תם עידן ה"סטודנט הנצחי": ממשל טראמפ מקשיח את כללי הוויזות לקמפוסים

כמעט חמישה עשורים לאחר שנכנסה לתוקף, מבטל ממשל טראמפ את אחת מההטבות המרכזיות שניתנו לסטודנטים זרים בארצות הברית. התקנה החדשה של המשרד לביטחון המולדת קובעת כי אשרות סטודנט לא יאפשרו עוד שהייה בלתי מוגבלת כל עוד הסטודנט רשום ללימודים, אלא יוגבלו לארבע שנים בלבד. כל מי שיבקש להמשיך את לימודיו מעבר לכך יידרש לעבור בדיקה מחודשת של רשויות ההגירה.

לכאורה מדובר בשינוי טכני במדיניות ההגירה, אולם מומחים מעריכים כי השלכותיו עשויות להיות משמעותיות הרבה מעבר לביורוקרטיה. לדבריהם, התקנה צפויה להקשות במיוחד על פעילים אנטי־ישראליים שניצלו במשך שנים את מעמדם כסטודנטים כדי להישאר בקמפוסים אמריקאיים, אף שלמעשה התקדמותם האקדמית הייתה מוגבלת או כמעט שלא התקיימה.

לכאורה מדובר בשינוי טכני במדיניות ההגירה, אולם מומחים מעריכים כי השלכותיו עשויות להיות משמעותיות הרבה מעבר לביורוקרטיה. לדבריהם, התקנה צפויה להקשות במיוחד על פעילים אנטי־ישראליים שניצלו במשך שנים את מעמדם כסטודנטים כדי להישאר בקמפוסים אמריקאיים, אף שלמעשה התקדמותם האקדמית הייתה מוגבלת או כמעט שלא התקיימה.

במשך כמעט 50 שנה פעלה בארצות הברית שיטת "משך המעמד", שלפיה סטודנט זר הורשה להישאר במדינה כל עוד היה רשום למוסד אקדמי מוכר. בפועל, השיטה אפשרה לרבים להאריך שוב ושוב את לימודיהם מבלי לעבור בדיקות מחודשות מצד רשויות ההגירה.

שר ביטחון המולדת, מרקווין מאלין, הסביר כי ההסדר הישן יצר כר נרחב לניצול מערכת ההגירה ופגע בביטחון הלאומי. לדבריו, אלפי אנשים הצליחו להישאר בארצות הברית במשך שנים באמצעות הרשמה מתמשכת לקורסים ולמסלולי לימוד שונים, מבלי שהרשויות בחנו מחדש את זכאותם לשהות במדינה.

לפי התקנה החדשה, סטודנטים זרים ומשתתפי תוכניות חילופי סטודנטים יקבלו אשרה לתקופה של ארבע שנים בלבד. בתום התקופה יהיה עליהם להגיש בקשה להארכת השהות, שתיבחן מחדש על ידי רשויות ההגירה. בנוסף, תקופת החסד לאחר סיום הלימודים או הפסקתם תקוצר מ־60 יום ל־30 יום בלבד.

מארק גולדפדר, מנהל המרכז הלאומי לסנגור יהודי, סבור כי מדובר בשינוי מהותי. לדבריו, עד היום סטודנט זר עבר בדיקה אחת בלבד בעת קבלת האשרה, ולאחר מכן יכול היה להישאר בארצות הברית במשך שנים ארוכות מבלי שאיש יבחן מחדש את נסיבות שהותו. הוא הדגיש כי רוב הסטודנטים הבינלאומיים מגיעים באמת כדי ללמוד, ולכן כלל לא יושפעו מהמהלך. מי שכן צפויים להרגיש את השינוי, לדבריו, הם אותם "סטודנטים נצחיים" שנשארים בקמפוסים במשך שנים ארוכות במסלולי לימוד שאינם מסתיימים.

גם סיימון הנקינסון, חוקר בכיר בתחום ההגירה, מעריך כי התקנה עשויה להשפיע על היקף המחאות האנטי־ישראליות באוניברסיטאות. לדבריו, כאשר סטודנט יבקש לחדש את אשרתו, הרשויות יוכלו לבחון האם אכן עסק בלימודים או שמא הקדיש את עיקר זמנו לפעילות פוליטית. במקרים שבהם יתברר כי ההתקדמות האקדמית כמעט שאינה קיימת, הסיכוי לקבל הארכת אשרה עשוי לפחות משמעותית.

דעה דומה מביע גם ג'יי גרין, חוקר בכיר בתחום ההשכלה הגבוהה, הרואה בתקנה כלי שיכול לצמצם את האפשרות להאריך שוב ושוב את השהות באמצעות הרשמה למסלולי לימוד חדשים. לדבריו, השינוי עשוי גם להפחית את השימוש שעושות אוניברסיטאות בחלק מהסטודנטים הזרים ככוח הוראה זול לאורך שנים, וכן להקשות על ארגונים וממשלות זרות להשאיר פעילים פוליטיים בקמפוסים באמצעות מסגרת אקדמית מתמשכת.

גרין מזכיר כדוגמה את מחמוד חליל, לשעבר סטודנט באוניברסיטת קולומביה, שהפך לאחד ממובילי המחאות האנטי־ישראליות ונמצא כיום בהליכי גירוש. לדבריו, המקרה ממחיש כיצד מעמד של סטודנט יכול להפוך בפועל למסגרת שמאפשרת פעילות פוליטית ממושכת ללא מגבלת זמן.

גם בארגונים היהודיים המרכזיים התקבלה התקנה בחיוב, אם כי בזהירות. הרב אריק פוספילד, הממונה על תחום החקיקה בארגון בני ברית אינטרנשיונל, אמר כי יש חשיבות לבקרה הדוקה יותר על אזרחים זרים המעודדים טרור או מפיצים שנאה בקמפוסים. עם זאת, הוא הדגיש כי על הרשויות להבטיח שסטודנטים שומרי חוק, המגיעים לארצות הברית כדי ללמוד, יוכלו להשלים את לימודיהם ללא פגיעה מיותרת.

הממשל העניק תקופת מעבר של ארבע שנים לפני שהתקנה תיאכף במלואה, כדי לאפשר לאוניברסיטאות ולסטודנטים להיערך לשינוי ולהסדיר את מעמדם בהתאם לכללים החדשים.

עבור הקהילה היהודית בארצות הברית, שחוותה מאז מתקפת 7 באוקטובר עלייה חדה בהפגנות אנטי־ישראליות, הקמת מאהלי מחאה ותקריות אנטישמיות בקמפוסים, מדובר במהלך שעשוי לשנות את המציאות בשטח. אם בעבר ניתן היה להישאר באוניברסיטה במשך שנים ארוכות תחת מעטה של לימודים, הרי שבעתיד כל בקשה להמשך השהות תיבחן מחדש. מבחינת תומכי המהלך, זו בדיוק מטרתו – לוודא שוויזת סטודנט תשמש ללימודים, ולא תהפוך לאמצעי לשהייה בלתי מוגבלת ולקידום פעילות פוליטית.