תרומה של 737 מיליון דולר: האם אוניברסיטת נורת'ווסטרן שימשה כסוכן זר של קטאר

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

במוקד הפנייה נמצא סכום עצום: 737 מיליון דולר שהעבירה קרן קטאר הממשלתית לנורת'ווסטרן מאז פתיחת הקמפוס שלה בדוחא ב־2008. לפי עדותו של נשיא האוניברסיטה לשעבר מייקל שיל בפני ועדת החינוך וכוח העבודה של בית הנבחרים, כ־90% מהכסף נועדו לכיסוי הוצאות ישירות של הקמפוס בקטאר, בעוד היתרה מימנה בין היתר עלויות עקיפות, תקורה והקצבות הקשורות לבית הספר לתקשורת בקמפוס הראשי באילינוי. שיל תיאר בעבר את הרווח הישיר של נורת'ווסטרן מהשותפות כ"זעום".

אלא שמרכז ברנדייס טוען כי הסיפור אינו רק כסף. בפנייה למשרד המשפטים נטען כי בכירים בנורת'ווסטרן, במסגרת תפקידם ותוך שימוש במשאבי האוניברסיטה, פעלו "למען ובשם קטאר". הארגון מבקש לבדוק אם מערכת היחסים הזו חצתה את הגבול משיתוף פעולה אקדמי רגיל לפעילות המחייבת רישום לפי חוק הסוכנים הזרים. נכון לעכשיו מדובר בטענה בלבד: משרד המשפטים טרם קבע כי נורת'ווסטרן הפרה את החוק, ואף לא הודיע אם יפתח בחקירה.

המסמכים חושפים פרט נוסף, רגיש במיוחד. כשבועיים לאחר המתקפה שלחו אנשי קרן קטאר לדיקן הקמפוס נקודות מסר בנוגע ל"תפקיד הדיפלומטי ומאמצי התיווך של קטאר בפלסטין, עזה ואפגניסטן", לצד תגובות של מנהיגים בינלאומיים. כמה ימים קודם לכן נשלחה לדיקנים של האוניברסיטאות האמריקניות בדוחא הודעה מטעם מנכ"לית קרן קטאר, שהבהירה כי הקרן "תמיד עמדה ותמיד תעמוד לצד פלסטין".

המסמכים שמעניקים לפרשה את עוצמתה נוגעים לימים שאחרי טבח 7 באוקטובר. תכתובות שנחשפו בידי ועדת החינוך של בית הנבחרים מראות כי בכירים בקרן קטאר ביקשו מהאוניברסיטאות האמריקניות המפעילות קמפוסים בדוחא להיות "מתואמות ובקשר" בנוגע להתבטאויות הרשמיות שלהן, כדי להבטיח שיתוף מידע ולמנוע "הפתעות". לפי המסמכים, ההנחיה נמסרה במהלך שיחה שנערכה ב־17 באוקטובר 2023.

באותו יום סירב דיקן קמפוס נורת'ווסטרן בקטאר להצטרף להצהרה של עמיתיו בארצות הברית שביקרה פרופסור מקומי לאחר שזה המעיט בחומרת מתקפת חמאס. ועדת הקונגרס מצאה גם כי הקמפוס בדוחא "בחר במכוון שלא להפיץ" לסטודנטים הצהרה של נורת'ווסטרן מ־13 באוקטובר, שבה תואר הטבח כמתועב ומחריד.

המסמכים חושפים פרט נוסף, רגיש במיוחד. כשבועיים לאחר המתקפה שלחו אנשי קרן קטאר לדיקן הקמפוס נקודות מסר בנוגע ל"תפקיד הדיפלומטי ומאמצי התיווך של קטאר בפלסטין, עזה ואפגניסטן", לצד תגובות של מנהיגים בינלאומיים. כמה ימים קודם לכן נשלחה לדיקנים של האוניברסיטאות האמריקניות בדוחא הודעה מטעם מנכ"לית קרן קטאר, שהבהירה כי הקרן "תמיד עמדה ותמיד תעמוד לצד פלסטין".

מבחינת המבקרים, רצף האירועים מעלה שאלה שקשה להתעלם ממנה: האם ממשלה זרה שמממנת קמפוס אמריקני במאות מיליוני דולרים הסתפקה בתשלום החשבונות — או ניסתה גם להשפיע על הדרך שבה האוניברסיטה מדברת על אחד האירועים הנפיצים ביותר במזרח התיכון.

הוויכוח אינו מסתכם בתכתובות. החוזה בין נורת'ווסטרן לקרן קטאר מחייב את הסטודנטים, אנשי הסגל והעובדים בקמפוס לפעול בהתאם לחוקים ולתקנות של קטאר ולכבד את מנהגיה התרבותיים, הדתיים והחברתיים. מבקרי ההסכם טוענים כי במדינה שבה ביקורת על השלטון עלולה להביא להליכים פליליים, סעיף כזה מעלה חשש ממשי לפגיעה בחופש האקדמי ובחופש הביטוי.

גם נורת'ווסטרן עצמה התקשתה בעבר לספק תשובה פשוטה לשאלה עד כמה חופשיים אנשי הקמפוס בדוחא לבקר את השלטון. בעדותו בפני ועדת הקונגרס אמר שיל כי הקמפוס חייב לפעול לפי חוקי קטאר, אך כשנשאל אם משמעות הדבר היא כפיפות גם לחוקי הצנזורה המקומיים, השיב שאינו יודע את התשובה המשפטית.

הפרשה מצטרפת לתיק אחר שכבר נמצא על שולחנו של משרד המשפטים. מוקדם יותר השנה דרש מרכז ברנדייס לחקור גם את אוניברסיטת ג'ורג'טאון בעקבות חוזה בין "יוזמת ברידג'" של האוניברסיטה לבין משרד החוץ הקטארי. לטענת המרכז, ההסכם חייב את ג'ורג'טאון להתייעץ עם גורם הקשור לקטאר לגבי בחירת דוברים ונושאים לכנסים — דבר שלשיטתו עשוי אף הוא לעורר חובת רישום לפי חוק הסוכנים הזרים. גם במקרה ההוא טרם נקבע כי האוניברסיטה הפרה את החוק.

המשמעות המשפטית של חוק הסוכנים הזרים כבדה. החוק נועד לחייב מי שפועל בארצות הברית בשם גורם זר לחשוף את מערכת היחסים, המימון והפעילות שלו. הפרה מכוונת של החוק עלולה להוביל לקנסות ואף למאסר. אלא שדווקא כאן חשוב להפריד בין החשדות לבין העובדות: עצם קבלת כסף מממשלה זרה אינה הופכת מוסד אקדמי אוטומטית לסוכן זר. השאלה היא אם ניתן להוכיח שהמוסד פעל בהנחייתו, בשליטתו או לטובת האינטרסים הפוליטיים של אותו גורם זר.

וזו בדיוק השאלה שמרכז ברנדייס מבקש ממשרד המשפטים לבדוק.

הדיון מקבל משמעות גדולה עוד יותר על רקע היקף הכסף הקטארי באקדמיה האמריקנית. קטאר השקיעה במשך שנים סכומי עתק באוניברסיטאות מובילות המפעילות שלוחות ב"עיר החינוך" בדוחא, ובהן נורת'ווסטרן, ג'ורג'טאון, קרנגי מלון וויל קורנל מדיסין. מבקרים בקונגרס טוענים שהכסף העניק לדוחא כוח רך חריג בתוך מוסדות אמריקניים שמעצבים עיתונאים, דיפלומטים, חוקרים ומנהיגים עתידיים.

נורת'ווסטרן מצדה טענה לאורך השנים שהקמפוס בדוחא מעניק השכלה אמריקנית איכותית במזרח התיכון ושמערכת היחסים עם קטאר אינה שוללת את עצמאותה האקדמית. לפי העדות בקונגרס, האוניברסיטה כבר פתחה בבחינה רב־שנתית של עתיד הקמפוס, וההסכם הנוכחי אמור להסתיים ב־2028.

אלא שהשאלה שעומדת כעת בפני משרד המשפטים רחבה בהרבה מעתידו של קמפוס אחד בדוחא. אם תיפתח חקירה, היא עשויה להפוך למבחן הגדול ביותר עד כה של היחסים בין כסף זר לבין האקדמיה האמריקנית — ובעיקר של הגבול שבין תרומה, שותפות והשפעה.

במשך שנים הוויכוח על המיליארדים שקטאר השקיעה באוניברסיטאות בארצות הברית התנהל בעיקר במסדרונות הקונגרס ובקרב ארגונים יהודיים. עכשיו, עם 737 מיליון דולר, תכתובות שנחשפו ומסרים קטאריים שנשלחו מיד לאחר 7 באוקטובר, הוויכוח הזה מתקרב לדלתו של משרד המשפטים.

והשאלה כבר אינה רק מי שילם על הקמפוס.

השאלה היא מה קיבל בתמורה.