הקרב על הכשרות: הסכסוך מגיע לבית דין רבני בכיר בארצות הברית

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

במרכז הסכסוך עומדת משפחת מרקוביץ', שמפעילה את החנות מאז 1996, וטוענת כי אדם שביקש לרכוש ממנה את העסק קיבל לידיו מסמכים פיננסיים חסויים - ובהמשך השתמש בהם, לטענתה, כדי לסייע בהקמת חנות כשרה מתחרה במרחק של כ-200 רגל בלבד. הצד השני, יצחק גלסנר, דוחה את הטענה כי פעל שלא כשורה ואומר כי ניסה להגיע להבנות עם המשפחה. כעת יגיע הסכסוך לבית הדין של אמריקה, אחד מבתי הדין הרבניים הבולטים בארצות הברית.

מבחינת המשפחה, הנזק אינו רק עניין עקרוני של הפרת סודיות. היא טוענת כי עצם פתיחתה של חנות מתחרה כה קרוב לעסק הקיים פגעה גם ביכולת למכור את "מארי אווניו כושר" לצד אחר. בתמונה: אריה מרקוביץ'

הסיפור התחיל דווקא כמו עסקה שנראתה מתאימה לשני הצדדים. סול ובת' מרקוביץ' רכשו את "מארי אווניו כושר" ב-1996, ובנם אריה הצטרף כשותף ב-2021. בשנה שעברה החלו ההורים לחשוב ברצינות על פרישה. באותו זמן חיפש גלסנר, תושב חדש בפיטסבורג, להיכנס לעסקי הסופרמרקטים הכשרים. ביוני 2025 חתמו הצדדים על הסכם סודיות, ומשפחת מרקוביץ' מסרה לו דוחות מס ודוחות רווח והפסד של העסק.

אלא שהעסקה מעולם לא הושלמה. במקביל ביקש גלסנר לפתוח סופרמרקט כשר חדש בשם "מארי'ז מרקט" בבניין שבו פעל בעבר סניף של "רייט אייד", בפינת שדרות פורבס ומארי. מאחר שהנכס היה קשור להליך פשיטת הרגל של רשת בתי המרקחת, נדרש אישור לכך שהעסק החדש יוכל לעמוד בהתחייבויות השכירות. כאן, לטענת משפחת מרקוביץ', נחצה הקו.

המשפחה טוענת כי גלסנר הגיש במסגרת ההליך את הנתונים הפיננסיים של "מארי אווניו כושר" ללא ידיעתה או הסכמתה, לצד הצהרה שלפיה "מארי'ז מרקט" רוכש את החנות הוותיקה. אלא שבאותו שלב, לטענת המרקוביצ'ים, שום הסכם רכישה לא נחתם. המסמכים הפיננסיים שהועברו במסגרת המשא ומתן הפכו בעקבות ההגשה לחלק מהרשומה הציבורית בתיק פשיטת הרגל.

מבחינת המשפחה, הנזק אינו רק עניין עקרוני של הפרת סודיות. היא טוענת כי עצם פתיחתה של חנות מתחרה כה קרוב לעסק הקיים פגעה גם ביכולת למכור את "מארי אווניו כושר" לצד אחר. שאיה מרקוביץ', אחיו של אריה, הסביר כי קונה פוטנציאלי יתקשה כעת להצדיק רכישה של עסק ותיק כאשר סופרמרקט כשר חדש צפוי להיפתח במרחק של כ-200 רגל. לדבריו, אילו ידעו בני המשפחה שהמסמכים עלולים לשמש לצורך הקמת עסק מתחרה, הם לא היו מוסרים אותם.

המשא ומתן בין הצדדים קרס, אך התוכנית לפתיחת החנות החדשה המשיכה להתקדם. ביולי אישרה ועדת ההתאמות של פיטסבורג את השימוש בבניין של "רייט אייד" לשעבר כחנות מכולת, ובאוגוסט הודיעה חברת הנדל"ן ברנדיוויין כי "מארי'ז מרקט" קיבלה את השכירות. השיפוצים אמורים להתחיל בחודשים הקרובים, והפתיחה מתוכננת ל-2027.

במקום לפנות לבית משפט אזרחי רגיל, הסכסוך עובר למסלול שמעט אמריקאים מחוץ לעולם האורתודוקסי מכירים מקרוב. בית הדין של אמריקה הוא גוף רבני העוסק בבוררות ובגישור בסכסוכים מסחריים, קהילתיים ומשפחתיים, ופועל על פי ההלכה היהודית. הוא נוסד ב-1960 ומזוהה עם הסתדרות הרבנים של אמריקה ועם האיחוד האורתודוקסי.

ההליך דומה במובנים רבים לבוררות פרטית. הצדדים מסכימים להביא את הסכסוך בפני בית הדין ולקבל את הכרעתו, ותיקים מסחריים מסוג זה נדונים בדרך כלל בפני הרכב של שלושה דיינים. חלק מהדיינים הם גם עורכי דין ובעלי ניסיון בדיני חוזים, עסקים וסכסוכים מסחריים. הפסיקה יכולה להיות מחייבת גם מבחינת הדין האזרחי בהתאם להסכם הבוררות שעליו חתמו הצדדים.

הסכסוך הזה מתאים במיוחד לעולם ההלכתי משום שהוא נוגע לא רק לסודיות ולנזק מסחרי, אלא גם לשאלה יהודית עתיקה של תחרות עסקית. בית הדין של אמריקה כבר פרסם בעבר החלטות בסכסוכים שעסקו ב"הסגת גבול" עסקית - השאלה מתי פתיחת עסק מתחרה ליד עסק קיים היא תחרות לגיטימית, ומתי היא חוצה גבול הלכתי. באחד מפסקי הדין שפרסם בית הדין נדונה מחלוקת בין עסקים מתחרים בתחום המזון, ובה נשקלו בין היתר הזכות לתחרות חופשית מול הפגיעה האפשרית בעסק שקדם למתחרה.

אריה מרקוביץ' אינו מבקש, לפחות לפי הדיווחים, למנוע בהכרח את פתיחת החנות החדשה. הדרישה המרכזית שלו היא לפיצוי כספי על הנזק שלטענתו נגרם לעסק המשפחתי. גלסנר, מנגד, מסר כי ניסה להגיע להסכמה "למען השלום", אך המאמצים נכשלו. לדבריו, הוא ואנשיו פעלו כשורה לאורך התהליך והוא מאמין שהמחלוקת תיפתר בצורה ידידותית.

המאבק מתרחש בתקופה שבה שוק המזון הכשר בארצות הברית משתנה במהירות. במשך שנים היו קהילות יהודיות מחוץ לניו יורק תלויות בחנויות כשרות משפחתיות קטנות. כיום, רשתות גדולות מחזיקות מדורים כשרים רחבים יותר, ושירותי משלוחים מאפשרים לקהילות לקבל מוצרים מרשתות כשרות הנמצאות מאות קילומטרים מהן. אפילו בפיטסבורג עצמה קיימות כיום אפשרויות נוספות לרכישת מזון כשר מעבר לחנות הוותיקה.

מבחינת חלק מהלקוחות, תחרות נוספת דווקא יכולה להועיל. תושבים שהתראיינו ל"פורוורד" אמרו כי הם מתכוונים לקנות בשתי החנויות וכי תחרות עשויה להוביל למבחר טוב יותר, שירות משופר ומחירים תחרותיים יותר. אחרים בקהילה, לעומת זאת, מודאגים מהיכולת של שני עסקים כשרים גדולים לפעול כמעט זה לצד זה בשוק קטן יחסית.

בינתיים, אריה מרקוביץ' אינו מחכה להחלטת הדיינים. מי שלפני שנה שקל לצאת מהעסק משקיע עכשיו דווקא בהרחבתו. הוא מתכנן להזיז את דלפק המעדנייה, להוסיף כריכי עוף והמבורגרים, להציב מקומות ישיבה ולהציע סושי טרי מדי יום. אחד מאחיו אף מגיע לפיטסבורג כדי לעזור בהכנות.

וכך הסכסוך שהתחיל במשא ומתן שקט למכירת חנות משפחתית הפך למאבק על עתיד שוק הכשרות של אחת הקהילות היהודיות המוכרות באמריקה. מצד אחד עומדת משפחה שמפעילה את אותו עסק מאז שנות ה-90 וטוענת שהמידע הפרטי שלה שימש נגדה. מהצד השני עומד יזם שטוען שפעל כחוק וכשורה ומתקדם לפתיחת סופרמרקט חדש.

מי שיכריע ביניהם לא יהיה חבר מושבעים בפנסילבניה ולא שופט בבית משפט מסחרי. אם ההליך יתקדם כמתוכנן, שלושה דיינים הם שיצטרכו לקבוע היכן עובר הגבול בין תחרות עסקית לגיטימית לבין פגיעה בפרנסתו של שכן - וזו שאלה עתיקה שקיבלה בסקווירל היל גרסה אמריקאית מודרנית מאוד.