וושינגטון — אחרי מפרץ מקסיקו, דונלד טראמפ משנה עכשיו גם את מפת האגמים הגדולים. נשיא ארצות הברית חתם ביום חמישי על צו נשיאותי המורה לממשל הפדרלי להפסיק להשתמש בשם "אגם אונטריו" ולהחליפו ב"אגם אמריקה" — צעד חסר תקדים כמעט ביחסים עם קנדה, שמגיע דווקא בשעה שבה שתי המדינות שקועות באחד מעימותי הסחר החריפים ביניהן זה שנים.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
הצו אינו רק הצהרה פוליטית. בתוך 30 יום נדרש שר הפנים האמריקני, יחד עם המועצה לשמות גאוגרפיים, לעדכן את מאגר השמות הרשמי של ארצות הברית, להסיר ממנו את השם אגם אונטריו ולהורות לכל סוכנויות הממשל להשתמש מעתה בשם החדש במפות, במסמכים, בחוזים ובתקשורת הרשמית. מבחינת הממשל האמריקני, לפחות, "אגם אמריקה" אמור להפוך לשם הרשמי.
טראמפ הציג את ההחלטה כחלק ממדיניות רחבה יותר של הענקת שמות "המכבדים את גדולתה של אמריקה". בצו נטען כי ארצות הברית היא התורמת המרכזית להגנת האגמים הגדולים, מפעילה תשע מתוך 11 ספינות שבירת הקרח באזור והשקיעה בשנים האחרונות מיליארדי דולרים בהגנת המערכת האקולוגית. עוד נטען כי החלקים העמוקים ביותר של אגם אונטריו נמצאים בשטח האמריקני וכי ארצות הברית מחזיקה ברוב נפח המים שלו.

המהלך מזכיר כמובן את החלטתו הקודמת של טראמפ לשנות בארצות הברית את שמו של מפרץ מקסיקו ל"מפרץ אמריקה". גם אז הורה הממשל לעדכן את המפות והמסמכים הפדרליים, וגוגל מפות החלה להציג למשתמשים בארצות הברית את השם החדש בעוד שבמדינות אחרות המשיכו לראות שמות שונים.
אלא שהגאוגרפיה הפוליטית מורכבת הרבה יותר. אגם אונטריו משתרע בין מדינת ניו יורק לבין פרובינציית אונטריו הקנדית, וכ־52% משטח פניו נמצאים בצד הקנדי. שתי המדינות חולקות את האגם במסגרת הסכמים בני יותר ממאה שנה, והצו האמריקני אינו מעניק לוושינגטון כל סמכות לשנות את האופן שבו קנדה מכנה אותו.
וזה בדיוק מה שאוטווה מיהרה להבהיר. ראש ממשלת קנדה מארק קרני הודיע כי מבחינת ארצו האגם ימשיך להיקרא אגם אונטריו. הוא הזכיר שהשם קיים יותר מ־400 שנה וקדם הן להקמת קנדה המודרנית והן להכרזת העצמאות של ארצות הברית. המסר שלו היה חד: קנדים יודעים לקרוא למציאות בשמה — והשם הוא אגם אונטריו.
השם "אונטריו" עצמו נטוע בהיסטוריה הילידית של צפון אמריקה. הוא נגזר ממילה בשפת ההורון שמשמעותה בקירוב "אגם המים הזוהרים". לכן עבור הקנדים, ההחלטה של טראמפ אינה רק מחווה לאומנית אלא ניסיון למחוק שם שקדם לשתי המדינות המודרניות.
העיתוי הפך את המהלך לנפיץ במיוחד. ימים ספורים קודם לכן קרסו שיחות הסחר בין וושינגטון לאוטווה, וטראמפ הטיל מכסים של 50% על סחורות קנדיות בשווי של כ־20 מיליארד דולר. קנדה הגיבה במכסי תגמול על מאות מוצרים אמריקניים, שאמורים להיכנס לתוקף בתחילת ספטמבר.
העימות רחוק מלהיות סמלי. ארצות הברית וקנדה מחזיקות באחד מקשרי הסחר הצפופים בעולם, עם שרשראות אספקה משותפות בתחומי הרכב, האנרגיה, המזון, החקלאות והייצור. כל סבב מכסים כזה מסוגל להתגלגל במהירות למחירי מכוניות, מוצרי מזון, חומרי גלם וציוד תעשייתי בשני צדי הגבול.
אבל טראמפ אינו מסתפק בכלכלה. בשנה האחרונה הוא שב והשתמש ברטוריקה שמערערת על עצם מעמדה של קנדה, כולל התייחסויות חוזרות לרעיון להפוך אותה ל"מדינה ה־51" של ארצות הברית. כעת, שינוי שמו של אחד הסמלים הגאוגרפיים המזוהים ביותר עם קנדה נתפס באוטווה כחלק מאותו דפוס.
המהלך מזכיר כמובן את החלטתו הקודמת של טראמפ לשנות בארצות הברית את שמו של מפרץ מקסיקו ל"מפרץ אמריקה". גם אז הורה הממשל לעדכן את המפות והמסמכים הפדרליים, וגוגל מפות החלה להציג למשתמשים בארצות הברית את השם החדש בעוד שבמדינות אחרות המשיכו לראות שמות שונים.
הפעם, עם זאת, מדובר בגוף מים שחולקים שתי מדינות ישירות. ארצות הברית יכולה לשנות את השם במאגרי המידע ובמפות שלה, אבל אינה יכולה לכפות את השינוי על קנדה, על גופים בין־לאומיים או על מפות מחוץ לתחום השיפוט האמריקני. לכן בהחלט ייתכן שייווצר מצב שבו אותו אגם יופיע בשם אחד למשתמש אמריקני ובשם אחר למשתמש קנדי.
גם בתוך ארצות הברית ההתלהבות מהעימות עם קנדה אינה אחידה. סקר רויטרס ואיפסוס ממאי מצא כי 72% מהאמריקנים מחזיקים בדעה חיובית על קנדה — נתון שממחיש עד כמה היחסים בין הציבור בשתי המדינות שונים לעיתים מהרטוריקה הפוליטית של הבית הלבן.
הבעיה הגדולה יותר מבחינת הצרכן האמריקני אינה כמובן השם שיופיע על המפה. אלה המכסים. כאשר מוצרים קנדיים מתייקרים ב־50% וקנדה מטילה מכסים מקבילים על מוצרים אמריקניים, העלות עשויה להתגלגל ליבואנים, ליצרנים ולבסוף לצרכנים.
וזו הסיבה ששינוי השם, אבסורדי ככל שהוא נשמע, הוא יותר מסיפור צבעוני על מפה. הוא הפך לסמל למערכת יחסים שהידרדרה במהירות בין שתי מדינות שחלקו במשך עשרות שנים את הגבול הארוך והשליו בעולם ואת אחת השותפויות הכלכליות הקרובות ביותר.
טראמפ יכול להורות לכל משרד ממשלתי בארצות הברית לכתוב "אגם אמריקה". קרני יכול להבטיח שבצד הקנדי איש לא ישנה את השם. ובינתיים המים עצמם ימשיכו לזרום בדיוק באותו מקום.
אבל מעליהם, הגבול בין שתי בעלות הברית מעולם לא נראה מתוח כל כך.