הטרול של הבית הלבן: ג׳יי־די ואנס תוקף בלי מעצורים

וושינגטון — הוויכוח החל בשאלה רצינית המטרידה מיליוני אמריקנים: מדוע צעירים נדרשים לשלם כמעט 20 דולר תמורת בוריטו? אלא שבתוך שעות הידרדר הדיון על יוקר המחיה למלחמת אוכל מכוערת בצמרת הימין, לאחר שסגן הנשיא ג'יי־די ואנס החליט שלא להסתפק בטיעון כלכלי — ותקף בפומבי את משקלו של אחד מבעלי הטורים השמרנים הבולטים בארצות הברית.

היעד היה מארק תיסן, בעל טור ב"וושינגטון פוסט", פרשן ברשת פוקס ניוז וכותב נאומים לשעבר בבית הלבן של הנשיא ג'ורג' בוש הבן. כאשר תיסן זלזל בטענה שסטודנטים מתקשים להתמודד עם מחירו של בוריטו, ואנס זינק אל הדיון ברשת אקס וכתב: "אני מופתע לשמוע את מארק אומר את זה. אם אי פעם פגשתם אותו במציאות, די ברור שהאיש מעולם לא פספס בוריטו".

זו הייתה בדיחה על חשבון משקלו של תיסן — והיא פורסמה לא בידי קומיקאי, חשבון אלמוני או פעיל מפלגתי זוטר, אלא בידי סגן נשיא ארצות הברית. ואנס לא התנצל. להפך: כאשר נשאל מאוחר יותר על דבריו, הוא הבהיר כי הוא מרגיש "די טוב" בנוגע לבדיחה וניסה להציג אותה כהומור מחוספס ולא כהתקפה מרושעת.

מבקריו של ואנס טוענים כי התנהלות כזו חורגת בהרבה מהתפקיד המסורתי של סגן הנשיא. קווין קלמס, ששימש מנהל התקשורת של סגן הנשיא לשעבר דיק צ'ייני, הגדיר את התנהגותו "ילדותית ובלתי הולמת את המשרה", והשווה אותה לספורטאי תיכון המנסה להרשים את חבריו.

העימות פרץ לאחר שבכירים ופרשנים במחנה השמרני החלו לדון בכעס הגובר של צעירים על מחירי המזון. אנדרו קולווט, מראשי הארגון השמרני "נקודת מפנה ארצות הברית", סיפר כי סטודנטים מתלוננים על כך שארוחה פשוטה, כמו בוריטו, כבר עולה להם כ־20 דולר. תיסן השיב בזלזול כי סטודנטים יכולים לאכול בחדר האוכל של המכללה במקום לרכוש מזון יקר מחוץ לקמפוס.

עבור ואנס, המזוהה עם האגף הפופוליסטי במפלגה הרפובליקנית, זו הייתה דוגמה לניתוק של האליטה השמרנית ממצוקתם הכלכלית של צעירים. אולם במקום להסביר מדוע לדעתו תיסן טועה, הוא בחר לתקוף את גופו. בעלי ברית של סגן הנשיא הצטרפו במהירות לחגיגה, ואחד מהם כתב כי תיסן נראה "שמן באופן חמור" וכי מוטב שיפחית באכילת בוריטו.

מאחורי הוויכוח הקולינרי הסתתר גם חשבון פוליטי עמוק יותר. תיסן מתח בעבר ביקורת חריפה על ואנס בשל מדיניות הממשל כלפי איראן וטען כי סגן הנשיא החליש את האסטרטגיה של הנשיא דונלד טראמפ. תיסן, הנחשב לנץ ביטחוני, היה מהקולות הבולטים בימין שתמכו בתקיפות אמריקניות ובקו לוחמני נגד טהראן. ואנס, לעומתו, מזוהה עם הזרם המתנגד למלחמות ממושכות ולהתערבות אמריקנית בלתי מוגבלת מעבר לים.

ההתנגשות בין השניים, אם כן, לא נולדה מבוריטו. היא משקפת מאבק מתרחב בתוך הימין האמריקני בין השמרנים הוותיקים, הדוגלים בסחר חופשי, במדיניות חוץ תקיפה ובאחריות אישית, לבין הפופוליסטים החדשים, שמדברים על יוקר המחיה, כוחה של האליטה והצורך לצמצם את המעורבות הצבאית של ארצות הברית. הבוריטו היה רק הגפרור שהצית את המריבה.

עם זאת, המתקפה על תיסן לא הייתה מעידה חד־פעמית. ואנס הפך בשנים האחרונות לאחד הלוחמים הבוטים ביותר של ממשל טראמפ ברשתות החברתיות. הוא אינו מסתפק בהפרכת טענותיהם של יריביו, אלא מרבה להעניק להם כינויי גנאי, לפקפק באינטליגנציה שלהם ולהתעמת איתם ישירות מול מיליוני גולשים.

כך נהג גם כלפי ג'וש קראושאר, העורך הראשי של האתר היהודי־אמריקני "ג'ואיש אינסיידר". לאחר פרסום כתבה ביקורתית על ואנס, כינה סגן הנשיא את האתר "עיתון אנטי־ואנס" וכתב כי קראושאר עשוי להיות "השרלטן הגדול ביותר בוושינגטון" — או לחלופין, "העיתונאי המטומטם ביותר בוושינגטון". המתקפה הגיעה בעקבות טעות עובדתית בכתבה בנוגע לזהות המיליציה שהרגה שלושה חיילים אמריקנים, אך ואנס לא הסתפק בתיקון הטעות והפך אותה להתקפה אישית על העורך ועל כלי התקשורת כולו.

גם אנשי ימין אינם זוכים אצלו לחסינות. ואנס תקף משפיענים שמרנים, ובהם לורה לומר, כאשר האשים אותם בזריעת פילוג ובפגיעה בממשל. בעיניו, העובדה שאדם משתייך למחנה הרפובליקני אינה מגינה עליו אם הוא חוצה את סגן הנשיא, מותח ביקורת על טראמפ או מאתגר את המדיניות שמוביל הבית הלבן.

מבקריו של ואנס טוענים כי התנהלות כזו חורגת בהרבה מהתפקיד המסורתי של סגן הנשיא. קווין קלמס, ששימש מנהל התקשורת של סגן הנשיא לשעבר דיק צ'ייני, הגדיר את התנהגותו "ילדותית ובלתי הולמת את המשרה", והשווה אותה לספורטאי תיכון המנסה להרשים את חבריו.

גם בעבר היו סגני נשיא שתפקדו כ"כלבי התקיפה" של הממשל. ספירו אגניו, סגנו של ריצ'רד ניקסון, נודע בנאומים ארסיים נגד התקשורת ויריבי הבית הלבן. אולם לאגניו לא הייתה רשת חברתית שאפשרה לו להשפיל אדם מסוים בתוך שניות ולהפיץ את העלבון לעיני מיליונים. אפילו מייק פנס, סגנו הראשון של טראמפ, שמר בדרך כלל על סגנון מאופק ורשמי — ניגוד כמעט מוחלט ללוחמנות של ואנס.

תומכיו של סגן הנשיא רואים את הדברים אחרת. לטענתם, ואנס אינו מזויף ואינו מסתתר מאחורי הודעות מלוטשות של דוברים. הוא מגיב בזמן אמת, אומר בדיוק מה שהוא חושב ומוכן להשיב מלחמה כאשר תוקפים אותו. מבחינתם, העלבונות אינם סימן לחוסר משמעת אלא לאותנטיות — הוכחה לכך שסגן הנשיא מבין את השפה שבה מתנהל כיום הוויכוח הפוליטי.

ואנס עצמו הסביר בעבר כי הפתיחות שלו ברשת נובעת גם מגילו. הוא סגן הנשיא הראשון המשתייך לדור המילניום וגדל בעולם שבו עימותים פוליטיים מתרחשים בטלפונים, מול קהל ובזמן אמת. "אני נוטה לטעות לכיוון הפתיחות", אמר בעבר. "כנראה שזה עניין דורי. אני בא מדור טכנולוגי מאוד".

למרות זאת, אפילו ואנס הודה כי הרשתות החברתיות עלולות להפוך להסחת דעת. במהלך תקופת התענית הנוצרית שלפני חג הפסחא הוא מחק את אפליקציית אקס מהטלפון וסיפר שהניתוק הפך אותו לפרודוקטיבי יותר. ההפסקה, מתברר, לא שינתה את סגנונו לאורך זמן.

פרשת הבוריטו חושפת הרבה יותר מהומור גס של פוליטיקאי. היא מציגה את פניו של עידן שבו נבחרי ציבור אינם רק משתתפים במלחמות הרשת — הם מובילים אותן. עבור תומכיו של ואנס, הוא סגן נשיא שמסרב לדבר בשפה מזויפת ומכובסת. עבור מבקריו, האיש השני בחשיבותו בארצות הברית מתנהג כמו בריון בחצר בית הספר.

כך או כך, המסר שהעביר ואנס היה ברור: מי שיתקוף את עמדותיו, יזלזל בבוחריו או יעמוד בדרכו עלול לגלות שסגן הנשיא אינו מסתפק בתגובה פוליטית. לפעמים הוא מכוון ישר אל הבטן.