המנוע נעצר: אמריקה איבדה 23 אלף משרות בחודש

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

הדו"ח שפרסמה ביום שישי לשכת הסטטיסטיקה של העבודה היה חמור עוד יותר מהמספר הראשי. כלכלנים ציפו לתוספת של כ־80 אלף משרות, אך לא רק שהמשרות הללו לא נוצרו — המשרד תיקן כלפי מטה גם את הנתונים של החודשיים הקודמים. התוספת במאי הופחתה מ־129 אלף ל־63 אלף משרות, וזו של יוני צומצמה מ־57 אלף ל־20 אלף בלבד. בסך הכול נמחקו מהדוחות הקודמים עוד 103 אלף משרות.

המשמעות היא שההאטה אינה אירוע חד־פעמי שהתרחש ביולי. שוק העבודה היה חלש במשך חודשים, אך חומרת מצבו נחשפה רק עכשיו. במהלך 12 החודשים האחרונים נוספו למשק האמריקאי בממוצע 34 אלף משרות בחודש בלבד — קצב זעום ביחס לשנים שלאחר מגפת הקורונה.

שיעור האבטלה דווקא ירד מ־4.2 ל־4.1 אחוזים, אך מאחורי הנתון המעודד לכאורה מסתתרת סיבה מדאיגה: 264 אלף בני אדם יצאו מכוח העבודה בחודש אחד. שיעור ההשתתפות — חלקם של האמריקאים שעובדים או מחפשים עבודה באופן פעיל — ירד ל־61.4 אחוזים, הרמה הנמוכה ביותר זה כחמש שנים וחצי.

שיעור האבטלה דווקא ירד מ־4.2 ל־4.1 אחוזים, אך מאחורי הנתון המעודד לכאורה מסתתרת סיבה מדאיגה: 264 אלף בני אדם יצאו מכוח העבודה בחודש אחד. שיעור ההשתתפות — חלקם של האמריקאים שעובדים או מחפשים עבודה באופן פעיל — ירד ל־61.4 אחוזים, הרמה הנמוכה ביותר זה כחמש שנים וחצי.

כאשר אדם מפסיק לחפש עבודה, הוא אינו נחשב עוד מובטל בחישוב הרשמי. לכן שיעור האבטלה יכול לרדת גם כאשר מספר המשרות מצטמצם. ביולי ירד מספר המשתתפים בכוח העבודה ב־264 אלף, מספר המועסקים פחת ב־87 אלף ומספר האנשים שמחוץ לכוח העבודה גדל ב־381 אלף.

מאז ינואר צנח שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ב־0.7 נקודת אחוז, בעוד שיעור המועסקים מתוך כלל האוכלוסייה ירד בחצי נקודת אחוז. אלה נתונים שמחלישים את הטענה כי הירידה באבטלה משקפת שוק עבודה בריא ומצביעים על כך שחלק הולך וגדל מהאמריקאים נשאר מחוץ למעגל התעסוקה.

הפגיעה הקשה ביותר נרשמה במערכות החינוך של הרשויות המקומיות, שאיבדו 50 אלף משרות. בענף הקמעונאות נמחקו 19 אלף משרות, ובהן פיטורים ברשתות ענק, במועדוני קניות ובתחנות דלק. ענפי הפיננסים איבדו 14 אלף משרות נוספות, ומספר המשרות בהם נמוך כעת ב־121 אלף לעומת השיא שנרשם במאי 2025.

מערכת הבריאות נותרה אחד ממנועי הגיוס היחידים והוסיפה 22 אלף משרות, אך גם שם נרשמה האטה משמעותית לעומת התוספת החודשית הממוצעת של 36 אלף משרות בשנה האחרונה. המגזר הפרטי כולו הוסיף 30 אלף משרות, אך הקיצוץ החד במשרות הממשלתיות המקומיות גרר את הנתון הארצי אל מתחת לאפס.

דווקא ענפי הבנייה והייצור סיפקו לבית הלבן נקודת אור מוגבלת. ענף הבנייה הוסיף 22 אלף משרות והמפעלים הוסיפו 5,000. עם זאת, לשכת הסטטיסטיקה הגדירה את השינוי הכולל בבנייה ובייצור כמתון, והצמיחה בהם לא הספיקה לפצות על האובדן בחינוך, בקמעונאות ובפיננסים.

הנתונים עלולים להפוך למכה פוליטית קשה עבור הנשיא דונלד טראמפ והרפובליקנים, פחות משלושה חודשים לפני בחירות האמצע ב־3 בנובמבר. טראמפ הבטיח שמדיניות המכסים, צמצום ההגירה והחזרת הייצור לארצות הברית יחוללו גל של מקומות עבודה חדשים. דו"ח יולי מציג בינתיים תמונה הפוכה: הגיוסים קפאו, הצמיחה נחלשה והנתונים מהחודשים הקודמים התבררו כאופטימיים מדי.

הבית הלבן ניסה להתמקד בתוספת המשרות בבנייה ובייצור והציג אותה כהוכחה לכך ש"התחייה התעשייתית" של טראמפ נמשכת. מבחינת הממשל, הירידה במשרות הציבוריות אינה בהכרח כישלון, אלא תוצאה צפויה של מאמציו לצמצם את המגזר הממשלתי ולהעביר את מרכז הכובד לתעשייה הפרטית.

אלא שעבור הבוחרים, השאלה אינה היכן נמחקו המשרות אלא האם עדיין אפשר למצוא עבודה. מספר המשרות הפנויות ירד ביוני ב־178 אלף, והדו"ח החדש מצביע על כך שגם עובדים מנוסים ובעלי השכלה מתקשים יותר לעבור למשרה חדשה. מי שכבר מחזיק במקום עבודה נהנה עדיין מיציבות יחסית, אך מי שמנסה להיכנס לשוק או להחליף מעסיק נתקל בדלתות סגורות.

כלכלנים מכנים את המצב הזה "מעט גיוסים, מעט פיטורים". חברות אינן ממהרות לפטר עובדים, בין היתר משום שהן זוכרות את המחסור החריף בכוח אדם לאחר הקורונה. במקביל, חוסר הוודאות סביב המכסים, האינפלציה, מחירי האנרגיה, המלחמה עם איראן והבינה המלאכותית גורם להן להימנע מגיוסים חדשים ומהתרחבות.

הדו"ח עצמו אינו קובע שהמכסים או המלחמה גרמו ישירות לאובדן המשרות. עם זאת, שני הגורמים מכבידים על החלטות המעסיקים: המכסים מייקרים חומרי גלם ומוצרים מיובאים, בעוד העימות עם איראן העלה את מחירי האנרגיה וההובלה. עסקים שאינם יודעים מה יהיו העלויות שלהם בעוד כמה חודשים נוטים לדחות השקעות וגיוסים.

עבור בעלי עסקים ישראלים בארצות הברית, במיוחד בענפי הבנייה, השיפוצים, המסחר והשירותים, השילוב הזה מורגש היטב. עלויות הדלק, ההובלה וחומרי הגלם עולות, בעוד לקוחות נעשים זהירים יותר ודוחים פרויקטים והוצאות גדולות. ענף הבנייה אמנם הוסיף משרות ביולי, אך המשך הצמיחה שלו תלוי בריבית, במחירי החומרים וביכולתם של הצרכנים לממן בתים ושיפוצים.

גם נתוני השכר אינם מספקים נחמה רבה. השכר הממוצע לשעה עלה בשני סנט בלבד והגיע ל־37.62 דולר. בתוך שנה עלה השכר ב־3.2 אחוזים, קצב נמוך מהאינפלציה השנתית האחרונה, שעמדה על 3.5 אחוזים. אם הנתונים הבאים יראו שהפער נמשך, כוח הקנייה של העובדים ימשיך להישחק גם בקרב מי שלא איבדו את משרתם.

הנתונים החלשים עוררו דווקא עליות בוול סטריט וירידות בתשואות איגרות החוב. המשקיעים העריכו כי ההאטה בתעסוקה תפחית את הסיכוי שהבנק הפדרלי יעלה את הריבית בספטמבר. ההסתברות להעלאה כזאת ירדה לאחר פרסום הדו"ח מכ־57 אחוזים לכ־44 אחוזים.

אולם הבנק הפדרלי ניצב כעת בפני מלכודת. מצד אחד, האינפלציה עדיין גבוהה מיעד שני האחוזים ומושפעת ממחירי האנרגיה ומהמכסים. מצד אחר, העלאת ריבית נוספת עלולה להכביד עוד יותר על עסקים ועל משקי בית בדיוק כאשר שוק העבודה מתחיל להתכווץ. נתוני האינפלציה שיפורסמו בשבוע הבא צפויים אפוא להיות מכריעים.

גם הירידה בהגירה משנה את כללי המשחק. גירושים, הקשחת הגבול וביטול מעמד ההגנה הזמני לקבוצות מהגרים צמצמו את קצב הגידול בכוח העבודה. משום שפחות עובדים חדשים נכנסים למשק, נדרשות פחות משרות חדשות כדי למנוע עלייה חדה בשיעור האבטלה. זה מסביר כיצד המשק יכול לאבד משרות ועדיין להציג אבטלה של 4.1 אחוזים.

הנתון הנמוך של האבטלה אינו מבטל אפוא את האזהרה העולה מהדו"ח. אמריקה איבדה משרות, מאות אלפי בני אדם יצאו מכוח העבודה והמספרים של החודשים הקודמים נחתכו בחדות. עבור טראמפ, שהציב את השגשוג הכלכלי במרכז הקמפיין שלו, יולי עלול להיות החודש שבו הסיפור השתנה: במקום הבטחה לתחייה תעשייתית — החשש כעת הוא ששוק העבודה כבר החל להיסגר.