מי מלמד יהדות? סקר ענק טוען שרוב המרצים תוקפים את ישראל

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

המחקר, שפורסם השבוע על ידי האתר "דה אולאם", מתואר על ידי עורכיו כ"בדיקה הרחבה ביותר שנערכה אי־פעם" של עמדות אנשי הסגל האקדמי בתחום לימודי היהדות, ישראל והשואה. באמצעות כלי בינה מלאכותית נותחו 2,499 חברי סגל ב־313 מכללות ואוניברסיטאות, והצלבת הנתונים עם עצומות, מכתבים פומביים וארגונים פוליטיים הובילה למסקנה שלפיה שיעור גבוה במיוחד מהמרצים אימץ עמדות אנטי־ישראליות מוצהרות.

לפי הנתונים, מתוך 1,014 מרצים המלמדים לימודי יהדות, ישראל, שואה או עברית, 401 – כ־39.5% – חתמו על הצהרות פומביות נגד ישראל. כאשר מרחיבים את הבדיקה גם למרצים במחלקות קרובות, כמו לימודי דת, היסטוריה, מדע המדינה ולימודי המזרח התיכון, המספר מטפס ל־1,298 מרצים – 51.9% מכלל אנשי הסגל שנבדקו.

לפי הנתונים, מתוך 1,014 מרצים המלמדים לימודי יהדות, ישראל, שואה או עברית, 401 – כ־39.5% – חתמו על הצהרות פומביות נגד ישראל. כאשר מרחיבים את הבדיקה גם למרצים במחלקות קרובות, כמו לימודי דת, היסטוריה, מדע המדינה ולימודי המזרח התיכון, המספר מטפס ל־1,298 מרצים – 51.9% מכלל אנשי הסגל שנבדקו.

התמונה בולטת במיוחד באוניברסיטאות היוקרתיות של ליגת הקיסוס. לפי המחקר, 72.3% מהמרצים בתחומי היהדות והישראל במוסדות אלה חתמו על מסמכים שהוגדרו כאנטי־ישראליים. בין האוניברסיטאות שבהן נמצאו המספרים הגבוהים ביותר נמנות קולומביה, פרינסטון, אוניברסיטת מדינת פנסילבניה, אוניברסיטת ניו יורק, ייל, אוניברסיטת שיקגו, הרווארד, קורנל ואוניברסיטת פנסילבניה.

לטענת עורכי המחקר, הבדיקה לא כללה מרצים שביקרו את ממשלת ישראל או מדיניותה בלבד. לדבריהם, נכללו רק אנשי סגל שחתמו על מסמכים התומכים בחרם על ישראל, מאשימים אותה בפשעים חמורים או שוללים את עצם זכות קיומה כמדינה יהודית.

מאחורי המחקר עומד רון טורוסיאן, מייסד ויושב ראש חברת יחסי הציבור הניו־יורקית 5WPR. לדבריו, "הנתונים חושפים מציאות מטרידה שבה האנשים שמקבלים שכר כדי ללמד יהדות, עברית, ישראל והשואה הם דווקא אלה המתנגדים למדינה היהודית". הוא טען כי אין מדובר במקרים בודדים אלא בתופעה רחבה שיש לה השלכות ישירות על האווירה בקמפוסים.

אלא שלא כולם מקבלים את המסקנות ללא הסתייגות. מרים אלמן, מנהלת "רשת המעורבות האקדמית", סבורה שיש להתייחס למחקר בזהירות. לדבריה, חתימה על עצומה פוליטית אינה מוכיחה בהכרח שהמרצה מכניס את דעותיו האישיות אל הכיתה או מפלה סטודנטים יהודים.

"אני מכירה מרצים שחותמים על עצומות כמעט מדי שבוע, אבל בכיתה הם מציגים מגוון רחב של עמדות ומקפידים על איזון", אמרה. אלמן הוסיפה כי הרשת שהיא עומדת בראשה כוללת כ־1,300 מרצים פרו־ישראליים הפועלים בכ־350 קמפוסים, וכי ברוב המוחלט של המוסדות להשכלה גבוהה בארצות הברית אין, לדבריה, בעיה מערכתית של עוינות כלפי ישראל.

גם זהותו של טורוסיאן עצמו מוסיפה מורכבות לדיון. בשנים האחרונות שמו נקשר למחלוקות ציבוריות ומשפטיות סביב פעילות ארגון בית"ר בארצות הברית. תובעת מדינת ניו יורק, לטישיה ג'יימס, הזכירה אותו במסגרת הסדר משפטי הנוגע לפעילות הארגון, בטענה שהחקירה עסקה בקמפיין של הטרדה והפחדה. בית"ר דחתה את ההאשמות מכל וכל, ואישים בולטים בקהילה היהודית, ובהם נשיא ההסתדרות הציונית של אמריקה מורטון קליין, טענו כי מדובר ברדיפה פוליטית נגד פעילים פרו־ישראליים.

למרות המחלוקת סביב המחקר, הוא מצטרף לחשש הגובר בקרב סטודנטים יהודים בארצות הברית. מאז מתקפת 7 באוקטובר דיווחו רבים מהם על אווירה עוינת בקמפוסים, על הפגנות, חרמות, מחאות ולעיתים גם תחושת בידוד בכיתות הלימוד. עבור אותם סטודנטים, השאלה אינה רק מה חושב המרצה על ישראל, אלא האם ניתן ללמוד על ההיסטוריה היהודית ועל מדינת ישראל בסביבה אקדמית הוגנת, פתוחה ומאוזנת.

המחקר החדש אינו מספק תשובה חד־משמעית לשאלה הזאת, אך הוא צפוי להצית מחדש את הוויכוח על גבולות האקטיביזם הפוליטי של אנשי הסגל, על אחריותן של האוניברסיטאות ועל האופן שבו נלמדים יהדות, ציונות והשואה בקמפוסים האמריקניים.