
המהלך נועד להתמודד עם אחד המשברים הקשים של מערכת החינוך הישראלית: המחסור המתמשך באנשי הוראה, בעיקר במקצועות מבוקשים וחיוניים כמו אנגלית, מתמטיקה, מדעים ושפה. במקום להסתפק בניסיונות לגייס מורים נוספים מתוך ישראל, המדינה פונה כעת אל מאגר גדול של אנשי חינוך יהודים בצפון אמריקה ומציעה להם מסלול מהיר ומסודר לעלייה, להכרה מקצועית ולהשתלבות בעבודה.
קהל היעד כולל מורים יהודים וישראלים המתגוררים בארצות הברית ובקנדה, ובהם גם אנשי חינוך שכבר שוקלים לעלות לישראל אך חוששים מהמחיר המקצועי של המעבר. במשך שנים נתקלו מורים עולים בקשיים בהכרה בתעודותיהם, בחישוב שנות הוותק שלהם, בהתאמת הכשרתם לדרישות הישראליות ובמציאת משרה עוד לפני שהגיעו לארץ. התוכנית החדשה מבקשת להסיר את המכשולים האלה עוד לפני העלייה ולהבטיח שהמורה לא יגיע לישראל בלי לדעת היכן, כיצד ומתי יוכל לעבוד.

שר החינוך יואב קיש הגדיר את המחסור במורים כאחד האתגרים המרכזיים של מערכת החינוך. לדבריו, התוכנית נועדה להרחיב את כוח ההוראה ולתת מענה לבתי הספר ולמקצועות שבהם המחסור חמור במיוחד. הוא כינה אותה מהלך ״לאומי, ציוני וחינוכי״, שאמור להביא למערכת אנשי חינוך בעלי ניסיון וידע מקצועי.
במסגרת המיזם יתחילו המועמדים את הליכי ההכרה בתעודות ההוראה, בתארים האקדמיים ובניסיון המקצועי שלהם בעודם מתגוררים בצפון אמריקה. משרד החינוך ימפה את המשרות הפנויות ואת צורכי בתי הספר וינסה להתאים לכל מועמד תפקיד לפי המקצוע שהוא מלמד, ניסיונו, שכבת הגיל שבה התמחה, האזור שבו הוא מתכוון להתגורר והמוסד החינוכי שבו יוכל להשתלב.
המטרה היא לאתר במהלך השנה הקרובה מאות מורים הנמצאים בתהליכי עלייה ולהכינם לכניסה לכיתות בשנת הלימודים תשפ״ח, שתיפתח בשנת 2027. במקביל ייבנה מאגר מועמדים ומאגר משרות ארצי, שיחברו בין המורים מצפון אמריקה לבין בתי ספר הסובלים ממחסור בכוח אדם.
המודל אינו חדש. התוכנית מבוססת על המהלך הלאומי לגיוס רופאים עולים, שהושק בשנת 2024 והביא לישראל יותר מאלף רופאים מרחבי העולם בתוך שנתיים. אחד המפתחות להצלחתו היה האפשרות להתחיל את הליכי הרישוי וההכרה המקצועית כבר במדינת המוצא, כך שהרופאים לא נאלצו לנחות בישראל ורק אז להתחיל מסע ארוך ומתיש בין משרדי הממשלה.
כעת מבקשים בממשלה לשכפל את ההצלחה גם במערכת החינוך. המועמדים יקבלו ליווי מרגע ההתעניינות הראשונית בעלייה ועד להשתלבותם בפועל בבית הספר. לאחר הגעתם לישראל הם יקבלו סיוע בהשמה, בהשלמות מקצועיות, בשיפור העברית ובהסתגלות לשיטת ההוראה המקומית. מורים עולים ותיקים ישמשו חונכים ויסייעו להם להתמודד עם ההבדלים התרבותיים, המקצועיים והבירוקרטיים.
במהלך השנה ייערכו ברחבי ארצות הברית וקנדה ירידי תעסוקה מיוחדים, מפגשים מקוונים, ערבי חשיפה וחוגי בית. המורים יוכלו לקבל בהם מידע על תהליך העלייה, לבדוק אם תעודותיהם מוכרות בישראל, להכיר את דרישות משרד החינוך ואף להיחשף להצעות עבודה לפני שיעזבו את מקום מגוריהם הנוכחי.
מבחינת הממשלה, מדובר במהלך שחורג הרבה מעבר לגיוס כוח אדם. שר העלייה והקליטה אופיר סופר הציג את התוכנית כהוכחה לכך שעלייה יכולה לשמש מנוע צמיחה לאומי. לדבריו, כאשר המדינה מסירה חסמים, מקדמת הכרה מקצועית ומלווה את העולים עד להשתלבות מהירה בתעסוקה, אפשר להביא לישראל כוח אדם איכותי ולסייע במקביל למערכות ציבוריות המצויות במשבר.
שר החינוך יואב קיש הגדיר את המחסור במורים כאחד האתגרים המרכזיים של מערכת החינוך. לדבריו, התוכנית נועדה להרחיב את כוח ההוראה ולתת מענה לבתי הספר ולמקצועות שבהם המחסור חמור במיוחד. הוא כינה אותה מהלך ״לאומי, ציוני וחינוכי״, שאמור להביא למערכת אנשי חינוך בעלי ניסיון וידע מקצועי.
גם בארגון ״נפש בנפש״ רואים במהלך המשך טבעי לתוכנית הרופאים. מייסד הארגון ויושב הראש שלו, טוני גלברט, אמר כי לאחר הצלחת המיזם בתחום הרפואה היה ברור שניתן ליישם את אותו מודל גם בענפים נוספים שבהם ישראל מתמודדת עם מחסור בעובדים מיומנים.
אלא שהמבחן הגדול של התוכנית יתחיל לאחר שהחגיגות וההצהרות יסתיימו. לצד הבירוקרטיה, מורים מצפון אמריקה יצטרכו להתמודד גם עם פערי שכר, יוקר מחיה גבוה, כיתות צפופות ותנאי עבודה שונים מאוד מאלה שהכירו בארצות הברית ובקנדה. המדינה יכולה להכיר בתעודות, להציע חונכות ולסייע במציאת עבודה — אך עדיין לא ברור אם תוכל להפוך את המעבר לכדאי מבחינה כלכלית.
אם המהלך יצליח, מאות מורים עשויים לפתוח פרק חדש בחייהם ובמקביל למלא חללים הולכים וגדלים בבתי הספר בישראל. אם ייכשל, הוא עלול להוכיח שגם המסלול המהיר ביותר לעלייה אינו יכול לפתור לבדו את המשבר העמוק שממנו סובלת מערכת החינוך.