בגלל הסיקור המעוות נגד ישראל: פלורידה לוקחת את ה'ניו יורק טיימס' לבית המשפט

עיתון ה'ניו יורק טיימס' והסיקור המעוות שלו נגד ישראל בדרך לבית המשפט, כאשר התובע הכללי של פלורידה הגיש בשם בעלי מניות עתירה הדורשת גישה למסמכים פנימיים של החברה. העותרים טוענים כי דירקטוריון העיתון לא פיקח כראוי על העמידה בסטנדרטים העיתונאיים שלו, בין היתר בסיקור המלחמה בעזה. העיתון דוחה את הטענות ומגדיר את ההליך ניסיון להפעיל עליו לחץ.

העתירה הוגשה ביום רביעי לבית משפט במדינת ניו יורק על ידי הגוף המנהל את קרן הפנסיה הציבורית של פלורידה, יחד עם מכון המחקר השמרני National Center for Public Policy Research. שני הגופים מחזיקים במניות החברה שמוציאה לאור את העיתון. קרן הפנסיה, שמשרתת יותר מ-1.2 מיליון עמיתים וזכאים, ניהלה נכון לסוף אוגוסט נכסים בהיקף של כ-235.7 מיליארד דולר.

לטענת העותרים, שורת טעויות עובדתיות ותיקונים בפרסומי העיתון מעלה חשש שהדירקטוריון אינו מפקח ביעילות על יישום הכללים הנוגעים לדיוק, למקורות מידע, לתיקונים ולהטיה בסיקור. הם מבקשים לעיין במסמכים שיבהירו אילו מנגנוני פיקוח קיימים וכיצד מטופלות תלונות על הפרת הכללים. לדבריהם, אין בכוונתם להכתיב לעיתון החלטות עריכה, אלא לבדוק אם הוא עומד בסטנדרטים שהוא עצמו מציג לקוראיו ולמשקיעיו.

פלורידה לוקחת את ה'ניו יורק טיימס' לבית המשפט 

חלק מרכזי בעתירה מבוסס על טענותיה של עובדת יהודייה לשעבר במערכת, ששמה לא פורסם ועבדה בעיתון כעשר שנים. לפי כתב העתירה, היא החלה להתריע על אנטישמיות ועל הטיה נגד ישראל כבר ב-2019, והעלתה את תלונותיה לפחות 15 פעמים בפני גורמים שונים בעיתון, בהם מחלקת משאבי אנוש והגורמים האחראים על הסטנדרטים העיתונאיים. לטענתה, התלונות לא טופלו כנדרש, ובאחת הפעמים נאמר לה כי אם ערכי המקום אינם מתאימים לה, אולי כדאי שתחפש מקום שערכיו תואמים את שלה.

העובדת לשעבר תיארה, על פי העתירה, התנגדות במערכת לציון הקשר בין משרד הבריאות בעזה לבין חמאס, וכן לשימוש במילה "מחבלים" לתיאור אנשי חמאס שהשתתפו בטבח ה-7 באוקטובר. היא טענה גם כי אנשי מערכת דחו תיעוד שהגיע ממקור שנחשב בעיניהם "פרו-ישראלי", דרשו להשתמש במונח "רצח עם" ביחס לפעולות ישראל, והתייחסו לדברי שבח של כתב עצמאי מעזה לאדולף היטלר כאל "בדיחות בלבד".

טענה נוספת בעתירה נוגעת לסיקור המנהרות שמתחת לבית החולים שיפא בעזה. לדברי העובדת לשעבר, בשבועות שלאחר הטבח ניסו אנשי מערכת למצוא ראיות לכך שחמאס לא השתמש במנהרות במקום, גם לאחר שצה"ל פרסם תיעוד המוכיח שכן. לפי העתירה, בישיבת מערכת ב-20 בנובמבר התייחס ראש מחלקת הווידאו ל"מנהרות לכאורה". העותרים מצביעים גם על פרסומים אחרים שעוררו מחלוקת או תוקנו בהמשך, ובהם סיקור הפיצוץ בבית החולים אל-אהלי וכותרת שעסקה במספר ההרוגים בעזה בהשוואה למלחמות קודמות בעולם הערבי.

הדרישה למסמכים קדמה להגשת העתירה. לפי אחד הדיווחים, פנייה ראשונה מטעם National Center for Public Policy Research נעשתה ב-29 במאי, בעקבות טור של ניקולס קריסטוף שפורסם מוקדם יותר באותו חודש. באוגוסט דרש גם התובע הכללי של פלורידה, ג'יימס אותמאייר, מסמכים הנוגעים לפיקוח הדירקטוריון על הכללים העיתונאיים, לאופן ביצוע תיקונים ולחשיפה האפשרית לתביעות דיבה. לפי כתב העתירה, העיתון סירב למסור את המסמכים שהתבקשו.

במסיבת עיתונאים שבה הודיע על ההליך אמר אותמאייר כי אמינותו של גוף חדשות היא נכס מרכזי, וכי העיתון עצמו מציג למשקיעים את המוניטין שלו כאחד מנכסיו החשובים ביותר. סטיב מילוי, מנהל פרויקט במכון המחקר שהצטרף לעתירה, אמר כי השאלה אינה אם לעיתון מותר לפרסם עיתונות שנויה במחלוקת, אלא אם הוא מפעיל בפועל את אמצעי הבקרה שלדבריו נחוצים לפרסום מידע אמין.

מ'ניו יורק טיימס' נמסר בתגובה כי לעתירה "אין בסיס" וכי הוגשה ממניעים פסולים. דובר העיתון טען שהדרישה לעיון במסמכי החברה היא ניסיון להפעיל לחץ על גוף תקשורת עצמאי, להפיץ טענות שווא על הטיה ולצנן פעילות עיתונאית המוגנת על פי התיקון הראשון לחוקה.