
הסיפור של באטן הפך השנה לסמל של משבר הרבה יותר גדול. בסוף 2025 פג תוקפן של הטבות המס המוגדלות שסייעו למיליוני אמריקנים לשלם את הפרמיות במסגרת "אובמה־קר". ההטבות, שהורחבו בתקופת ממשל ביידן, הפכו את הביטוח לזול משמעותית עבור משפחות רבות. הקונגרס לא הצליח להאריך אותן לפני שפגו, ובתחילת 2026 הגיע החשבון: מיליוני מבוטחים גילו שהמחיר החודשי של הפוליסה שלהם זינק, ובמקרים מסוימים הוכפל ואף שולש.
המספרים ממחישים עד כמה חדה הייתה המכה. לפי מכון המחקר קיי־אף־אף, התשלום החודשי הממוצע של מבוטחי השוק, לאחר זיכויי המס, עלה השנה ב־58% — מ־113 דולר ל־178 דולר. אלא שגם הנתון הזה מסתיר חלק מהכאב: רבים הצליחו להקטין את הפרמיה רק לאחר שעברו לתוכניות זולות יותר עם השתתפות עצמית גבוהה בהרבה. ההשתתפות העצמית הממוצעת זינקה השנה ב־37%, ל־3,786 דולר לאדם — העלייה החדה ביותר שנרשמה מאז הקמת שוק הביטוח.
כתוצאה מכך, יותר ויותר אמריקנים פשוט מוותרים. מכון קיי־אף־אף מעריך כי מספר האנשים שמחזיקים בפועל בביטוח דרך השוק במהלך חודש ממוצע ב־2026 עשוי לרדת לכ־17.5 מיליון, לעומת 22.3 מיליון בשנה שעברה. בתרחיש חמור יותר הוא עלול לרדת לכ־16.5 מיליון. מדובר בירידה אפשרית של כמעט חמישה מיליון מבוטחים בתוך שנה אחת — אם כי חשוב להדגיש שלא כל מי שעוזב את השוק נותר בהכרח ללא ביטוח, משום שחלקם עשויים לעבור לכיסוי דרך מעסיק או מסלול אחר.

המספרים ממחישים עד כמה חדה הייתה המכה. לפי מכון המחקר קיי־אף־אף, התשלום החודשי הממוצע של מבוטחי השוק, לאחר זיכויי המס, עלה השנה ב־58% — מ־113 דולר ל־178 דולר. אלא שגם הנתון הזה מסתיר חלק מהכאב: רבים הצליחו להקטין את הפרמיה רק לאחר שעברו לתוכניות זולות יותר עם השתתפות עצמית גבוהה בהרבה. ההשתתפות העצמית הממוצעת זינקה השנה ב־37%, ל־3,786 דולר לאדם — העלייה החדה ביותר שנרשמה מאז הקמת שוק הביטוח.
פלורידה היא המקום שבו המשבר כבר ניכר בצורה החריפה ביותר. לפי נתונים שפורסמו לראשונה בידי סוכנות הידיעות איי־פי, כ־443 אלף מתושבי המדינה עזבו השנה את תוכניות "אובמה־קר" שלהם — המספר הגבוה ביותר בארצות הברית. לפי סינתיה קוקס, בכירה בקיי־אף־אף, רובם כנראה נותרו ללא ביטוח, משום שהשוק הזה משמש בדרך כלל כמוצא האחרון עבור אנשים שאין להם ביטוח דרך מקום העבודה.
הפגיעה בפלורידה אינה מקרית. במדינה יש אוכלוסייה עצומה של עצמאים, עובדי תיירות, בנייה, מסעדנות ועסקים קטנים — עובדים רבים שאינם מקבלים ביטוח רפואי מהמעסיק. במקביל, פלורידה היא אחת המדינות שלא הרחיבו את תוכנית מדיקייד בהתאם לחוק הבריאות הפדרלי. כתוצאה מכך, מיליוני תושבים נשענו במשך שנים על שוק "אובמה־קר". עוד לפני הנשירה הנוכחית היה לפלורידה מספר הנרשמים הגדול ביותר בארצות הברית.
מי שלא ויתר על הביטוח נאלץ לעיתים לעשות ויתורים כמעט בכל תחום אחר. טרייסי ראנד, יועצת לבריאות הנפש בת 51 מליסבורג שבפלורידה, גילתה שהתוכנית שלה, שעלתה בשנה שעברה 55 דולר בחודש, צפויה לזנק ל־1,100 דולר. במקום לבטל אותה לחלוטין היא עברה לתוכנית זולה יותר, בעלת השתתפות עצמית ותשלומים גבוהים יותר, שעולה לה 160 דולר בחודש. כדי לעמוד גם במחיר הזה היא הפסיקה לימודי דוקטורט, עברה לקנות מזון בחנויות זולות יותר, ויתרה על ארוחות חודשיות בחוץ עם בעלה והפסיקה כמעט לחלוטין מפגשים חברתיים.
ראנד נאלצת להחזיק בביטוח בשל בעיות רפואיות מתמשכות והיא צורכת מדי יום יותר מ־30 תרופות ותוספי תזונה. האפשרות שהפרמיות יעלו שוב בשנה הבאה מפחידה אותה. "אני כבר לא יודעת על מה עוד אפשר לוותר", אמרה. "אני לא יודעת אם נגיע למצב שבו נצטרך להכריז על פשיטת רגל".
מי שאין לו אפילו את היכולת לשלם על תוכנית בסיסית פונה יותר ויותר למרפאות צדקה. באורלנדו פועלת "גרייס מדיקל הום", שמעניקה טיפול רפואי מקיף לתושבים בעלי הכנסה נמוכה וללא ביטוח תמורת חמישה דולרים לביקור. אלא שהמרפאה היא רק אחת מכ־110 מרפאות חינם וצדקה ברחבי פלורידה — ומספרן רחוק מלהספיק מול הביקוש ההולך וגובר. המרפאה טיפלה בכ־1,350 בני אדם בשנה האחרונה ומצליחה לקלוט כ־350 מטופלים חדשים בשנה בלבד.
המנכ"לית סטפני גאריס מודה שאין ביכולתם לסגור את הפער. לדבריה, היא הייתה שמחה להכפיל ואף לשלש את מספר המטופלים, אך מול מספר כה גדול של תושבים ללא ביטוח הדבר פשוט אינו אפשרי. המרפאה אף החלה להפעיל שירות נייד לטיפול במקרים דחופים, בניסיון להתמודד עם גל חדש של אנשים שאינם מסוגלים להרשות לעצמם ביקור אצל רופא רגיל.
המשבר כבר חדר עמוק גם למערכת הפוליטית. פלורידה נחשבת למדינה רפובליקנית מובהקת, אך בחירות האמצע מתקרבות וסוגיית מחיר הבריאות מופיעה שוב ושוב במפגשים עם בוחרים. חבר הקונגרס הדמוקרטי דארן סוטו, שנאבק לשמור על מושבו במחוז מדרום לאורלנדו שהפך רפובליקני יותר לאחר שרטוט מחדש של גבולותיו, מספר כי כמעט בכל מקום שאליו הוא מגיע השיחה חוזרת לאותה שאלה: כמה עולה להיות חולה באמריקה.
גם בוושינגטון כבר נעשה ניסיון לתקן את המצב. בינואר אישר בית הנבחרים, בתמיכת כל הדמוקרטים ו־17 רפובליקנים, הארכה של הטבות המס המוגדלות לשלוש שנים. ההצעה עברה ברוב של 230 מול 196, אך נתקעה בסנאט ולא הפכה לחוק. המשמעות היא שבינתיים המחירים הגבוהים נשארים, והמיליונים שנפגעו נדרשים להתמודד איתם בכוחות עצמם.
עבור האמריקנים שמאחורי המספרים, הוויכוח הפוליטי כבר מזמן אינו דיון מופשט על תקציבים וסובסידיות. הוא מגיע לרגע שבו סכין מחליקה במטבח, ילד מעלה חום באמצע הלילה או בדיקה רפואית שאי אפשר לדחות מופיעה ביומן. ההחלטה אם ללכת לרופא הופכת לחישוב כלכלי — ולעיתים להימור.
באטן, השף הצעיר שהחליט לטפל בעצמו בפציעה שהגיעה עד העצם, אינו מוכן להמתין שנים לפתרון. מבחינתו המערכת כבר כשלה. "הם ממשיכים למצוא תירוץ אחרי תירוץ", אמר. "אין לי חצי שנה או שנה לחכות להם".
בפלורידה, מאות אלפים כבר הפסיקו לחכות — ופשוט ויתרו על הביטוח. אם התחזיות הארציות יתממשו, מה שמתרחש שם היום עלול להיות רק הקדימון למשבר גדול הרבה יותר.