ניצול אושוויץ מזהיר : "אני שוב מסתיר את מגן הדוד" – ניו יורק חוזרת לימי הפחד

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

עבור ורטסקי, מדובר בהרבה יותר ממחווה סמלית. האיש ששרד את גטאות פולין, את מחנה ההשמדה אושוויץ ואת מחנה הריכוז נורדהאוזן, אומר כי האווירה בניו יורק מזכירה לו יותר ויותר את אירופה של שנות ה־30 – תקופה שבה אנטישמיות גלויה הלכה והפכה למציאות יומיומית עבור יהודי היבשת.

סיפור חייו של ורטסקי הוא סיפור הישרדות יוצא דופן. הוא נולד בעיירה אוזורקוב שבפולין, שרד את חיסול גטו אוזורקוב ולאחר מכן את גטו לודז'. בהמשך נשלחה משפחתו לאושוויץ, שם נרצחה אמו בתאי הגזים. אביו הועבר יחד עמו למחנה הריכוז נורדהאוזן, אך מת ימים ספורים לפני שהכוחות האמריקניים שחררו את המחנה.

עבור ורטסקי, מדובר בהרבה יותר ממחווה סמלית. האיש ששרד את גטאות פולין, את מחנה ההשמדה אושוויץ ואת מחנה הריכוז נורדהאוזן, אומר כי האווירה בניו יורק מזכירה לו יותר ויותר את אירופה של שנות ה־30 – תקופה שבה אנטישמיות גלויה הלכה והפכה למציאות יומיומית עבור יהודי היבשת.

לאחר המלחמה הגיע ורטסקי לארצות הברית כפליט, בנה את חייו מחדש בניו יורק, הקים עסק מצליח בתחום הסריגים ובהמשך עבר לעולם הנדל"ן. במשך עשרות שנים היה מהדמויות המוכרות בקרב קהילת ניצולי השואה בעיר. דווקא משום כך, דבריו זוכים לתשומת לב רבה. מדובר באדם שחווה על בשרו כיצד שנאה כלפי יהודים מתחילה במילים, ממשיכה באיומים ומסתיימת באסון.

"צריך לפקוח עיניים למה שקורה," אמר. לדבריו, ניו יורק וארצות הברית, שהיו במשך דורות סמל למקלט בטוח עבור יהודים שנמלטו מרדיפות, משתנות במהירות. הוא מוסיף כי גם אירופה אינה מהווה בעיניו חלופה, ולכן התחושה היא שאין ליהודים לאן לברוח אם המצב ימשיך להידרדר.

ורטסקי אינו מסתפק בתיאור תחושותיו אלא מפנה אצבע מאשימה כלפי המערכת הפוליטית. לטענתו, המפלגה הדמוקרטית ותנועת הסוציאליסטים הדמוקרטים של אמריקה עברו בשנים האחרונות שינוי עמוק, שבמסגרתו חדרו אליהן גורמים קיצוניים בעלי עמדות אנטי־ישראליות ואנטי־יהודיות. לדבריו, השילוב בין סוציאליסטים, קומוניסטים ואסלאמיסטים רדיקלים יצר מציאות חדשה שבה אנטישמיות זוכה ללגיטימציה הולכת וגוברת בשיח הציבורי.

את הביקורת החריפה ביותר הוא מפנה כלפי ראש עיריית ניו יורק, זוהראן ממדאני. ממדאני, המזוהה עם האגף הסוציאליסטי של המפלגה הדמוקרטית ותומך לאורך השנים בעמדות פרו־פלסטיניות, הביע בעבר תמיכה בתנועת החרם על ישראל. ורטסקי טוען כי מדובר באדם בעל עמדות אנטישמיות שאינו מנסה כלל להסתירן, ומבהיר כי לא תמך בו בבחירות.

דבריו מגיעים על רקע שורת אירועים אנטישמיים שתועדו בניו יורק בשנים האחרונות. בין היתר הוא מזכיר את התקיפה האנטישמית ברכבת התחתית בחודש מאי, שבמהלכה נשמעו האשמות המזכירות עלילות דם נגד יהודים. בעיניו, מדובר בעוד עדות לכך שהאווירה בעיר השתנתה באופן דרמטי.

במקביל לביקורתו על הדמוקרטים, ורטסקי מביע תמיכה בנשיא דונלד טראמפ. לדבריו, טראמפ מוביל קו תקיף יותר מול איראן ומול האסלאם הקיצוני, ולכן הוא זוכה לאמונו. הוא גם הודיע על תמיכתו במועמד הרפובליקני ברוס בלייקמן לתפקיד מושל מדינת ניו יורק.

זו אינה הפעם הראשונה שבה ורטסקי מתבטא בזירה הפוליטית. כבר במהלך מערכת הבחירות של 2024 הוא תקף את קמלה האריס לאחר שהשוותה את טראמפ להיטלר. מבחינתו, מי שחווה את שלטון היטלר ואת השואה אינו יכול לקבל שימוש בהשוואות מסוג זה במסגרת ויכוח פוליטי.

עמדותיו משקפות מגמה רחבה יותר שעליה מצביעים בשנים האחרונות סקרים ופרשנים בארצות הברית – התרחקות של חלק מהבוחרים היהודים מהמפלגה הדמוקרטית בעקבות העלייה באנטישמיות והתחזקותם של קולות אנטי־ישראליים בתוך המחנה הפרוגרסיבי.

למרות הדברים הקשים, ורטסקי אינו מסיים את דבריו בנימה של ייאוש. הוא מדגיש כי היה בר מזל: שרד את השואה, בנה חיים חדשים בארצות הברית, הקים משפחה והצליח בעסקים. אולם דווקא משום שעבר את כל אלה, הוא סבור שחובתו להתריע כשהוא מזהה סימנים מדאיגים.

כשאדם ששרד את גטו אוזורקוב, את גטו לודז', את אושוויץ ואת נורדהאוזן אומר שכיום הוא מסתיר את מגן הדוד שלו ברחובות ניו יורק מחשש שיותקף, קשה להתייחס לדבריו כאל אמירה פוליטית בלבד. עבור רבים מדובר באזהרה שמגיעה מאחד האנשים הבודדים שראו כיצד אנטישמיות מתחילה – ולאן היא עלולה להוביל אם אינה נעצרת בזמן.