בדיקת דם אחת: כך אפשר לחזות אלצהיימר שנים מראש

האפשרות לזהות את מחלת האלצהיימר שנים לפני הופעת התסמין הראשון נחשבה במשך שנים לחלום רחוק של עולם הרפואה. כעת, מחקר חדש מעניק תקווה שהיום הזה קרוב מתמיד. חוקרים מצאו כי בדיקת דם פשוטה יחסית מסוגלת לזהות מבוגרים הנמצאים בסיכון גבוה במיוחד לפתח פגיעה קוגניטיבית בתוך חמש עד עשר שנים – עוד כשהם בריאים לחלוטין ואינם מתלוננים על בעיות זיכרון.

המחקר, שפורסם בכתב העת הרפואי JAMA והוצג בכנס הבינלאומי של אגודת האלצהיימר בלונדון, התמקד בחלבון בשם p-tau217. זהו אחד הסמנים הביולוגיים המרכזיים הקשורים להתפתחות מחלת האלצהיימר, וככל שרמתו בדם גבוהה יותר, כך עולה גם הסיכון שהמחלה תתפתח בשנים הבאות.

הממצאים היו דרמטיים. משתתפים שנמצאו אצלם הרמות הגבוהות ביותר של החלבון היו בסיכון של 38% לפתח פגיעה קוגניטיבית בתוך חמש שנים. כאשר תקופת המעקב התארכה לעשר שנים, הסיכון טיפס ל־78%. לעומתם, אנשים בעלי רמות נמוכות של החלבון נהנו מסיכון נמוך משמעותית לאורך כל תקופת המחקר.

הממצאים היו דרמטיים. משתתפים שנמצאו אצלם הרמות הגבוהות ביותר של החלבון היו בסיכון של 38% לפתח פגיעה קוגניטיבית בתוך חמש שנים. כאשר תקופת המעקב התארכה לעשר שנים, הסיכון טיפס ל־78%. לעומתם, אנשים בעלי רמות נמוכות של החלבון נהנו מסיכון נמוך משמעותית לאורך כל תקופת המחקר.

המחקר התבסס על נתוניהם של 2,684 משתתפים שהיו בריאים בעת שהצטרפו למחקרי אלצהיימר ארוכי טווח. כל אחד מהם עבר בדיקת דם בתחילת הדרך, ולאחר מכן עבר מבחנים קוגניטיביים מדי שנה במשך שנים רבות. במהלך תקופת המעקב פיתחו 478 מהמשתתפים ירידה קוגניטיבית, נתון שאפשר לחוקרים לבדוק עד כמה הצליחה בדיקת הדם לחזות את הופעת המחלה.

אף שהגורם המדויק לאלצהיימר עדיין אינו ידוע, המדענים יודעים כי המחלה מאופיינת בהצטברות של משקעי עמילואיד ושל סבכי חלבון טאו במוח. אותם משקעים פוגעים בהדרגה בתאי העצב ומובילים לאובדן הזיכרון ולפגיעה הקוגניטיבית. החלבון p-tau217 נחשב כיום לאחד הסמנים המבטיחים ביותר משום שהוא משקף את התקדמות התהליך הזה עוד לפני הופעת הסימפטומים.

לדברי החוקרת הבכירה ד"ר רייסה ספרלינג, הסמן החדש מספק הצצה נדירה למה שמתרחש במוח שנים לפני שהמחלה הופכת גלויה לעין. לדבריה, הצטברות העמילואיד והטאו היא תהליך הדרגתי, ובדיקת הדם מאפשרת להעריך עד כמה רחוק התקדם האדם במסלול שיוביל, אצל חלק מהאנשים, לאלצהיימר.

עם זאת, דווקא החוקרים עצמם מבקשים לצנן את ההתלהבות. לדבריהם, אין כיום הצדקה שאנשים בריאים יבקשו לעבור את הבדיקה, משום שגם אם תתגלה רמת סיכון גבוהה, עדיין אין טיפול מוכח שמסוגל למנוע את הופעת המחלה.

ספרלינג מדגישה כי אילו הייתה מקבלת כיום מטופל בריא עם תוצאה חיובית, ההמלצות שלה לא היו שונות מאלו שהיא נותנת לכל אדם: להקפיד על תזונה מאוזנת, לבצע פעילות גופנית, לישון היטב, לשמור על פעילות חברתית ולהמשיך לאמן את המוח.

גם חוקרים אחרים מסכימים שהבדיקה עדיין אינה בשלה לשימוש נרחב. ג'סיקה לנגבאום, ממכון באנר לאלצהיימר שבפיניקס, מספרת כי יותר ויותר אנשים בעלי היסטוריה משפחתית של המחלה מבקשים לעבור את הבדיקה, אך בשלב זה היא אינה ממליצה עליה מחוץ למסגרת מחקרית. לדבריה, הידיעה על סיכון גבוה, ללא אפשרות ממשית לשנות את העתיד, עלולה לגרום לחרדה מיותרת.

למרות זאת, החוקרים סבורים שלבדיקה יש כבר כיום חשיבות עצומה – בעיקר בפיתוח תרופות חדשות. בעולם מתנהלים כיום ניסויים קליניים רבים שמטרתם למנוע את האלצהיימר עוד לפני הופעת הסימפטומים. כדי לבדוק אם תרופה אכן מצליחה לעכב את המחלה, יש צורך לזהות מראש את האנשים הנמצאים בסיכון הגבוה ביותר. בדיקת הדם החדשה עשויה להפוך לכלי המרכזי שיאפשר לגייס את אותם משתתפים במהירות וביעילות.

גם מומחים שלא השתתפו במחקר רואים בו פריצת דרך, אך מדגישים שיש עדיין מגבלות משמעותיות. לדבריהם, רק חלק קטן מהמשתתפים הושלם במעקב של עשר שנים, ולכן התחזיות לטווח הארוך עדיין דורשות אימות נוסף. בנוסף, בגיל מבוגר עלולים להופיע סוגים שונים של דמנציה שאינם קשורים כלל לאלצהיימר, דבר שעלול להשפיע על דיוק התחזיות.

למרות ההסתייגויות, התחושה בעולם המדעי היא שהמחקר מסמן שינוי כיוון משמעותי. במשך שנים הרופאים הצליחו לזהות את האלצהיימר רק לאחר שהמוח כבר נפגע. כעת הולכת ומתקרבת האפשרות לזהות את התהליך שנים לפני הופעת השכחה הראשונה – שלב שבו, אם וכאשר יפותחו טיפולים יעילים, ניתן יהיה אולי לעצור את המחלה עוד לפני שתשנה את חייהם של מיליוני בני אדם.

עבור משפחות רבות ברחבי העולם, זו עדיין אינה הבשורה הסופית, אך בהחלט אחת מנקודות האור המשמעותיות ביותר שנראו בשנים האחרונות במאבק נגד אחת המחלות הקשות והמורכבות ביותר של המאה ה־21.