תביעת הענק נגד מטא: קנס חסר תקדים מאיים על אימפריית צוקרברג

ניו יורק – אחת מחברות הטכנולוגיה החזקות בעולם ניצבת בפני איום משפטי שעלול להפוך לאחד התיקים הכלכליים הגדולים בהיסטוריה של ארצות הברית. מטא, החברה האם של פייסבוק, אינסטגרם ווואטסאפ, חשפה כי ארבע מדינות – קליפורניה, קולורדו, קנטקי וניו ג'רזי – דורשות להטיל עליה קנסות בהיקף של כ־1.4 טריליון דולר. מדובר בסכום כמעט בלתי נתפס, המתקרב לשווי השוק כולו של החברה, המוערך בכ־1.5 טריליון דולר. אם בית המשפט יקבל את דרישת המדינות במלואה, מדובר במכה שעלולה לערער את אחת מאימפריות הטכנולוגיה הגדולות בעולם.

במרכז התביעה עומדת טענה חמורה במיוחד. לפי המדינות התובעות, מטא עיצבה במשך שנים את פייסבוק ואת אינסטגרם כך שיהיו ממכרות במיוחד עבור ילדים ובני נוער. לטענתן, החברה השתמשה במנגנונים פסיכולוגיים שנועדו להאריך את זמן השימוש באפליקציות, תוך שהיא מציגה לציבור ולהורים מצג שלפיו הפלטפורמות בטוחות לשימוש ואינן גורמות לנזק משמעותי.

סכום התביעה האדיר אינו נבחר באופן שרירותי. הוא מבוסס על הערכות של מספר המשתמשים הצעירים שנפגעו לכאורה בכל אחת מארבע המדינות, כשהמספר הזה מוכפל בקנסות המרביים שמאפשרים חוקי הגנת הצרכן המקומיים. מבחינת המדינות, כל משתמש שנפגע מהווה הפרה נפרדת של החוק, ולכן הסכום המצטבר מטפס במהירות לממדים חסרי תקדים.

עבור מטא, הקרב הזה כבר אינו עוסק רק בכסף. הוא עוסק בשאלה האם מודל הפעילות שעליו נבנתה האימפריה של מארק צוקרברג יוכל להמשיך להתקיים כפי שהכרנו אותו עד היום.

מטא דוחה את ההאשמות מכל וכל. עורכי הדין של החברה טוענים כי דרישת הקנס חסרת בסיס עובדתי ומשפטי וכי מעולם לא הוטלו קנסות בהיקף כזה במסגרת חוקי הגנת הצרכן בארצות הברית. למרות זאת, החברה ספגה מכה משמעותית כאשר שופט פדרלי דחה לאחרונה את בקשתה לסלק את התביעה על הסף. בהחלטתו קבע כי קיימות מחלוקות עובדתיות מהותיות המחייבות בירור בבית המשפט, ובהן השאלה האם מטא אכן תכננה את הפלטפורמות שלה כך שייצרו התמכרות, והאם הטעתה את הציבור באשר להשפעותיהן.

באופן מפתיע, המשקיעים לא הגיבו בבהלה. לאחר פרסום דבר התביעה אף רשמה מניית מטא עלייה קלה במסחר המוקדם, ככל הנראה משום שהשוק מעריך שהדרך עד להכרעה סופית עוד ארוכה מאוד, וכי גם במקרה של הפסד צפויות שנים של ערעורים ומשא ומתן.

אלא שההליך באוקלנד הוא רק חלק קטן ממאבק רחב הרבה יותר. בסך הכול הגישו 29 מדינות בארצות הברית תביעות נגד מטא בבית המשפט הפדרלי. נוסף על כך, קבוצה נוספת של 14 מדינות מנהלת הליכים נפרדים נגד החברה, שצפויים להגיע לשלב המשפט בחודשים הקרובים. בחלק מהתיקים נטען כי מטא הפרה את החוק הפדרלי להגנת פרטיות ילדים באינטרנט באמצעות איסוף מידע על ילדים מתחת לגיל 13 ללא הסכמת הוריהם.

מטא גם אינה היחידה שנמצאת על הכוונת. חברות נוספות, ובהן סנאפ, יוטיוב שבבעלות אלפאבית וטיקטוק שבבעלות בייטדאנס, מתמודדות עם אלפי תביעות דומות ברחבי ארצות הברית. יותר ויותר משפטנים משווים את ההתפתחויות הללו למאבק שניהלו המדינות האמריקאיות נגד חברות הטבק בשנות התשעים – מאבק שהסתיים בפשרות ענק, בתשלומים של מאות מיליארדי דולרים ובשינוי דרמטי באופן שבו התעשייה פועלת עד היום.

קו ההגנה המרכזי של מטא מתבסס על טענה רפואית ומשפטית. החברה טוענת כי "התמכרות לרשתות חברתיות" אינה מוכרת כהפרעה פסיכיאטרית רשמית, ולכן לא ניתן לטעון שהצהרותיה בנושא היו מטעות. בעבר אף השוותה מטא בין שימוש ממושך בפלטפורמות שלה לבין צפייה רצופה בסדרות טלוויזיה או משחקי וידאו.

מנגד, מומחים לבריאות הנפש ולרפואת ילדים טוענים כי היעדר אבחנה רשמית אינו שולל את קיומה של התופעה. לדבריהם, מערכות ההתראות, הגלילה האינסופית, האלגוריתמים המותאמים אישית והתגמולים המיידיים תוכננו כולם כדי להשאיר את המשתמשים זמן רב ככל האפשר מול המסך, במיוחד בני נוער, שקבוצת הגיל שלהם רגישה יותר להשפעות מסוג זה.

במקביל, גם מחוץ לארצות הברית גובר הלחץ על ענקיות הטכנולוגיה. מדינות כמו אוסטרליה, צרפת, ספרד ואינדונזיה כבר קידמו חקיקה או מגבלות שנועדו לצמצם את השימוש של קטינים ברשתות חברתיות. במקביל, הנציבות האירופית מנהלת חקירה נגד מטא בחשד שלא נקטה צעדים מספקים להגנה על משתמשים צעירים. אם תימצא אשמה, החברה עלולה לספוג קנסות של עד שישה אחוזים מהכנסותיה הגלובליות.

להליך המשפטי נגד מטא יש גם משמעות רחבה בהרבה מעתידה של החברה עצמה. רגולטורים ברחבי העולם כבר בוחנים האם יש להחיל עקרונות דומים גם על יישומי בינה מלאכותית. החשש הוא שמערכות שיחה מתקדמות ועוזרים דיגיטליים מותאמים אישית עלולים בעתיד ליצור תלות רגשית עמוקה אף יותר מזו שנוצרה ברשתות החברתיות. משום כך, חברות בינה מלאכותית נדרשות כבר כיום לשלב מנגנוני בטיחות והגבלות כדי לצמצם את הסיכון להתמכרות.

המשפט שייפתח באוגוסט באוקלנד עשוי להפוך לאחת מנקודות המפנה החשובות ביותר בתולדות תעשיית הטכנולוגיה. אם המדינות יצליחו להוכיח שמטא תכננה במכוון את מוצריה כדי למכר בני נוער והסתירה את הסיכונים, ההשלכות עלולות להיות דרמטיות – לא רק מבחינת הקנס הכספי, אלא גם מבחינת האחריות המשפטית שתוטל בעתיד על כל חברת טכנולוגיה המפתחת מוצרים המבוססים על תשומת הלב של המשתמשים. עבור מטא, הקרב הזה כבר אינו עוסק רק בכסף. הוא עוסק בשאלה האם מודל הפעילות שעליו נבנתה האימפריה של מארק צוקרברג יוכל להמשיך להתקיים כפי שהכרנו אותו עד היום.