
החוזה בין בית הספר לרפואה קק של USC לבין הצי האמריקאי מסתיים ב-24 בספטמבר ולא יחודש. לפי USC, חלק גדול מהגופות ששימשו במסגרת החוזה הגיע מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, שהודיעה לאחרונה כי אינה יכולה להמשיך לספק אותן. "בית הספר לרפואה לא יוכל לחדש את החוזה עם הצי", מסרה האוניברסיטה.

בתחקיר משותף של Annenberg Media ועיתון הסטודנטים של UC San Diego סיפרו בני משפחות כי האמינו שגופות יקיריהם ישמשו ללימודי רפואה ולמחקר באוניברסיטה. לדבריהם, לא הובהר להם שהגופות עשויות לעבור למוסד אחר ולהגיע לתוכנית של הצי האמריקאי שבה מתאמנים גם צוותים רפואיים של צבא זר. חלק מהמשפחות גילו על האפשרות הזאת רק בעקבות הפרסומים העיתונאיים.
הסיפור החל להיחשף כבר בשנה שעברה בחקירה של Annenberg Media, גוף החדשות של בית הספר לתקשורת של USC. מסמכים שנבדקו במסגרת התחקיר הראו כי האוניברסיטה התקשרה במשך שנים עם הצי האמריקאי לצורך אספקת גופות לתרגולים כירורגיים. חלק מההכשרות נערכו עבור אנשי רפואה מהצבא הישראלי שהגיעו ללוס אנג'לס כדי להתאמן בטיפול בפציעות טראומה קשות.
ההכשרות נערכו ב-Navy Trauma Training Center שבמרכז הרפואי Los Angeles General. שיתוף הפעולה עם אנשי רפואה ישראלים החל, לפי USC, כבר ב-2013. במסמכים המתייחסים לתוכנית תוארו תרגולים המדמים פציעות האופייניות לשדה הקרב — ובהן פצעי ירי ופגיעות פיצוץ. בחלק מהתרגולים נעשה שימוש בגופות שעברו פרפוזיה, הליך שבו מוזרם בגופה נוזל המדמה דם כדי ליצור סימולציה מציאותית יותר של דימום במהלך ניתוח חירום.
לפי מסמכים שפורסמו בתחילת השנה, מתוך 36 גופות שסופקו לתוכנית במהלך תקופה של שנתיים, 12 שימשו באימונים שבהם השתתפו אנשי רפואה מהצבא הישראלי. USC תיארה את המשתתפים הישראלים כרופאים, אחיות ומרדימים שאינם לוחמים, והדגישה כי מטרת התוכנית הייתה רפואית וחינוכית — הכשרת צוותים לטיפול בפציעות טראומה — ולא אימון קרבי.
אלא שהמחלוקת הגדולה לא עסקה רק בישראל. במרכזה עמדה שאלה אחרת: מה ידעו האנשים שתרמו את גופם למדע — ומה ידעו משפחותיהם.
בתחקיר משותף של Annenberg Media ועיתון הסטודנטים של UC San Diego סיפרו בני משפחות כי האמינו שגופות יקיריהם ישמשו ללימודי רפואה ולמחקר באוניברסיטה. לדבריהם, לא הובהר להם שהגופות עשויות לעבור למוסד אחר ולהגיע לתוכנית של הצי האמריקאי שבה מתאמנים גם צוותים רפואיים של צבא זר. חלק מהמשפחות גילו על האפשרות הזאת רק בעקבות הפרסומים העיתונאיים.
אחת מהן הייתה משפחתו של ג'יימי ביצ'ר, שמת ב-2019 בגיל 36 לאחר שלקה בשבץ. אביו ואחותו תרמו את גופתו לתוכנית תרומת הגוף של UC San Diego מתוך מחשבה שהיא תסייע בהכשרת סטודנטים לרפואה. אחותו, בריטני ביצ'ר, אמרה לאחר שנחשפה לפרשה כי היא חשה שהאמון שנתנה במערכת הופר, ואף החליטה בעקבות זאת להסיר את עצמה מרישום תורמי האיברים. אין ראיה פומבית שגופתו של ביצ'ר עצמו שימשה באימון של הצוות הישראלי.
החקירה העלתה כי UC San Diego הייתה מקור מרכזי לגופות שהגיעו ל-USC. במסגרת הסכם מ-2016 שילמה USC לאוניברסיטה בסן דייגו דמי הקצאה של 2,900 דולר לכל גופה. מסמכים מאוקטובר 2025 הצביעו על מחיר של עד 4,205 דולר עבור גופה שלמה שלא עברה חניטה, בנוסף לעלויות ההובלה.
המילה "מכירה" הפכה לאחד המרכיבים הנפיצים ביותר בפרשה. USC טוענת כי לא הפיקה רווח מהגופות שהתקבלו מ-UC San Diego: לדבריה, הצי חויב בעלות השגת הגופות, לצד תשלום עבור מומחיות המנתחים, עבודת הטכנאים והוצאות תפעול. עם זאת, Annenberg Media דיווח כי ההתקשרות עם הצי הכניסה ל-USC בסך הכול יותר ממיליון דולר.
הסערה הגיעה גם לתוך בית הספר לרפואה. באפריל חתמו 72 סטודנטים לרפואה, מתמחים ורופאים ב-Keck על מכתב להנהלה בדרישה להגביר את השקיפות מול תורמי הגוף ולחשוף באופן ברור יותר את השימושים האפשריים בתרומות. הם ביקשו גם לקיים פורום פתוח בנושא. הנהלת בית הספר השיבה כי מעורבותה בתוכניות היא חינוכית ולא צבאית.
גם פעילים פרו-פלסטינים בקמפוס הפכו את התוכנית למוקד מחאה. ב-15 בספטמבר הועלתה הסוגיה בפני נשיא USC, ביונג-סו קים, במהלך אירוע שיח פתוח. קים הציע לקיים דיון נוסף ומלא בנושא, אולם בסופו של דבר הוא לא התקיים. Students for Justice in Palestine הודיעו לאחר ההחלטה על סיום החוזה כי הם מרוצים מהתוצאה, אך הבהירו כי מבחינתם המאבק נגד קשרי האוניברסיטה עם ישראל רחוק מסיום.
USC, מצדה, דוחה את הטענה שהלחץ הפוליטי הוא שהכריע את גורל התוכנית. בית הספר לרפואה מסר במפורש כי החוזה אינו מסתיים בגלל ההפגנות. לטענתו, הסיבה המעשית פשוטה בהרבה: UC San Diego, שסיפקה חלק גדול מהגופות, החליטה להפסיק לעשות זאת. מערכת אוניברסיטת קליפורניה הסבירה כי המעבדה שבה נערכו ההכשרות אינה עומדת בסטנדרט שלה שלפיו קורסים הכוללים שרידי אדם צריכים להתקיים במתקנים שתוכננו ומתוחזקים במיוחד להכשרה כירורגית.
יש גם הבחנה חשובה שעשויה ללכת לאיבוד בתוך הכותרות: בית הספר לרפואה קק אומר כי גופות שנתרמו ישירות לתוכנית התרומות האנטומית של USC לא שימשו להכשרת אנשי רפואה מצה"ל. לפי האוניברסיטה, הגופות ששימשו את ההכשרה הישראלית הגיעו ממקורות אחרים, ובראשם UC San Diego.
בעקבות הסערה הוסיפה USC לאתר תוכנית תרומת הגוף שלה מידע מפורש יותר על השימוש האפשרי בתרומות. כיום מצוין שם כי גופות עשויות לשמש למטרות שונות באמצעות USC או שותפים בתחומי החינוך, המחקר, הבריאות, הממשלה והתעשייה, בכפוף לחוק ולמדיניות האוניברסיטה.
כך מסתיימת, לפחות לעת עתה, התקשרות שנמשכה שנים וחיברה באופן יוצא דופן בין אחת האוניברסיטאות המוכרות בלוס אנג'לס, הצי האמריקאי וצוותים רפואיים ישראליים. עבור הצבא הישראלי הייתה זו אפשרות לתרגל טיפול בפציעות קשות בסביבה רפואית מתקדמת; עבור המתנגדים בקמפוס היא הפכה לסמל נוסף למאבק בקשרים עם ישראל. אבל עבור משפחות התורמים, הפרשה העלתה שאלה בסיסית הרבה יותר — כמה צריך אדם לדעת, עוד בחייו, על מה שעלול להיעשות בגופו לאחר שתרם אותו למדע.