פוליטיקה נכנסת לזוגיות: 3 דרכים למנוע מהוויכוחים לפרק את הקשר

יותר משליש מהאמריקאים מספרים שכבר סיימו חברויות בגלל מחלוקות פוליטיות, ומומחים מזהירים שהקיטוב בארצות הברית מחלחל גם לתוך זוגיות ונישואים. עבור חלק מהזוגות הפערים הפוליטיים הפכו לנושא כל כך טעון, עד שהם פשוט נמנעים מלדבר עליו. מטפלת זוגית ממסצ'וסטס מסבירה כי אפשר להתמודד עם המחלוקות האלה - אבל צריך לדעת איך לנהל אותן לפני שהוויכוח הופך לאישי.

ד"ר אנה אלטון, מטפלת זוגית ומשפחתית וסקסולוגית קלינית, מספרת כי הפוליטיקה עולה לא פעם במהלך טיפולים של זוגות שהגיעו בכלל כדי לעבוד על התקשורת ביניהם. "אני עובדת עם לא מעט זוגות שיש להם משפחה וילדים, אבל הם לא יכולים לדבר על פוליטיקה", סיפרה. יש כמובן גם זוגות שמצליחים לחיות במשך שנים עם השקפות מנוגדות, כמו האסטרטג הדמוקרטי ג'יימס קארוויל ואשתו, היועצת הפוליטית הרפובליקנית מרי מטלין, אך לדברי אלטון זה לא תמיד פשוט.

אצל צעירים, לעומת זאת, ההתאמה הפוליטית נכנסת לפעמים לתמונה עוד לפני שמערכת היחסים בכלל מתחילה. אלטון סיפרה שמטופלים צעירים אומרים לה שהם רוצים לדעת לאיזו מפלגה משתייך האדם שמולם לפני שיחליטו אם לצאת איתו לדייט. מחקר שעליו הצביעה מצא כי צעירים נוטים להסיק מההשתייכות הפוליטית גם על דת, תפקידי מגדר, אמפתיה ותכונות נוספות. "עוד לפני שהכרת את האדם, כבר יצרת לעצמך הנחה לגבי מי הוא", אמרה.

עבור זוגות שנשואים כבר עשרות שנים, היא מוסיפה, הקיטוב הפוליטי של השנים האחרונות יכול להציב אתגרים שלא היו קיימים כשהקשר התחיל.

הקיטוב הפוליטי פוגע במערכות יחסים 

העצה הראשונה של אלטון היא להסכים מראש איך מנהלים שיחה פוליטית, ולא להתחיל אותה ישר מתוך כעס או האשמות. לדבריה, שלוש הדקות הראשונות של הדיון יכולות להשפיע מאוד על האופן שבו הוא יתפתח, ושיחה שנפתחת בטון תוקפני או מאשים מתקשה בדרך כלל להפוך לשיחה מועילה. לכן היא ממליצה לבני הזוג לקבוע מראש כללים בסיסיים לשיחה ולשים לב לאופן שבו הם פונים זה לזה.

אלטון ממליצה גם להגביל את כמות התוכן הפוליטי שצורכים, בעיקר ברשתות החברתיות. לדבריה, האלגוריתמים נוטים להציג שוב ושוב תכנים דומים לאלה שכבר צפינו בהם, וכך כל אחד עלול להיחשף בעיקר למסרים שמחזקים את העמדה שלו. כשזה קורה לשני בני הזוג במקביל, הם יכולים להגיע לאותה שיחה אחרי שנחשפו לשתי תמונות שונות לגמרי של המציאות - מה שמקשה עוד יותר לנהל ביניהם דיון רגוע.

אלטון ממליצה גם לשים לב לכמות הזמן שמבלים מול הטלפון, במיוחד כאשר הוא בא על חשבון שיחה, קשר עין וזמן משותף. מי שצורך ללא הפסקה חדשות ותכנים פוליטיים עלול גם להפוך אותם לנושא העיקרי שעליו הוא רוצה לדבר - מה שעלול ליצור עוד מתח כשהצד השני מחזיק בדעות שונות. כדי לצמצם את החיכוך היא מציעה להגביל את הזמנים שבהם צורכים חדשות ופוסטים פוליטיים, ואף לקבוע ערב זוגי אחד בשבוע ללא טלפונים.

העצה השנייה היא לקבל את העובדה שלא חייבים להסכים על הכול. "אנחנו עדיין יכולים לאהוב אחד את השני", אמרה אלטון, והזהירה מפני מצב שבו עמדה פוליטית אחת הופכת בעיני בן הזוג להגדרה של האדם כולו. במקום לקחת את המחלוקת באופן אישי, היא ממליצה לגשת אליה בסקרנות, להסתכל יחד על אותו מידע, לשאול שאלות ולתת לכל אחד להגיע למסקנות שלו. היא מציעה גם להתמקד בנקודות שבהן כן קיימת הסכמה, ולא לראות כל דיון במונחים של שחור ולבן. גם אחרי ויכוח שלא הסתיים בפשרה, לדבריה, חשוב לחזור לקשר עצמו ולהזכיר לבן הזוג: "אני שומע מה אתה אומר, אני לא מסכים - וזה בסדר".

העצה השלישית נוגעת למה שקורה מחוץ לזוגיות. אלטון מזהירה מפני שיתוף בני משפחה או חברים בכעס על הדעות של בן הזוג, משום שהם עלולים לגבש כלפיו יחס שלילי שישפיע בהמשך על הדרך שבה יתנהגו אליו.

במקום ליצור מצב שבו אדם קרוב הופך למעשה לשותף במאבק נגד בן הזוג, היא ממליצה לפרוק את התסכול מול מטפל. ולפני שמקבלים החלטה דרמטית כמו לסיים מערכת יחסים בגלל פוליטיקה, היא מציעה לעצור ולבדוק עד כמה השיפוט מבוסס על מה שבן הזוג באמת חושב - ועד כמה על הנחות שנוצרו בגלל המפלגה שלו, כלי התקשורת שהוא צורך או הפודקאסטים שהוא שומע. לדבריה, עדיף לשאול, להקשיב ולהישאר פתוחים במקום להשלים לבד את החסר.