
מחוז בתי הספר קפיסטרנו הודיע ביום רביעי כי במשך 60 יום לא ייעשה שימוש שגרתי בקוטלי עשבים ובריסוסים לטיפול בשטחי בתי הספר. בזמן הזה ייבדקו מחדש החומרים המאושרים לשימוש, ועבודות הגינון יימשכו באמצעות עקירה ידנית ומכנית של עשבים ושיטות אחרות.

מחוז בתי הספר קפיסטרנו מפסיק ל-60 יום את ריסוסים מחשש שחומרי ההדברה קשורים למקרי הסרטן
מאחורי ההחלטה עומד לחץ כבד מצד התושבים. רבים מהם חוששים ששנים של שימוש בחומרי הדברה וקוטלי עשבים בשכונה ובשטחים הציבוריים עשויות להיות קשורות למקרי הסרטן. עם זאת, נכון לעכשיו לא נמצאה הוכחה לקשר כזה, ורשויות הבריאות מסרו כי לא זוהה גורם סביבתי משותף.
החשש גבר לאחר מותם של ברודי מטסון בן ה־17 ולילי דלטון בת ה־23. מטסון אובחן זמן קצר לפני יום הולדתו ה־16 ומת במרץ לאחר כמעט שנתיים של טיפולים. דלטון מתה בינואר לאחר שהתמודדה גם היא עם סרקומה על שם יואינג. אמו של מטסון ואביה של דלטון הפכו לקולות בולטים במאבק ודורשים לבצע בדיקות סביבתיות מקיפות.
במקביל נחשפו באזור גם מקרים של סוגי סרטן נדירים אחרים. ג'סיקה קיץ' סיפרה כי בתה הייבן בת ה־18 איבדה את רגלה לאחר שחלתה בסרקומה סינוביאלית, שמאובחנת אצל פחות מאלף אמריקאים בשנה. תושבים העלו שאלות גם לגבי חיות המחמד שלהם, לאחר שאישה מקומית סיפרה כי כלבתה הצעירה פיתחה גידול במוח והתעוורה, וכי שכנים דיווחו לה על מקרים דומים. גם במקרה הזה לא נמצא קשר סביבתי מוכח.
מחוז בתי הספר אינו הגוף היחיד שהחליט לעצור את השימוש בחומרים. תאגיד התחזוקה של לאדרה ראנץ', שאחראי על הגינון והשטחים המשותפים, הודיע בחודש שעבר על הפסקה דומה למשך 60 יום והקים ועדה שתבחן את תוכנית ההדברה הקיימת. מועצת מחוז בתי הספר צפויה לדון בשבוע הבא גם בבדיקה שנתית של החומרים ובמעבר אפשרי לחלופות בטוחות יותר.
הדרישה לתשובות כבר הגיעה לרמה הפדרלית. בחודש שעבר ביקש התובע הפדרלי הבכיר ביל אסיילי ממנהל הסוכנות להגנת הסביבה, לי זלדין, לבדוק אם גורמים סביבתיים עשויים להיות קשורים למקרים ואם הופרו חוקים פדרליים. בשלב זה אין הוכחה שחומרי ההדברה גרמו למחלות, אך אחרי שנים של חששות ואובדן, המשפחות הצליחו להביא לעצירת השימוש בהם ולבדיקה מחודשת.