"ארגון חסר תועלת": חאבייר מיליי במתקפה חריפה על האו"ם ועל היחס שלו לישראל

נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי ניצל את הבמה בעצרת הכללית של האו"ם כדי לפתוח במתקפה חריפה על הארגון עצמו, שאותו כינה "חסר תועלת", והקדיש חלק מדבריו גם ליחס המעוות לישראל. לטענתו, האו"ם התרחק מהעקרונות שעליהם הוקם, נכשל בשמירה על ביטחון וזכויות אדם והפך למערכת בירוקרטית שמתקשה להתמודד עם משטרים וארגוני טרור.

מיליי פתח דווקא בהכרה בעקרונות שעליהם נוסד האו"ם - פתרון סכסוכים בדרכי שלום וקידום חירות וכבוד האדם - אך מיד לאחר מכן טען כי הארגון זנח אותם לגמרי. "הוא הפך לארגון חסר תועלת, שכל מטרתו היא לקיים אליטה של טפילים יהירים שמתחזים לבירוקרטים בעלי כוונות טובות", אמר. לדבריו, כאשר האו"ם נכשל, הוא אינו בוחן מחדש את דרכו אלא "מכפיל את ההימור" וממשיך באותן מדיניות.

נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי בעצרת האו"ם

אחד החלקים הבולטים בנאום עסק בישראל. מיליי האשים את האו"ם בכך שהוא "מצביע באופן שיטתי נגד ישראל", בזמן שלדבריו הוא שותק לנוכח טרור אסלאמי ורדיפת נוצרים באפריקה. הוא טען כי גופים שאמורים להגן על זכויות אדם העניקו מקום גם ל"דיקטטורות צמאות דם" ולמשטרים שפוגעים בנשים, ובכך המחישו בעיניו את הפער בין העקרונות שמציג הארגון לבין האופן שבו הוא פועל בפועל. הדברים ממשיכים קו שמיליי הציג גם בנאומו בעצרת הכללית ב-2024, אז תקף את מה שתיאר כהטיה של האו"ם נגד ישראל.

הנשיא הארגנטינאי הרחיב את הביקורת גם לנושאים אחרים, ובהם מדיניות תקופת הקורונה. הוא טען כי גופים הפועלים תחת חסות האו"ם קידמו בתקופת המגפה סגרים שפגעו בזכות לעבוד, ללמוד ולהיפרד מקרובים שמתו, ואף השתמש במונח "רצח עם" כדי לתאר את התוצאות של המדיניות הזו. בנוסף תקף את מה שכינה "אג'נדת המגדר", "קיצוניות סביבתית" והגירה בלתי מבוקרת - כולם, לדבריו, דוגמאות להתערבות גוברת של מוסדות בינלאומיים בחייהם של אזרחים ומדינות.

חלק מרכזי נוסף בנאום הוקדש לסכסוך ארגנטינה ובריטניה על איי פוקלנד, שאותם מכנה ארגנטינה איי מלווינס, וכן על איי ג'ורג'יה הדרומית ואיי סנדוויץ' הדרומיים. מיליי האשים את האו"ם בכך שהוא "מסתכל לצד השני" מול המחלוקת המתמשכת, וטען כי הסוגיה ממחישה את הפער בין החלטות והצהרות של מוסדות בינלאומיים לבין היכולת שלהם להשפיע על המציאות. "לא חסרות מילים או החלטות - מה שחסר הוא השלכות", אמר.

בסיום חזר מיליי לטענה המרכזית של נאומו והאשים את האו"ם בבניית "לווייתן בירוקרטי" שמנסה להכתיב לאזרחים ולמדינות כיצד לחיות, בעודו מתקשה לפעול מול מי שמפרים את הכללים הבסיסיים ביותר. לדבריו, נוצר מצב שבו הארגון מגלה "חוסר אונים" מול דיקטטורות וארגוני טרור, אך במקביל מטיל מגבלות ודרישות על דמוקרטיות שמצייתות לכללים. כך, מול מנהיגי העולם שהתכנסו בניו יורק, מיליי שוב בחר לא לרכך את המסר שלו - והפנה את הביקורת הישירה ביותר דווקא אל המוסד שעל בימתו עמד.