קנה בית מעוקל במציאה: מאחורי הדלת גילה שלוש גופות

אדוארד מרצ'יון היה משוכנע שזכה בעסקת נדל"ן נדירה. במכירה פומבית של בית מעוקל בעיירה ברלינגטון שבקונטיקט הוא רכש בית בסגנון קייפ קוד, בן ארבעה חדרי שינה, בשטח של כ־260 מטרים רבועים ועל מגרש של יותר משמונה דונמים, תמורת 525 אלף דולר – כ־125 אלף דולר פחות מהערכת השווי של הנכס.

אלא שבניגוד לעסקת נדל"ן רגילה, הבית נמכר בשיטת "בלי צפייה בנכס". איש מהמציעים לא הורשה להיכנס פנימה לפני הרכישה. כאשר מרצ'יון קיבל סוף־סוף את המפתחות ופתח את הדלת, הוא הבין מדוע.

בתוך הבית נמצאו שלוש גופות.

משטרת מדינת קונטיקט מסרה כי מדובר בשרידי שלד. שניים מההרוגים כבר זוהו: סאלי אן קאש, בעלת הבית לשעבר, ובנה בריאן קאש. הגופה השלישית עדיין עוברת בדיקות די־אן־איי במשרד הפתולוג הראשי של המדינה, וזהותה טרם התבררה. החוקרים עדיין מנסים לקבוע מתי בדיוק מתו השלושה, מה הייתה סיבת מותם וכיצד איש לא הבחין בכך במשך תקופה כה ארוכה.

השתלשלות האירועים מעוררת לא מעט סימני שאלה. על פי מסמכי בית המשפט ודיווח של "וול סטריט ג'ורנל", בני הזוג קאש הפסיקו לשלם את תשלומי המשכנתה, שעמדו על כ־3,000 דולר בחודש. הבנק פתח נגדם בהליכי עיקול, אך הם מעולם לא השיבו לבית המשפט ולא יצרו קשר עם הרשויות.

לפי המשטרה, אין בשלב זה אינדיקציה לרצח סדרתי או לסכנה לציבור, והחקירה מתמקדת בהבנת נסיבות מותם של השלושה. במקביל נבדקת גם זהותו של האדם שתלה על הבית שלטים מסתוריים זמן קצר לפני המכירה.

השתלשלות האירועים מעוררת לא מעט סימני שאלה. על פי מסמכי בית המשפט ודיווח של "וול סטריט ג'ורנל", בני הזוג קאש הפסיקו לשלם את תשלומי המשכנתה, שעמדו על כ־3,000 דולר בחודש. הבנק פתח נגדם בהליכי עיקול, אך הם מעולם לא השיבו לבית המשפט ולא יצרו קשר עם הרשויות.

עורך הדין כריסטופר ת'וגמרטין, שמונה לנהל את הליך המכירה מטעם בית המשפט, ביקר בנכס כמה שבועות לפני המכירה. הוא מצא בית מוזנח, מוקף צמחייה פראית, והניח כי בעליו פשוט נטשו אותו. לדבריו, שווי הבית היה גבוה בהרבה מיתרת המשכנתה, ולכן לא הצליח להבין מדוע איש אינו מנסה להצילו.

ואז הבחין בשני שלטים חדשים שנתלו על הבית: "אין כניסה" ו"הבית מאוכלס".

לפי חוקי קונטיקט, ברגע שעל נכס מעוקל מופיע סימן המעיד שמישהו מתגורר בו, אין לעורך הדין סמכות לפרוץ פנימה או להזמין מנעולן כדי לאפשר ביקור למציעים. הוא חייב להניח שהבית מאוכלס ולהימנע מכניסה.

בדיעבד התברר שמישהו אכן היה בתוך הבית – אלא שהוא כבר לא היה בין החיים.

מי הציב את השלטים, ומדוע, נותרה אחת התעלומות הגדולות בפרשה.

ב־8 ביוני הגיעו למקום כעשרים מתמודדים, הסתובבו סביב הבית מבחוץ בלבד והגישו את הצעותיהם. לאחר שש הצעות הוכרז מרצ'יון כזוכה. כעת הוא מבקש מבית המשפט לעכב את השלמת העסקה עד לסיום החקירה המשטרתית.

מעבר לזעזוע, הפרשה מאירה זרקור על אחד התחומים המסוכנים בשוק הנדל"ן האמריקני – רכישת בתי עיקול.

ברוב המקרים, הבתים נמכרים כפי שהם, מבלי שהרוכשים רשאים להיכנס פנימה לפני המכירה. בעלי הבתים או הדיירים רשאים להמשיך להתגורר בנכס במהלך הליכי העיקול, ולכן החוק אינו מאפשר ביקורים פנימיים.

המשמעות היא שהרוכשים מהמרים. הם רואים את הבית מבחוץ בלבד, מעריכים את מצבו לפי החצר, הגג והקירות – ומקווים שההפתעות בפנים יהיו רק עובש, נזילות או צורך בשיפוץ.

אלא שלא תמיד מדובר רק בשיפוץ.

קני אולסון, מתווך ותיק ממסצ'וסטס המשתתף בכמה מכירות עיקול מדי שבוע, סיפר כי במהלך 37 שנות עבודתו נתקל בבתים שבהם נמצאו בעלי חיים נטושים, מעבדות לגידול מריחואנה, פולשים – ובשני מקרים שונים גם גופות של בעלי הנכס.

מקרה דומה אירע בשנה שעברה בטקסס, כאשר רוכש בית מעוקל בעיירה אדיסון מצא את גופת בעלת הבית, שמתה מסיבות טבעיות כתשעה חודשים קודם לכן. בעקבות אותו מקרה השיקה העירייה תוכנית מיוחדת של ביקורי רווחה אצל תושבים מבוגרים וביקשה גם מדוורים לדווח על תיבות דואר מלאות באופן חריג – סימן אפשרי לכך שאיש אינו יוצא מהבית.

העלייה במספר המקרים מתרחשת במקביל לפריחה מחודשת של שוק בתי העיקול בארצות הברית. ברבעון הראשון של השנה הגיע מספר תיקי העיקול לרמתו הגבוהה ביותר זה שש שנים. אמנם הנתונים עדיין רחוקים ממשבר הסאב־פריים של 2008, אך הכיוון ברור: יותר בעלי בתים מתקשים לעמוד בתשלומי המשכנתה, הביטוח והתחזוקה.

במציאות שבה מחירי הבתים נותרו גבוהים מאוד, בתי עיקול הפכו לאחת הדרכים היחידות לרכוש נכס בהנחה משמעותית. לפי נתוני אתר הנדל"ן רילטור, בית מעוקל נמכר בממוצע בכ־27 אחוזים פחות משווי השוק שלו. בקונטיקט לבדה זינק מספר הליכי העיקול בכ־34 אחוזים מאז 2020, ובהתאם גדל גם מספר המשקיעים והמשפחות שמגיעים למכירות הפומביות.

עבור רבים מהם מדובר בהזדמנות כלכלית. עבור אדוארד מרצ'יון, היא הפכה לסיוט.

תושבי ברלינגטון מתקשים לעכל את מה שאירע. אחד השכנים אמר כי תמיד הניח שלפני שמוכרים בית מישהו לפחות בודק שאין בו גופות. מתברר שבמערכת העיקולים האמריקנית גם זה אינו מובטח.

כעת תצטרך המשטרה להשלים את הזיהוי, לקבוע כיצד ומתי מתו שלושת האנשים – ובעיקר לענות על השאלה המטרידה ביותר: כיצד ייתכן שבית שבתוכו היו שלוש גופות נמכר במכירה פומבית, מבלי שאיש פתח את הדלת אפילו פעם אחת.