
פרופ' קנט הרבר מאוניברסיטת ראטגרס בניוארק, שהיה שותף למחקר, אמר כי החוקרים רצו לבדוק את הטענה שאין כמעט קשר בין אנטישמיות להתנגדות לישראל. לדבריו, הממצאים אינם תומכים בטענה שמי שמצביע על הקשר הזה רק מנסה להשתיק את מי שמבקר את ישראל.
המחקר פורסם בכתב העת American Psychologist והתבסס על שלושה סקרים שבהם השתתפו יותר מ־1,100 מבוגרים בארצות הברית. הסקרים נערכו בין נובמבר 2023 ליוני 2024, והמשתתפים נשאלו על יחסם ליהודים, לישראל ולציונות.

החוקרים מצאו שמי שהחזיק בדעות אנטישמיות נטה יותר להביע בהמשך גם עמדות עוינות כלפי ישראל. הקשר עבר בעיקר דרך תיאוריות קונספירציה, ובהן הטענה שיהודים פרו־ישראלים מחזיקים בכוח מופרז בממשל, בעולם הפיננסים ובתקשורת כדי להשפיע על הציבור ולקדם מדיניות לטובת ישראל.
הרבר הזכיר כי אין מדובר בתופעה חדשה. לאורך ההיסטוריה, אנטישמיות לוותה פעמים רבות בטענות שיהודים שולטים מאחורי הקלעים או מעורבים במזימות נסתרות. המחקר מצא כי אותן תפיסות מופנות כיום גם כלפי ישראל והציונות, וכך הופכות את שנאת היהודים לעוינות כלפי המדינה.
המחקר מצא גם הבדל בין רפובליקנים לדמוקרטים. רפובליקנים נטו יותר להסכים עם סטריאוטיפים אנטישמיים ישנים, בעוד שדמוקרטים נטו יותר להביע עמדות אנטי־ישראליות ולהאמין בתיאוריות קונספירציה נגד ישראל או הציונות.
עם זאת, החוקרים מדגישים שלא כל ביקורת על ישראל היא אנטישמית. אדם יכול לבקר את מדיניות ישראל, וגם לטעות או להיות לא הוגן כלפיה, בלי לשנוא יהודים. "אפשר לבקר את ישראל מכל מיני סיבות, בלי שום שמץ של אנטישמיות", אמר הרבר. "אבל נראה שחלק משמעותי מהעמדות האנטי־ישראליות מושפע מאנטישמיות מהסוג הישן".
לבסוף, הרבר אמר כי ממצאי המחקר מחזקים את הגדרת האנטישמיות של הברית הבינלאומית לזיכרון השואה, שמכירה בכך שבמקרים מסוימים עוינות כלפי ישראל יכולה להיות ביטוי לאנטישמיות.