הבית הפוליטי נשבר: יהודי מישיגן מאיימים לנטוש את הדמוקרטים

דטרויט — במשך דורות הייתה המפלגה הדמוקרטית הבית הפוליטי של מרבית יהודי מישיגן. השבוע, בעקבות ניצחונו של עבדול אל־סייד בפריימריז הדמוקרטיים לסנאט, הבית הזה החל להיסדק. מנהיגים קהילתיים, תורמים ופעילים יהודים אומרים כעת בגלוי את מה שנחשב עד לאחרונה כמעט לבלתי אפשרי: בנובמבר הם עשויים להצביע למועמד הרפובליקני מייק רוג'רס.

הסערה פרצה לאחר שאל־סייד גבר בהפרש זעום על חברת בית הנבחרים היילי סטיבנס, דמוקרטית מתונה ותומכת ישראל, בפריימריז הסוערים שנערכו ביום שלישי. הניצחון הפך אותו למועמד הדמוקרטי על המושב שמתפנה עם פרישתו של הסנאטור גארי פיטרס — ולפנים של האגף הפרוגרסיבי והאנטי־ישראלי במרוץ שעשוי להשפיע על השליטה בסנאט.

הקואליציה היהודית הרפובליקנית כינתה את אל־סייד "איום ישיר" על הקהילה היהודית במישיגן. מנכ"ל הארגון, מאט ברוקס, פנה לעשרות אלפי יהודים שהצביעו לדמוקרטים במשך כל חייהם וכעת חשים שנותרו ללא בית פוליטי. לדבריו, יותר מ־100 אלף מצביעים יהודים חיים במישיגן — מספר שעשוי להכריע מרוץ צמוד במיוחד

עבור חלק מיהודי מישיגן, הבחירה כבר אינה נתפסת כעימות רגיל בין דמוקרטים לרפובליקנים. לדבריהם, מדובר בהחלטה בין נאמנות למפלגה לבין ביטחונה של הקהילה היהודית. הם מצביעים על התבטאויותיו החריפות של אל־סייד נגד ישראל, על סירובו להכיר באופן ברור בזכותה להתקיים כמדינה יהודית ועל יחסיו עם סטרימר הרשת חסן פיקר, שהתפרסם בשורה של אמירות קיצוניות נגד ארצות הברית וישראל.

"אני לא יכול להצביע לאל־סייד", אמר מייקל הורוביץ, איש עסקים ומנהיג קהילתי יהודי מדטרויט שתמך בסטיבנס. הורוביץ אמר כי הוא נוטה כעת בבירור לעבר רוג'רס וכי שמע מיהודים רבים נוספים המתכוונים לעשות את אותו הדבר. לדבריו, הקשר בין אל־סייד לפיקר הוא אחד הגורמים המרכזיים שהפכו את התמיכה במועמד הדמוקרטי לבלתי אפשרית מבחינתו.

חנן ליס, מגייס תרומות דמוקרטי ותיק ומנהיג יהודי המחלק את זמנו בין מישיגן לישראל, כבר הבהיר לפני הפריימריז כי אם אל־סייד ינצח, הוא יצביע לרוג'רס בבחירות הכלליות. החשש שהרפובליקנים ישמרו על הרוב בסנאט, אמר, נדחק מפני התנגדותו לעמדותיו של אל־סייד כלפי ישראל ולאופן שבו הגיב לאנטישמיות. ליס אף טען כי אל־סייד אינו מייצג עוד את הערכים הדמוקרטיים שבהם הוא עצמו מאמין.

המעבר האפשרי אינו מסתכם בכמה קולות מחאה. מאחורי הקלעים כבר מתארגנים אירועי גיוס כספים לרוג'רס המיועדים במיוחד לתורמים יהודים שהצביעו לדמוקרטים במשך שנים. דניס ברנרד, מנהיג יהודי במישיגן, אמר כי החלו הכנות לכמה אירועים כאלה, בשיתוף תורמים ותיקים מהמפלגה הדמוקרטית.

מגייס תרומות דמוקרטי נוסף סיפר בעילום שם כי בתוך שעות מהכרעת המרוץ כבר פנו אליו נציגים מטעם רוג'רס בניסיון להגיע לתורמים יהודים מאוכזבים. המסר שהציגו היה חד: ביטחונה ורווחתה של הקהילה היהודית צריכים לעמוד לפני הנאמנות המפלגתית. לדבריו, אין כמעט ספק שכמה מהתורמים היהודים הגדולים של הדמוקרטים יעבירו הפעם את כספם ואת תמיכתם למועמד הרפובליקני.

רוג'רס הבין במהירות את גודל ההזדמנות. חבר בית הנבחרים לשעבר, שכיהן בקונגרס בין 2001 ל־2015 ונחשב לנץ פרו־ישראלי, החל לפנות ישירות ליהודים החשים שמפלגתם נטשה אותם. בסרטון שפרסם ברשתות החברתיות הוא הדגיש את קשריו של אל־סייד עם פיקר והציג את יריבו כחלק משמאל קיצוני העוין את אמריקה ואת ישראל.

הקואליציה היהודית הרפובליקנית הרחיקה לכת אף יותר וכינתה את אל־סייד "איום ישיר" על הקהילה היהודית במישיגן. מנכ"ל הארגון, מאט ברוקס, פנה לעשרות אלפי יהודים שהצביעו לדמוקרטים במשך כל חייהם וכעת חשים שנותרו ללא בית פוליטי. לדבריו, יותר מ־100 אלף מצביעים יהודים חיים במישיגן — מספר שעשוי להכריע מרוץ צמוד במיוחד.

הטענה אינה מופרכת מבחינה אלקטורלית. רוג'רס הפסיד במרוץ הקודם לסנאט בהפרש של פחות מחצי אחוז. אם אפילו חלק קטן מהמצביעים היהודים הדמוקרטים יעבור אליו, יישאר בבית או יימנע מהצבעה לאל־סייד, הדבר עלול להספיק כדי להעביר לידי הרפובליקנים את המושב שמחזיקים כיום הדמוקרטים.

גם התגובה של הארגונים היהודיים המזוהים עם הדמוקרטים המחישה את עומק המשבר. המועצה היהודית הדמוקרטית של אמריקה בירכה את אל־סייד על ניצחונו, אך נמנעה מלהעניק לו תמיכה רשמית. הארגון הביע אכזבה מהתוצאה ושיבח את סטיבנס על עמידתה לצד יהודי ארצות הברית. ההימנעות מתמיכה במועמד הרשמי של המפלגה היא סימן חריג למבוכה ולכעס שהוא מעורר בקרב פעילים יהודים.

גם הליגה נגד השמצה והוועד היהודי־אמריקאי פרסמו הודעות ביקורתיות בעקבות ניצחונו. איפא"ק, שוועדת הפעולה הפוליטית העצמאית המזוהה עמה השקיעה יותר מ־30 מיליון דולר במאמץ לסייע לסטיבנס, הודיעה כי אנשיה נחושים להביא לדחייתו של אל־סייד ושל מה שכינתה "האג'נדה האנטי־ישראלית הרדיקלית שלו" בבחירות נובמבר.

אל־סייד ניסה לפנות ישירות אל היהודים המודאגים. לאחר ניצחונו אמר כי מחויבותו לביטחונם של יהודי מישיגן זהה למחויבותו לביטחון בנותיו. אולם ניסיון ההרגעה נמשך זמן קצר בלבד. למחרת, בראיון לתוכנית "מורנינג ג'ו", כינה את ישראל "צמאת דם" והבהיר כי הביקורת שלו אינה מופנית רק כלפי ממשלת בנימין נתניהו, אלא כלפי המדינה עצמה.

הארגון רוב דמוקרטי למען ישראל האשים אותו בשימוש בדימוי אנטישמי עתיק ומסוכן, דווקא בתקופה של התגברות האלימות נגד יהודים. מבחינת מנהיגים יהודים במישיגן, הדברים חיזקו את התחושה שהצהרותיו על ביטחונם אינן מתיישבות עם הרטוריקה שבה הוא משתמש כשהוא מדבר על ישראל.

אל־סייד מעורר חשש גם בשל התבטאויות קודמות שבהן התקשה להשיב אם הוא מכיר בזכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית, השווה בין ממשלת ישראל לחמאס ותיאר את ישראל כ"מדינה סוררת". מבקריו טוענים כי הוא הפך את המאבק באיפא"ק לאחד המסרים המרכזיים בקמפיין שלו ולעיתים הציג את התמיכה הדמוקרטית בישראל כתוצאה של כסף והשפעת תורמים, ניסוח שנתפס בקהילה היהודית כרמז מסוכן לסטריאוטיפים אנטישמיים.

לא כל היהודים הדמוקרטים מוכנים להצביע לרפובליקנים. אחדים אומרים כי ישאירו את הבחירה לסנאט ריקה או ירשמו שם של מועמד אחר. אחרים, ובהם הפעיל הקהילתי ריצ'רד לנטר, אמרו כי ככל הנראה יצביעו לאל־סייד בחוסר רצון כדי למנוע מהרפובליקנים לחזק את שליטתם בסנאט.

חבר בית הנבחרים המדינתי נואה ארביט, יהודי דמוקרטי שנאבק באנטישמיות בתוך מפלגתו, סירב לומר אם יתמוך באל־סייד. הוא הגדיר את הרטוריקה של המועמד כמדאיגה ומסוכנת לקהילה היהודית וקרא לו לפעול לתיקון הנזק ולבנייה מחדש של האמון שאבד.

הקרב במישיגן הפך אפוא להרבה יותר ממרוץ על מושב אחד בסנאט. הוא עשוי להיות מבחן מכריע לשאלה אם יהודים אמריקאים שמזוהים במשך דורות עם המפלגה הדמוקרטית מוכנים לחצות את הקווים כאשר הם חשים שהמפלגה מתרחקת מישראל ואינה מתמודדת בנחישות עם האנטישמיות באגף השמאלי שלה.

עד נובמבר ינסה אל־סייד לאחד מחדש את הדמוקרטים ולשכנע את הקהילה היהודית שאין לה סיבה לחשוש ממנו. רוג'רס, מנגד, ינסה להפוך את העלבון והפחד למרד אלקטורלי. במדינה שבה המרוצים מוכרעים לעיתים באלפיות האחוז, המרד הזה אינו רק משבר פוליטי — הוא עשוי להיות הקול שיעביר את מישיגן ואת הסנאט כולו לידי הרפובליקנים.