובר באמצעים שפותחו בידי בני אדם – אולי בידי יריבות אסטרטגיות של ארצות הברית. לדבריו, מטרת הוועדה היא בראש ובראשונה לבחון את המשמעויות הביטחוניות של התופעות, ורק לאחר מכן לבדוק אם קיימים הסברים אחרים.

"הרושם שלי הוא שהממשלה פשוט אינה יודעת להסביר חלק מהמקרים," אמר לואב ל־AP. "זו הזדמנות לבצע מחקר מדעי אמיתי, בתקופה שבה המדע אינו תמיד זוכה להערכה הראויה."

אלא שהשם אבי לואב מעורר מחלוקת עמוקה הרבה מעבר לשאלת העב"מים. במשך השנים הפך המדען הישראלי לאחת הדמויות השנויות ביותר במחלוקת בעולם האסטרופיזיקה. הוא זכה לפרסום עולמי כאשר טען כי העצם הבין־כוכבי "אומואמואה", שחלף במערכת השמש בשנת 2017, עשוי להיות שריד לטכנולוגיה של ציוויליזציה חוצנית. מאוחר יותר יצא בראש משלחת לאוקיינוס השקט כדי לאסוף שברים ממטאור בין־כוכבי, בתקווה למצוא עדויות לטכנולוגיה שאינה אנושית.

מרבית עמיתיו באקדמיה דחו את התיאוריות הללו וטענו כי הן מבוססות על ספקולציות יותר מאשר על ראיות מדעיות מוצקות. סטיב דש, פרופסור לאסטרופיזיקה מאוניברסיטת אריזונה סטייט ואחד ממבקריו החריפים, אמר כי אינו מאמין שהוועדה תצליח להתקרב לפתרון התעלומה כל עוד לואב עומד בראשה.

לואב, מצדו, אינו מתרגש מהביקורת. בעבר טען כי חלק מההתנגדות כלפיו נובע מקנאה ומקיבעון מחשבתי בעולם האקדמי. "במקום סקרנות, יש לעיתים בריונות," אמר באחד מראיונותיו, וטען כי מדענים רבים חוששים לבחון רעיונות חדשים העלולים לערער תפיסות מקובלות.

גם הרכב הוועדה החדשה מוסיף שמן למדורה. אחד החברים הוא האדמירל בדימוס טימותי גאלודט, שהצהיר בעבר כי הוא משוכנע שתופעות אוויריות בלתי מזוהות הן עדות לאינטליגנציה שאינה אנושית. חבר נוסף הוא היזם והמיליארדר בן לאם, שהתפרסם בזכות מיזמים ביוטכנולוגיים שאפתניים המבקשים להשיב לחיים בעלי חיים שנכחדו, בהם הדודו והממותה.

מנגד, גורמים לשעבר בפנטגון מביעים הסתייגות מהמינוי. שון קירקפטריק, שניהל בעבר את הגוף שחקר תופעות אוויריות בלתי מזוהות במשרד ההגנה האמריקאי, הזהיר כי לואב אינו בעל רקע ביטחוני וכי חלק מחברי הוועדה מזוהים עם עמדות חריגות העלולות לפגוע באמינות עבודתה.

למרות הוויכוח המדעי, הציבור האמריקאי מגלה עניין עצום בנושא. סקר שפרסמו CBS News ו־YouGov מצא כי כ־80 אחוז מהאמריקאים מאמינים שהממשלה יודעת יותר מכפי שהיא חושפת בנושא תופעות אוויריות בלתי מזוהות. כ־63 אחוז סבורים שקיימים חיים מחוץ לכדור הארץ, ויותר מחמישית מהנשאלים משוכנעים שחייזרים כבר ביקרו כאן בעבר.

עבור הקהילה הישראלית־אמריקאית, למינוי יש גם משמעות סמלית. לואב, שגדל בישראל והפך לאחד המדענים הבולטים בעולם, מוצא את עצמו כעת בלב אחד הנושאים המסקרנים והרגישים ביותר עבור הממשל האמריקאי. בין אם הוועדה תסיים את עבודתה במסקנה שמדובר ברחפנים, בטכנולוגיה זרה או בתופעות טבע שטרם הובנו – האיש שיוביל את החקירה יהיה מדען ישראלי, שהצליח להפוך את אחת השאלות הגדולות של האנושות לנושא שנמצא שוב בראש סדר היום של הבית הלבן.